אומפאלוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אומפאלוס (יוונית: Omphalos; מילולית טבור) הוא אבן מצבה בעל משמעות דתית. על פי המיתולוגיה היוונית, האל זאוס שלח שני נשרים לעוף ברחבי תבל ולהפגש במרכזו, טבור העולם. אבני אומפאלוס המציינות נקודה זו הוקמו במספר אתרים ברחבי המזרח התיכון, המפורסם שבהם היה אצל האורקל מדלפי.

[עריכה] דלפי

רוב הגרסאות ממקמות את האומפאלוס באדיטון של המקדש (האזור הפנימי ביותר, מקביל לקודש הקודשים במקדש היהודי) ליד הפיתיה, מתוכה דיבר האל. על האבן עצמה ישנה חריטה של רשת וחור במרכזה המתרחב בכיוון הבסיס.

האומפאלוס בדלפי זוהה בתור האבן שהאלה ריאה עטפה בבגדים וחיפשה לזאוס. מטרתה הייתה להציל את זאוס מפני בעלה, קרונוס, שבלע את ילדיו כדי למנוע מהם להדיח אותו.

[עריכה] ירושלים

במדרש תנחומא‏‏‏[1] דורשים חז"ל את הפסוק מספר יחזקאל "יושבי על טבור הארץ" (ל"ח, יב‏) לומר שירושלים נמצאת בטבורו של עולם. מוקד בית המקדש בירושלים היה בקודש הקודשים, שם עמדה אבן השתייה עליה ישב ארון הברית. גם בכנסיית הקבר בירושלים קיימת אבן אומפאלוס.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ מדרש תנחומא מהדורת בובר, פרשת קדושים, סימן י‏.


Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא