אומפקיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אומפקיט
Eclogite Norway.jpg
סלע אקלוגיט המכיל אומפקיט (ירוק), פירופ (אדום), קוורץ (לבן חלבי) וקיאניט (כחול)
תכונות המינרל
הרכב כימי Ca,Na)(Mg,Fe2+, Fe3+,Al)Si2O6)
מערך קריסטלוגרפי מונוקליני
צורת הגביש הגבישים נדירים ובלתי מפותחים, פריזמתיים בעל חתך ריבועי באורך של עד חמישה סנטימטרים. המינרל בדרך כלל משובץ כגרגירים במסת אם או כמסה חסרת צורה.
צבע ירוק דשא, ירוק כהה
ברק זגוגי - משיי
שקיפות שקוף למחצה
פצילות טובה בשני כיוונים בזוויות של 87º ו-93º
שבירה דמוי קונכייה
קשיות 6-5 בסולם מוס
משקל סגולי 3.39-3.29
שרטוט לבן ירקרק
מידע נוסף גבישים תאומים נפוצים
מינרלים נלווים קוורץ, מוסקוביט, אוגיט, גארנט, ביוטיט, קיאניט, קורונדום, הורנבלנדה, גלאוקופן ואפידוט

אומפקיט הוא מינרל אינוסיליקטי (סיליקט במבנה בצורת שרשרת) בגוון ירוק של סידן, נתרן, אלומיניום וברזל, השייך לקבוצת הפירוקסן.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסחת המבנה הכימי של האומפקיט היא Ca,Na)(Mg,Fe2+,Fe3+,Al)Si2O6). הרכב זה מייצג שלב ביניים בין האוגיט העשיר בסידן לג'יידיט העשיר בנתרן, ולכן הגדרה נוספת של האומפקיט היא תמיסה מוצקה של ג'יידיט (75%-25%), אוגיט (75%-25%) ואגירין (25$-0%). יסודות נוספים יכולים להצטרף להרכב. אומפקיט-כרום ואומפקיט-טיטניאן הם שני סוגים של אומפקיט העשירים בכרום או בטיטניום.

קריסטלוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האומפקיט מתגבש במערכת המונוקלינית, חבורת סימטריות נקודתית "מונוקלינית רגילה" 2/m\ , וחבורת סימטריות מרחבית P2/n או C2/c. הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=9.585‏, b=8.776Å‏, c=5.26Å, וגודלה של זווית β הוא 106.85°.

תכונות פיזיקליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האומפקיט מופיע בטבע בדרך כלל כגרגירים משובצים במסת אם או כמסה חסרת צורה. הגבישים פריזמתיים בעל חתך ריבועי באורך של עד חמישה סנטימטרים. תופעת גבישים תאומים קיימת במינרל. לאומפקיט יש פצילות טובה בשני כיוונים בזוויות של 87º ו-93º (פצילות אופיינית לקבוצת הפירוקסן), והוא נשבר בצורה דמוית קונכייה. הקשיות של המינרל בינונית, 6-5 בסולם מוס, ומשקלו הסגולי הממוצע 3.36 גרם לסמ"ק.

תכונות אופטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופטית המינרל הוא דו-צירי חיובי. מקדמי השבירה של האומפקיט הם: nα=1.662-1.701‏, nβ=1.670-1.712‏ ו-nγ=1.685-1.723. גבישי האומפקיט שקופים למחצה, וצבעם ירוק עד ירוק כהה, חסר צבע עד ירוק חיוור בשקף מנוסר. האומפקיט ניחן בפליאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) חלש. הוא נראה חסר צבע מזווית אחת, ירוק חיוור מאוד מזווית שנייה וירוק חיוור מאוד עד כחול ירקרק חיוור מאוד מזווית שלישית.

גילוי ומקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינרל נתגלה לראשונה ב-1815 במחשופי אקלוגיט של מכלול ההתמרה מינשברג (Münchberger Masse) על הרי וייסנשטיין (Weißenstein) כקילומטר וחצי מסטמבאך (Stammbach) בחבל פרנקוניה שבמדינת בוואריה שבגרמניה. מקור השם ביוונית, "אומפקס", שפירושו "ענבים בלתי בשלים", ניתן למינרל בשל הגוון הירוק האופייני לו.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאומפקיט אין כמעט שימוש מסחרי למעט השימוש המטעה כאבן החן ירקן. אבן חן זו אמורה להינתן לסלעים המורכבים מג'יידיט בלבד, אבל בשוק אבני החן מוכרים אבני "ירקן" הכוללות אומפקיט בלבד.

מקור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האומפקיט הוא מרכיב עיקרי יחד עם פירופ בסלעי אקלוגיט והוא גם קיים בסלעים בעלי פאצייס צפחות כחולות (כלומר המכילים גלאוקופן) וסלעים מותמרים מהסוג UHP (כלומר שעברו התמרה בלחץ גבוה במיוחד UltraHigh-Pressure). הוא קיים גם בקסנוליתים של אקלוגיט בצינורות קימברליט.

האומפקיט הוא מינרל נפוץ למדי. מקומות בהם ניתן למצוא את המינרל כוללים את עמק אאוסטה (Val d'Osta) ואיבראה באיטליה; הוף (Hof) בסמוך לביירוית בבוואריה שבגרמניה; בצינרות היהלומים של יקוטיה שברוסיה; בקימברלי שבפרובינציית הכף הצפונית שבדרום אפריקה; באוהמי במחוז ניאיגטה ביפן; ובחצי האי טיבורון (Tiburon) במחוז מארין (Marin) בקליפורניה שבארצות הברית.‏[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hurlbut, Cornelius S.; Klein, Cornelis, 1985, Manual of Mineralogy, 20th ed., pp. 398 - 405, John Wiley and Sons, New York ISBN 0-471-80580-7
  • Deer, W.A., R.A. Howie, and J. Zussman (1978) Rock-forming minerals, (2nd edition), Volume. 2A, single-chain silicates, 424-459.
  • Tatsuki Tsujimori, Juhn G. Liou, and Robert G. Coleman, 2005, Coexisting retrograde jadeite and omphacite in a jadeite-bearing lawsonite eclogite from the Motagua Fault Zone, Guatemala. American Mineralogist, v. 90, pp. 836-842.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.