אונטולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסלו של הפילוסוף היווני פרמנידס

אונטולוגיהאנגלית: Ontology) הוא התחום בפילוסופיה העוסק בטבע של היש, הקיים או המציאות. האונטולוגיה עוסקת בשאלות על הישויות (אנגלית: entities) הקיימות בעולם, במאפייניהן, בקשרים ביניהן, במציאות, בקיום ובהנחות היסוד הכלליות ביותר אודות כל אלה.

מקור המילה הוא ביוונית עתיקה: הלחם של ὤν, ὄντος "מה שקיים" (בינוני של הפועל εἰμί "להיות") ו- λογία "תורה, מדע". בספרות העברית המילה אונטולוגיה תורגמה ל-תורת ההוויה או תורת היש.

תוכן עניינים

[עריכה] תחומיה

אונטלוגיה עוסקת בדבר המשותף לכל האוביקטים בעולם אשר גורם להם להיות קיימים, היא עוסקת ב"יש" אולם מאחר וכל דבר עוסק ב"יש", האונטולוגיה מתייחדת בחקר האין. היא שואלת מה קיים.

בעוד שאפיסטמולוגיה עוסקת בהנחות היסוד אודות הידע עצמו (כיצד אנו יכולים לבסס ידע מהנתונים הללו), אונטולוגיה בוחנת את הנחות היסוד אודות מוּשאי הידע - הישויות הקיימות. בין שאלותיה: "מהי הישות?", ו"האם יש ישות אחת לכל הישים?". למשל, האם הישות של החפץ היא ישותו של האדם, ומהי ישותו של האדם.

שאלה חשובה היא האם באונטולוגיה אנו מתארים למעשה רק את הדרך בה אנו תופסים את העולם שסביבנו, או את העולם עצמו. שאלה זו קשורה לשאלה האם המציאות היא מצב ממשי קיים שבו אנו חיים ואותו אנחנו חוקרים, או שמא היא למעשה הדרך המוגבלת שלנו כבני אדם לתפוס ולהגדיר את הקיום, והיא אינה העולם האמיתי.

[עריכה] במשנתו של היידגר

הפילוסוף הגרמני מרטין היידגר עסק בשאלות היש והקיים בספרו "הישות והזמן" (גרמנית: Sein und Zeit), שהשאלה המרכזית בו היא: מהי הישות?" היידגר הושפע מזרמים ואסכולות שונות, כגון של קרל מרקס, ברגסון וקירקגור. משנתו התאפיינה בדתיות עמוקה, ושימת דגש על מקומו של המצפון האנושי. היידגר טען שהווית האדם שונה מהותית מהווית החפצים בשלושה עניינים: האחד, הווית האדם נמצאת בתנועה מתמדת; השני, הווית האדם "יודעת על עצמה"; והשלישי, האדם "יודע" שהוא נמצא בתוך העולם. שלושת שונויות אלו הינם יתרונות של הוויות האדם כלפי "ישים אחרים". היידגר הציע "לענות על השאלה: מהי הישות" (או ההוויה) על ידי חקירת הווית האדם.‏[1]

[עריכה] לקריאה נוספת

  • אברהם צבי בראון (ערך והקדים מבואות), מבחר טקסטים פילוסופיים - מפארמנידס עד הוגי ימינו : מקראה באונטולוגיה, ירושלים: הוצאת מאגנס, 1995.
  • ג'ורג' ברקלי, מסה על עקרונות דעת האדם, (תרגום: גיא אלגת), תל אביב: הוצאת רסלינג, 2007.
  • מרטין היידגר, מאמרים (1929-1959): הישות בדרך - מן האין (מבעד לטכניקה) אל השפה, ערך, תרגם מגרמנית, בצירוף הערות ומבוא - אדם טננבאום, תל-אביב: מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, 1999.
  • אברהם צבי בראון, סוגיית היש: פרקים בניתוח אונטולוגי, ירושלים: הוצאת מאגנס, 1977.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ ראו: הוגו ברגמן, הפילוסופיה של מרטין הידגר, בתוך: הוגי הדור, תל אביב: הוצאת מצפה, תרצ"ה 1935, עמ' 126-125.


פילוסופיה
P philosophy1.png
פורטל פילוסופיה
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא