אוניברסיטת תל אביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוניברסיטת תל אביב
Tel aviv university.svg
הכניסה הראשית אל אוניברסיטת תל אביב בכיכר אנטין, לצידו של בניין מרכז הסטודנטים
תאריך ההקמה: 1956
סוג: אוניברסיטה ציבורית
צוות: 1,847
נשיא: פרופ' יוסף קלפטר
סגן נשיא: פרופ' יואב הניס (מחקר ופיתוח)
פרופ' רענן ריין
עמוס אלעד (פיתוח משאבים)
רקטור: פרופ' אהרן שי
מנכ"ל: מרדכי כהן
סגל: 1,032
סטודנטים: 27,173‏[1]
סטודנטים לתואר ראשון: 14,599‏[1]
סטודנטים לתואר שני: 10,129‏[1]
סטודנטים לתואר שלישי: 2,148‏[1]
סטודנטים מתוקצבים: 23,920‏[2]
מיקום: רמת אביב, תל אביב
קמפוס: רמת אביב
www.tau.ac.il

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הגדולה בישראל, השוכנת ברמת אביב, תל אביב. בשנת הלימודים תשע"ג למדו בה יותר מ-30,000 סטודנטים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דבריו של ראש עיריית תל אביב, חיים לבנון, בפתח הידיעון הראשון של "המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע", 1953
דגל האוניברסיטה
בניין נפתלי של הפקולטה למדעי החברה
בניין טרובוביץ של הפקולטה למשפטים
בניין הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי בתכנון האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר ושרגא ביקסון
מכון שרייבר למתמטיקה
בנייני מדעי החיים
הפקולטה למדעי החיים בבניין שרמן ובבניין בריטניה הזהים, ובחזיתם בניין גרין לביוטכנולוגיה
בניין שרת של בית הספר לחינוך
בניין מקסיקו של הפקולטה לאמנות
בית הספר לשפות ע"ש ווב
הכניסה לגנים הבוטניים
ספריית המפות בחוג לגאוגרפיה בבניין יד אבנר, ינואר 2010
בית הספר למקצועות הבריאות ע"ש שטייר
מרכז עלית לספורט
בניין דן דוד וכיכר היובל
מרכז הסטודנטים ע"ש אריק מיטשל (בניין דקאנט הסטודנטים ואגודת הסטודנטים)
בית התפוצות
גן הדקלים ע"ש סימון מלאך, הנטוע לפני בנייני הפקולטה למדעים מדויקים
בניין בית הספר ללימודי יהדות בתכנון אדריכל יצחק ישר
מעונות הסטודנטים החדשים בצידו הדרומי של הקמפוס

ההכרזה על הקמת אוניברסיטת תל אביב הייתה ב-6 ביוני 1956, אך למעשה הקמתה נעשתה בשלבים ונמשכה כעשר שנים, אגב איחוד של מוסדות שונים. גרעין האוניברסיטה הוקם ב-1 בדצמבר 1953 באבו כביר, סמוך ליפו, עם פתיחת "המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע". ב-4 בנובמבר 1964 נחנך הקמפוס הקבוע של האוניברסיטה ברמת אביב, וב-1969 זכתה האוניברסיטה להכרה מלאה של המועצה להשכלה גבוהה.

לאוניברסיטת תל אביב קדמו מספר מוסדות השכלה על-תיכוניים:

בשנות ה-50 של המאה ה-20 ננקטו מספר יוזמות, בהן של חיים לבנון, סגן ראש עיריית תל אביב-יפו ולימים ראש העיר, לאחד את המכונים השונים לאוניברסיטה אחת. ב-1953 נפתחה שנת הלימודים של "המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע" בקמפוס אבו כביר, אך רק ב-1956 צלחו המאמצים לאחד בין המכונים ובתי הספר השונים, וב-6 ביוני 1956 הוכרזה הקמת "אוניברסיטת תל אביב – בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה". בית הספר הועבר ב-1959 לרשותה של האוניברסיטה העברית בירושלים, והוגדר כשלוחתה התל אביבית. באותה שנה צורפה למוסד החדש גם האקדמיה למוזיקה.

ב-1955 הונחה אבן הפינה לבניין טרובוביץ ("הבית האדום"), ובנייתו הסתיימה ב-1959. המבנה שימש משכן קבע לבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, והיווה את ראשיתו של קמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב. קמפוס זה, שבו שוכנת האוניברסיטה עד היום, הוקם על חורבות הכפר הערבי שייח' מוניס ששכן מצפון לתל אביב, וניטש במהלך מלחמת העצמאות. חלק מהמבנים הנטושים שימשו את האוניברסיטה בשנותיה הראשונות, והיחיד ששרד במידת מה הוא הבית הירוק ברחוב ג'ורג' וייז, אשר על אף שנהרס ברובו והוקם מחדש, נותר בו חלק מקורי. בבית זה פועלים מועדון הסגל של האוניברסיטה, מסעדה, אולם אירועים ואולם כנסים. ב-1959 תרם סמואל רובין את הכספים הדרושים להקמת בניין האקדמיה למוזיקה, וזה הוקם ונקרא על שמו.

בשנים אלה התרחבה פעילות המוסד והוקמו "המכון האוניברסיטאי לתרבות ישראל" והספרייה שהייתה לימים לספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי (1954). לאחר מכן קם גם "המכון לחינוך גבוה" (1957). בשנת הלימודים 1955/6 למדו במכונים 274 תלמידים, ובשנת 1962 כבר עמד מספרם על 1,446. שנה לאחר מכן, ב-1963, נוסדה הפקולטה ללימודי המשך ברפואה, לימים בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, וב-1964 קמה הפקולטה למדעי החברה. ההתרחבות המהירה של המוסד נמשכה, וב-1965 קם בית הספר למוסמכים במנהל עסקים (ששינה את שמו אחר כך לפקולטה לניהול).

בשנת 1960 זכתה האוניברסיטה להכרה ראשונה מטעם המועצה להשכלה גבוהה, ובהדרגה הוכרו חוגים נוספים מטעמה מבחינה אקדמית. בשנת 1962 נקבע סמל האוניברסיטה, שעוצב על ידי גבי נוימן.‏[3] בשנת 1963 התגייס ד"ר ג'ורג' וייז לעזרת האוניברסיטה, ותרם רבות להתבססותה. הוא כיהן כנשיאה הראשון עד שנת 1972, אז הוחלף בידי הפיזיקאי הישראלי פרופ' יובל נאמן. בשנת 1964 נחנך הקמפוס האוניברסיטאי ברמת אביב באופן רשמי, וב-1965 שולב "בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה" באוניברסיטה, ושמו שונה ל"פקולטה למשפטים". ב-1969 זכתה אוניברסיטת תל אביב להכרה מלאה של המועצה להשכלה גבוהה, והוכרה כתאגיד לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה.

בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 חולקה הפקולטה למדעי הטבע, לפקולטה למדעי החיים (העוסקת בביולוגיה) ולפקולטה למדעים מדויקים (העוסקת במתמטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה וגאופיזיקה), ונפתחו שתי הפקולטות האחרונות - הפקולטה לאמנויות והפקולטה להנדסה. האוניברסיטה המשיכה להתפתח ולגדול, ובתחילת המאה ה-21 הושלם איחוד שני חלקיו של הקמפוס - המרכזי והדרומי. מספר התלמידים, שהגיע בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 לכ-12,000, הוכפל פי שניים וחצי ויותר בעשורים הבאים, והגיע בתשע"ג ליותר מ-30,000.

האוניברסיטה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניברסיטת תל אביב היא הגדולה שבאוניברסיטאות המחקר בישראל. עם סגל האוניברסיטה נמנים עשרות חוקרים בעלי שם עולמי (חלקם חתני פרס ישראל ופרסים בינלאומיים יוקרתיים), והמאמרים שמפורסמים על ידי אנשי הסגל שלה זוכים לציטוטים רבים.

חרף המשבר הכלכלי הפוקד אותה בשנים האחרונות, הצליחה האוניברסיטה לשמר את מעמדה המוביל בישראל ובעולם. על פי דירוג מוסדות ההשכלה הגבוהה השנתי של הטיימס הבריטי, בשנת 2014 דורגה אוניברסיטת תל אביב במקום ה-188 בעולם, מתוך כ-20,000 אוניברסיטאות, והיא האוניברסיטה הישראלית היחידה המדורגת בין 200 האוניברסיטאות המובילות בדירוג זה. בפרמטר של מספר ציטוטי מאמרים אקדמיים יחסית לגודל הסגל דורגה האוניברסיטה במקום ה-20 בעולם, ובמקום הראשון בישראל. במדד משולב, המעיד על איכות הסגל, ומורכב מהערכת עמיתים וציטוטים לחבר סגל, מוקמה האוניברסיטה במקום ה-33 בעולם, ובמקום הראשון בישראל‏‏.‏[4]

על פי מחקר שנערך על ידי מוסד שמואל נאמן בטכניון ופורסם בשנת 2007, נמצא כי כמעט בכל מקצועות הלימוד בוגרי אוניברסיטת תל אביב נהנו מתנאי השכר הגבוהים ביותר בשוק העבודה, והשתכרו כ-10% עד 20% יותר מבוגרי מוסדות אחרים‏‏.‏[5]

על פי נתוני לשכת עורכי הדין, בשנים 2008-2004 הובילו בוגרי הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב בשיעורי המעבר ובציונים בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין. על פי נתוני מועצת רואי החשבון, בשנים 2006-1999 הובילו בוגרי החוג לחשבונאות של האוניברסיטה בשיעורי המעבר בבחינות ההסמכה של מועצת רואי החשבון. בוגרי הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה מובילים באחוזי המעבר בבחינות ההסמכה לרפואה. בשנת 2008 סרטים של בוגרי החוג לקולנוע הוקרנו ב-87 פסטיבלים בינלאומיים וזכו ב-38 פרסים‏‏.‏[6]

באוניברסיטת תל אביב נערכים מחקרים ופרויקטים רבים לשימוש מערכת הביטחון הישראלית, חלק גדול מהם חשאיים. נכון ל- (2009) מממן המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון 55 פרויקטים כאלה, והסוכנות המקבילה בארצות הברית מממנת 9 פרויקטים אחרים. חברי סגל של בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטה זכו בשנים האחרונות ב-7 פרסי ביטחון ישראל.‏[7]

חברי סגל האוניברסיטה זוכים כמעט מדי שנה בפרס ישראל. מאז הקמת האוניברסיטה ועד היום (2014) זכו בפרס 65 חברי סגל‏‏.‏[8]

המשבר הכלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות האלפיים נקלעה האוניברסיטה למשבר כלכלי חמור, שהגיע בשיאו לגירעון תקציבי של כ-180 מיליון ש"ח, ושעמו היא מתמודדת עד היום. הסיבות שהביאו למשבר היו מגוונות: קיצוץ בתקציב מטעם המדינה, ירידה בהכנסות משכר לימוד, השקעת כספי האוניברסיטה באפיקים לא סולידיים, חריגות שכר, והנטל הכבד של ההוצאות על הפנסיה התקציבית של העובדים‏‏.‏[9]

בשנת ה'תשס"ב החלה האוניברסיטה ליישם תוכנית הבראה והתייעלות, שהוכנה בשיתוף עם ות"ת. בשנת התקציב תשס"ו עמד הגירעון התפעולי של האוניברסיטה על כ-24 מיליון ש"ח. באוקטובר 2006 אישרה הנהלת האוניברסיטה תוכנית אסטרטגית רב-שנתית להמשך הקטנת הגירעון. הצעדים העיקריים שבוצעו בשנים האחרונות הם:

  • צמצום כוח האדם המינהלי והאקדמי, באמצעות פרישה לגמלאות, עידוד פרישה מוקדמת, צמצום מצבת העובדים הבלתי קבועים לרבות מורים מן החוץ, וקליטה מצומצמת וסלקטיבית של עובדים חדשים.
  • ביטוחם של עובדים חדשים בפנסיה צוברת ולא בפנסיה תקציבית.
  • הסכם קיבוצי להפחתה זמנית ל-5 שנים בשכרם של חברי הסגל הבכיר, בשיעור של 3.5%, שנחתם בשנת 2003.
  • קיצוץ של כ-15% בשכר הבכירים שבוצע בשנת 2003.
  • איחוד חוגים קטנים‏‏‏‏.‏[10]
  • צמצום מספרם של קורסי הבחירה.
  • הגדלת מספרי התלמידים בשיעורים ובתרגילים.
  • צמצום שעות הפתיחה של השערים, הספריות והבניינים.
  • קיצוץ חד בתקציב הרכש של הספריות.
  • הקטנת מספרם הכולל של הסטודנטים המתוקצבים בכ-5%, במקביל להגדלת מספר הסטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים.
  • הגדלת מספרן של התוכניות החוץ-תקציביות, המאפשרות לאוניברסיטה לגבות שכר לימוד גבוה.
  • סגירת היחידה ללימודי חוץ‏‏.‏[11]
  • סגירת בית הספר להנדסאים, שפעל בחסות ובסמוך לאוניברסיטה משנת 1962 (בית הספר עבר לפעול בהרצליה)‏‏.‏[12]

מספר תוכניות לסגירת יחידות ובתי ספר טרם יצאו לפועל, בשל לחץ ציבורי שהופעל על האוניברסיטה, אך ייתכן שיצאו לפועל בשנים הקרובות. בין היתר, מדובר על סגירת היחידה להוראת שפות, המכינה האוניברסיטאית ובית הספר לרפואת שיניים‏‏.‏[13]

בפברואר 2009 החליטה הנהלת האוניברסיטה על קיצוץ נוסף של 5% בשכר בכיריה למשך שנה‏‏.‏[14]

במרץ 2009 פרסם מבקר המדינה דו"ח על המוסדות להשכלה גבוהה, ולפיו אוניברסיטת תל אביב מעניקה לרבים מבכיריה תוספות שכר, שחורגות עד 250% משכרם הבסיסי, והסדרי פרישה מועדפים‏‏.‏[15] בעקבות הדו"ח דרש הממונה על השכר במשרד האוצר באפריל 2009 מכ-2,000 עובדי מנהלה של האוניברסיטה בעבר ובהווה להחזיר רטרואקטיבית כספים שקיבלו שלא כדין, בסכום כולל של כ-100 מיליון ש"ח. כמו כן, הנהלת האוניברסיטה נדרשה לקצץ את שכרם של עובדים אלה בשיעורים של 10 עד 30 אחוזים‏‏.‏[16]

פקולטות, בתי ספר ויחידות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2014 קיימים באוניברסיטה 24 בתי ספר. הבולטים שבהם הם:

  • בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר‏[26] - בית הספר הוקם בשנת 2000, והוא הראשון מבין בתי הספר שאינו משויך לאף אחת מהפקולטות הקיימות, והוקם מראש כבית ספר אינטרדיסציפלינרי. בית הספר מציע תוכניות לימודים לתארים מתקדמים בלבד.
  • בית הספר סגול למדעי המוח[27] - בית הספר הוקם בשנת 2012 והוא החדש ביותר מבין בתי הספר באוניברסיטה. בית הספר משמש כמרכז אקדמי אינטרדיסציפלינרי של הוראה ומחקר במדעי המוח באוניברסיטה ומציע שתי תוכניות לימודים לתואר ראשון וכן תוכניות לתארים מתקדמים.
  • בית הספר לעבודה סוציאלית על שם בוב שאפל‏[28] - בית הספר הוקם בשנת 1969. על אף היותו משויך רשמית לפקולטה למדעי החברה, הלכה למעשה בית הספר נהנה ממעמד עצמאי הדומה לזה של פקולטה.
  • בית הספר לחינוך על שם חיים וג'ואן קונסטנטינר‏[29] - על אף היותו משויך רשמית לפקולטה למדעי הרוח, הלכה למעשה בית הספר נהנה ממעמד עצמאי הדומה לזה של פקולטה.
  • בית הספר למדעי המחשב (בפקולטה למדעים מדויקים)‏[30]
  • בית הספר למדעי המתמטיקה (בפקולטה למדעים מדויקים)‏[31]
  • בית הספר לכימיה (בפקולטה למדעים מדויקים)‏[32]
  • בית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה (בפקולטה למדעים מדויקים)‏[33]
  • בית הספר לרפואת שיניים על שם מוריס וגבריאלה גולדשלגר (בפקולטה לרפואה)‏[34] - בית הספר הוקם בשנת 1972, תחילה כמענה לצורך להכשיר לעבודה בישראל קבוצה גדולה של רופאי שיניים שעלו מברית המועצות וביקשו לעסוק במקצוע. בשנת 1978 החל בית הספר לקיים גם לימודים לקראת תואר אקדמי.
  • בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה (בפקולטה לאמנויות)‏[35] - בשנת 1966 הפכה האקדמיה הישראלית למוזיקה לחלק מאוניברסיטת תל אביב, ועברה למשכנה הנוכחי בקמפוס האוניברסיטה. עם הקמת הפקולטה לאמנויות, בשנת 1972, הפכה האקדמיה לחלק ממנה. בשנת 2005 נחנך בית הספר החדש למוזיקה, כתוצאה משיתוף פעולה בין האקדמיה למוזיקה לתזמורת הפילהרמונית הישראלית. בית הספר החדש איחד לתוכו את האקדמיה למוזיקה, את החוג למוזיקולוגיה של האוניברסיטה ואת תוכנית ההכשרה התזמורתית של התזמורת הפילהרמונית. זובין מהטה מכהן כנשיא כבוד של בית הספר.
  • בית הספר לאדריכלות על שם דוד עזריאלי (בפקולטה לאמנויות)‏[36] - בית הספר הוקם בשנות התשעים. בשנותיו הראשונות הלימודים בו התקיימו מחוץ לקמפוס, במתחם קריית עתידים, שהאוניברסיטה היא חלק מבעליו. רק בראשית המאה ה-21 הועברו הלימודים לתוך שטח הקמפוס, לבניין על שם דה-בוטון. בית הספר מציע תוכנית לימודים לתואר ראשון בלבד.
  • בית הספר להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ (בפקולטה למדעי הרוח)‏[37] - בית ספר מחקרי, המקיים לימודים לתואר שלישי בלבד. שישה ממורי בית הספר זכו בפרס ישראל וארבעה מהמורים הם חברי האקדמיה הלאומית למדעים.
  • בית הספר למדעי התרבות (בפקולטה למדעי הרוח)‏[38] - בית הספר הוקם בשנת 1986, והוא מציע תוכניות לימודים לתארים מתקדמים בלבד, וכן לימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום.
  • בית הספר לפילוסופיה (בפקולטה למדעי הרוח)‏[39] - בית ספר מחקרי, המציע תוכניות לימודים לתארים מתקדמים בלבד, במגוון תחומיה של ההגות הפילוסופית.
  • בית הספר למדעי היהדות (בפקולטה למדעי הרוח)‏[40] - בית הספר נוסד בשנת 1970, והוא משמש מסגרת גג של לימודי התואר השלישי, המחקר והפעילות האקדמית התחומית והבין-תחומית לחוגים, המכונים, תוכניות הלימוד והקתדראות שעניינם המרכזי הוא מחקר מדעי היהדות והוראתם.
  • בית הספר לממשל ולמדיניות על שם הרולד הרטוך (בפקולטה למדעי החברה)‏[41] - בית הספר נוסד בשנת 2000, והוא מציע תוכניות לימודים לתארים מתקדמים בלבד.
  • בית הספר לכלכלה על שם איתן ברגלס (בפקולטה למדעי החברה)‏[42] - נקרא בעבר החוג לכלכלה, והיווה חלק אינטגרלי מהפקולטה למדעי החברה. בשנת 2001 עבר החוג לבניין נפרד ושמו שונה לבית הספר לכלכלה. הייתה זו הפעם הראשונה בישראל שבה בית ספר לכלכלה הופרד מהפקולטה למדעי החברה‏‏‏‏.‏[43]
  • בית הספר למקצועות הבריאות על שם סטנלי שטייר (בפקולטה לרפואה)‏[44] - בית הספר מציע תוכניות לימודים לכל התארים, וכן תוכניות ללימודי המשך. בית הספר כולל בתוכו ארבעה חוגי לימוד: הפרעות בתקשורת, סיעוד, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה.

מכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2009 קיימים באוניברסיטה למעלה מ-100 מכונים ומרכזי מחקר. הבולטים שבהם הם:

  • מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים (בפקולטה למדעי הרוח)‏[45] - מרכז יפה הוקם בשנת 1977, ביוזמתו של האלוף במילואים אהרון יריב. המרכז מפרסם דו"חות ומאמרים בתחומי האסטרטגיה, בעיקר בנושאים הקשורים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. החל משנת 2006 המרכז פועל באופן עצמאי מחוץ למתחם האוניברסיטה, תחת השם "המכון למחקרי ביטחון לאומי". המכון נהנה מעצמאות כספית וארגונית, אך בה בעת ממשיך לשמור על שיוכו האקדמי לאוניברסיטה.
  • מרכז תמי שטיינמץ לחקר השלום (בפקולטה למדעי הרוח)‏[46] - המרכז הוקם בשנת 1992. מטרתו היא לקדם את המחקר והחשיבה השיטתית בנושאים הנוגעים לתהליכי עשיית שלום ופתרון סכסוכים, תוך שימת דגש מיוחד על הקונפליקט הישראלי-ערבי. פרויקט הדגל של המרכז הוא "מדד השלום", המאתר - באמצעות סקרים - מגמות בדעת הקהל בישראל בהקשר לתהליך השלום.
  • מרכז דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה (בפקולטה למדעי הרוח)‏[47] - המרכז הוקם בשנת 1983, ומטרתו היא לקדם את המחקר וההבנה של ההיסטוריה המודרנית ושל אירועי השעה במזרח התיכון ובאפריקה. בשנים האחרונות עומד בראש המכון פרופ' עוזי רבי.
  • המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן (בפקולטה למדעי הרוח)‏[48] - המכון הוקם בשנת 1983 על ידי פרופ' יהודה אלקנה ופרופ' עמוס פונקנשטיין, והוא עוסק במחקר ובלימודים לתארים מתקדמים בתחומי היסטוריה של המדע, פילוסופיה של המדע והיסטוריה ופילוסופיה של הרעיונות, כגון פילוסופיה של המשפט ופילוסופיה של הדת.
  • המכון לחקר האינטרנטפקולטה למדעי החברה)‏[49] - מטרת המכון היא לחקור את מהפכת המידע בפרט והשלכותיה בכלל, הבנת תהליכיה וצפיית עתידה, בדגש על השפעת האינטרנט על החברה הישראלית.
  • מכון חיים הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה (בפקולטה למדעי החברה)‏[50] - המכון הוקם בשנת 2002, כדי לעסוק במחקר אקדמי בזיקה, בקשר ובהשפעות ההדדיות שבין התקשורת לבין החברה והפוליטיקה.
  • המכון לדיפלומטיה ושיתוף פעולה אזוריפקולטה למדעי החברה)‏[51] - המכון הוקם בשנת 2002, בשיתוף פעולה בין האוניברסיטה למרכז פרס לשלום. המכון עוסק במחקר ובעיון בנושאי הדיפלומטיה ושיתוף הפעולה האזורי.
  • מרכז על ע"ש צגלה למחקר בינתחומי של המשפט (בפקולטה למשפטים)‏[52] - מרכז מחקר המארגן ומממן כנסים בינלאומיים, סימפוזיונים וסדנאות, עורך ומוציא לאור כתב עת בשפה האנגלית העוסק במחקר משפטי בינתחומי, ומעניק מלגות קיום לחוקרים בראשית דרכם האקדמית.
  • מרכז מינרבה לזכויות אדם (בפקולטה למשפטים)‏[53] - המרכז הוקם בשנת 1997, כמרכז משותף לפקולטות למשפטים של אוניברסיטת תל אביב ושל האוניברסיטה העברית בירושלים. מטרות המרכז הן לעודד ולקדם את המחקר על זכויות אדם בישראל, בתחום החקר המשפטי ובתחומי ידע נוספים תוך הדגשת יחסי הגומלין בין תחומים אלה, וכן להבטיח כי נושא ההגנה ומימוש זכויות האדם יישאר במוקד העניין הציבורי והאקדמי.
  • המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן (בפקולטות למדעי החיים ולרפואה)‏[54] - המרכז הוקם בשנת 1979, כמסגרת עבודה משותפת של חוקרים מהפקולטות למדעי החיים ולרפואה בקמפוס. מטרתו העיקרית של המרכז היא לקדם את חקר הסרטן באוניברסיטה, על ידי עריכת כנסים והענקת מענקי מחקר לחוקרים בתחום.

ספריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוניברסיטה פועלות חמש ספריות ראשיות:

באוניברסיטה ספריות מחלקתיות המתמקדות במוזיקה, אדריכלות, גאוגרפיה, עבודה סוציאלית ועוד. להלן רשימת הספריות המחלקתיות:

  • הספרייה למוזיקה ע"ש מ. גרינשטיין‏[60]
  • ספריית ביה"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי‏[61]
  • ספריית ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל‏[62]
  • ספריית החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם‏[63]
  • ספריית החוג להפרעות בתקשורת‏[64]
  • ספריית המכון לארכיאולוגיה‏[65]
  • ספריית מהלמן‏[66]
  • ספריית מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה‏[67]

יחידות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר בינתחומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניברסיטת תל אביב מקדמת גישה בינתחומית בלימודים ובמחקר ומעודדת חוקרים מתחומים שונים לשיתופי פעולה מחקריים. בין המוסדות המחקריים המאגדים חוקרים מפקולטות שונות:

  • בית הספר סגול למדעי המוח - בית הספר סגול למדעי המוח נפתח באוניברסיטת תל אביב בשנת הלימודים תשע"א. בית הספר מלווה את הסטודנטים משלב התואר הראשון המיועד למצטיינים, דרך תוכניות לתואר מוסמך ועד לדוקטורט. המרצים והחוקרים בתחום מגיעים משבע פקולטות שונות: מדעי החיים, מדעי החברה, רפואה, הנדסה, מדעים מדויקים, מדעי הרוח ואמנויות
  • בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר - בית הספר הוקם בשנת 2000. כמרכז אקדמי למחקר ולהוראה רב תחומיים בנושאי סביבה, משקף בית הספר את חשיבותה של גישה מקיפה ובינתחומית להתמודדות עם האתגרים הסביבתיים המקיפים אותנו, ועובד בשיתוף פעולה עם יותר ממאה חוקרים מתחומים שונים.
  • המרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה - המרכז הוקם באוניברסיטת תל אביב כמסגרת בינתחומית לפעילותן של הפקולטות להנדסה, מדעים מדויקים, מדעי החיים ורפואה, מתוך רצון ליצור "תרבות ננו" בינתחומית, המיישמת את הפיתוחים החדשניים במגוון תחומי החיים. במרכז פועלות שמונה מעבדות מתחומי ידע שונים וגרעין רחב יותר של כחמישים קבוצות מחקר בהן לוקחים חלק חוקרים מתחומי התמחות משלימים.
  • מרכז אדמונד י. ספרא לביואינפורמטיקה - המרכז נועד לפתח מצוינות בתחום המחקר הבינתחומי בתחום הביו-אינפורמטיקה, ולהעמיד דור מדענים חדש שייענה על אתגרי המאה ה-21 במדעי החיים. בתוכניות הלימוד לוקחים חלק תלמידים וחוקרים העוסקים בביואינפורמטיקה במסגרת תחומים שונים.
  • המרכז לאנרגיה מתחדשת - 55 קבוצות מחקר בתחום האנרגיה המתחדשת, המונות מעל 300 חוקרים, פועלות בשבע פקולטות: מדעים מדויקים, הנדסה, מדעי החיים, ניהול, משפטים, מדעי החברה ומדעי הרוח, וכן בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר.
  • לימודי סייבר - תוכנית בינתחומית המשלבת קורסים משש פקולטות: מדעים מדויקים, הנדסה, ניהול, משפטים, מדעי הרוח ומדעי החברה, ומאפשרת ללמוד קבוצת קורסים במסגרת הלימודים לתואר במדעי הרוח, במדעי החברה ובמשפטים.
  • תוכנית "כלים שלובים"- התוכנית "כלים שלובים" מאפשרת לתלמידי הפקולטות לרפואה, מדעים מדויקים, מדעי החיים והנדסה להיחשף אל תחומי הלימוד של הפקולטות למדעי הרוח, מדעי החברה, אמנויות, ניהול, משפטים וחינוך, ולהיפך. הסטודנטים משלבים קורסים מתחומים רחוקים מתחום הלימוד המרכזי שלהם כחלק מלימודי התואר הראשון.
  • לימודים דו-חוגיים - מסלול של לימודים דו-חוגיים מאפשר לשלב תחומי לימוד שונים, ולפעמים אף "מרוחקים" זה מזה. כחלק מהתפיסה הרב-תחומית והבין-תחומית של אוניברסיטת תל אביב מוצעות גם תוכניות משולבות שנבנו במיוחד.

תאגידים קשורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאוניברסיטת תל אביב מספר חברות בת ותאגידים קשורים הממוקמים בתחומה. הבולטים שבהם:

  • החברה הכלכלית של אוניברסיטת תל אביב בע"מ - האוניברסיטה משתמשת בחברה זו, הנמצאת בבעלותה המלאה, כדי לבצע פעילויות שהיא, כמלכ"ר, אינה יכולה לבצע, דוגמת התקשרויות עסקיות עם גורמים חיצוניים והכנסת גורמים שיווקיים ומסחריים לשטח הקמפוס, תמורת תשלום. מבקר המדינה מתח לא אחת ביקורת על כך שהאוניברסיטה (כמו גם אוניברסיטאות אחרות) אינה מאפשרת לו לבצע ביקורת בחברה הכלכלית, בטיעון שמדובר באישיות משפטית נפרדת שאינה כפופה לביקורתו, בה בשעה שיותר ויותר פעילויות בעלות משמעות כלכלית עבור האוניברסיטה מבוצעות באמצעות החברה הכלכלית.
  • רמות ליד אוניברסיטת תל אביב בע"מ - חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת תל אביב. החברה, שהוקמה ב-1973 ונמצאת בבעלותה המלאה של האוניברסיטה, יוזמת, מובילה ומנהלת את העברת הטכנולוגיות הנוצרות במסגרת המחקר האקדמי ממעבדות האוניברסיטה אל התעשייה. רמות מנהלת את כל פעילויות המסחור משלב ההגנה הפטנטית על המצאותיהם של חברי הסגל ותלמידי המחקר, ועד למתן רישיונות לגופים התעשייתיים הרלוונטיים. רמות מתפקדת כממשק המקצועי בין התגליות המדעיות החדשניות והקהילה העסקית בתחומי פעילות מגוונים (מדעי החיים, רפואה, מדעים מדויקים, והנדסה) (אתר החברה).
  • הוצאת רמות ליד אוניברסיטת תל אביב בע"מ - נמצאת בבעלותה המלאה של האוניברסיטה, ומתמחה בהוצאה לאור של ספרי לימוד במדע, טכנולוגיה, מדעי החברה והרוח לילדים מגיל הגן ועד החטיבה העליונה, וכן בפרסום ספרי עיון ומחקר בתחומים אקדמיים (אתר החברה).
  • ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב (אתר ההוצאה).
  • מרכז עלית לספורט באוניברסיטת תל אביב בע"מ - חברה בבעלותה המלאה של האוניברסיטה, הממוקמת ופועלת בצמוד לקמפוס. החברה מציעה מתחם של מרכז כושר ובריכות שחייה, לרבות בריכת שחייה אולימפית, חוגי ספורט, מרכז להסמכות בספורט ובתנועה, וקייטנות ופעילויות קיץ (אתר החברה).
  • ל.ה.ב. לימודי הכשרה בניהול בע"מ - חברת בת בבעלות מלאה של האוניברסיטה, המציעה מגוון קורסים ותוכניות לימוד להכשרת והעצמת מנהלים, ואמורה להוות גשר בין העולם האקדמי לעולם העסקי והארגוני. החברה הוקמה בשנת 1992 על בסיס "עמותת להב", הפועלת עוד משנת 1964. להב ממוקמת ופועלת בתחומי הפקולטה לניהול של האוניברסיטה (אתר החברה).
  • עתידים חברה לתעשיות עתירות מדע בע"מ - חברה שהוקמה בשנת 1972 כמיזם משותף של האוניברסיטה ושל עיריית תל אביב. החברה הקימה את קריית עתידים, שנועדה להיות קריה לתעשיות עתירות מדע. כיום מהווה הקריה, הנמצאת בצפון תל אביב, מתחם בו ממוקמות חברות מובילות מתחומי ההיי טק, התקשורת, הפיננסים והרפואה (אתר קריית עתידים).
  • אגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב - עמותה הפועלת לצד האוניברסיטה ומלווה אותה מאז הקמתה. האגודה עוסקת בשני הבטים של גיוס משאבים: "גיוס רוחני" – גיוס ושילוב מעגלי תמיכה ציבוריים ועסקיים, ו"גיוס חומרי"- גיוס כספים להשקעה במחקר, הוראה, מלגות ופיתוח הקמפוס. אגודת הידידים מוכרת כמוסד ציבורי על ידי רשות המסים בישראל ומאושרת לצורכי תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה (אתר האגודה).
  • דיונון - עמותה הנמצאת בבעלות משותפת של האוניברסיטה ושל אגודת הסטודנטים, והיא הבעלים של רשת חנויות "דיונון", המתמחה במכירת ספרים וציוד משרדי. הרשת מנתה ששה סניפים, כולם ממוקמים באוניברסיטאות ומכללות, כאשר סניף הדגל ממוקם בכיכר אנטין, הכניסה הראשית של אוניברסיטת תל אביב. מ-2006 הופעלו חנויות הרשת על ידי אופיס דיפו. משנת 2013 הועברה הפעלת חנות "דיונון" באוניברסיטת תל אביב לידי רשת "באג".
  • מועדון האוניברסיטה ע"ש מרסל גורדון - עמותה שמטרתה לקיים ולהפעיל מועדון חברים לסגל האקדמי של האוניברסיטה. המועדון מהווה מקום מפגש חברתי ותרבותי לסגל, והוא מציע לחבריו פעילויות תרבות, כנסים וימי עיון. המועדון ממוקם בתחומי הבית הירוק, הנמצא בסמוך לקמפוס האוניברסיטה (אתר המועדון).
  • מוזיאון בית התפוצות, המוזיאון לפזורה היהודית על שם נחום גולדמן - המוזיאון, שהוקם בשנת 1978 והמאוגד כחברה לתועלת הציבור, אינו מצוי בבעלותה של האוניברסיטה, אך ממוקם בתחומה (אתר המוזיאון).

תוכניות ופעילויות מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות חוץ-תקציביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2002 החלה האוניברסיטה במגמה של פתיחת תוכניות חוץ-תקציביות, המכונות לעתים תוכניות לימוד מיוחדות למנהלים ולבכירים. התוכניות הן כולן לתואר שני ללא תזה, רובן מרוכזות לשנת לימודים אחת ולשני ימי לימוד מרוכזים בשבוע, וזאת על מנת להתאימן לסטודנטים העובדים במשרה מלאה. תוכניות אלה אינן מהוות חלק ממסלול הלימודים הרגיל, דרישות הקבלה אליהן שונות במקצת, והן אינן מתוקצבות על ידי המועצה להשכלה גבוהה, דבר המאפשר לאוניברסיטה לגבות עליהן שכר לימוד הגבוה משמעותית משכר הלימוד הרגיל. שכר הלימוד הממוצע בתוכניות אלה עומד על כ-40,000 ש"ח לשנה, ובמקרים רבים הוא משולם על ידי מקום עבודתם של הסטודנטים (תוך חיוב הסטודנטים במס הכנסה על הטבה זו).

לאוניברסיטה הייתה מגמה מוצהרת, שבאה לידי ביטוי בתוכנית האסטרטגית הרב-שנתית שלה משנת 2008, להגדיל את מספר תוכניות הלימוד החוץ-תקציביות ואת מספר הסטודנטים הלא מתוקצבים הלומדים בהן, וזאת על מנת להשתחרר מהמגבלות המוטלות על ידי ות"ת ולהגדיל את הכנסות האוניברסיטה. מאז שנת 2011 האוניברסיטה אינה מוסיפה תוכניות חוץ-תקציביות, ונכון לשנת הלימודים תשע"ד התקיימו באוניברסיטה 17 תוכניות חוץ-תקציביות, בשבע מהפקולטות ובביה"ס לחינוך, בהן לומדים כ-1,200 סטודנטים‏‏.‏[80] המתנגדים למגמה זו טוענים, כי מדובר בצעד המוביל לכיוון של הפרטת האוניברסיטה.

פעילויות ושירותים לקהל הרחב[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוניברסיטת תל אביב תוכניות מיוחדות ואירועים המיועדים לקהל הרחב, כמו גם מתן שירותים לציבור, בהם:

  • סדרת "לומדים בגילמן" - תוכנית העשרה בפקולטה למדעי הרוח הכוללת סדרות מיוחדות של הרצאות לצד השתלבות בקורסים מן התואר הראשון‏[81].
  • סדרת העשרה והשראה באמנויות – תוכנית העשרה בפקולטה לאמנויות הכוללת סדרות מיוחדות לצד השתלבות בקורסים מן התואר הראשון‏[82]
  • סדרת הקונצרטים של ביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה - מנוי לסדרות קונצרטים של תזמורת בית הספר למוזיקה, ובהם קונצרטים בניצוחו של מאסטרו זובין מהטה נשיא הכבוד של בית הספר‏[83]
  • סדרת הרצאות בחסות הרקטור בצהרי יום ד' - בסדרה משתתפים מרצים מאוניברסיטת תל אביב, שכל אחד מהם מעביר במשך סמסטר שלם סדרת הרצאות בנושא מסוים‏[84]
  • המועדון האסטרונומי – הרצאות בנושאי אסטרונומיה המיועדות לקהל הרחב. המועדון האסטרונומי מאורגן בהתנדבות למען הקהילה על ידי סטודנטים לתארים מתקדמים של החוג לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה והחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים‏[85]
  • קמפוס טבע – פעילויות "קמפוס טבע" פותחות בפני הקהל הרחב שער לגנים הבוטניים, לגן הזואולוגי ולאוספי הטבע של אוניברסיטת תל אביב‏[86].
  • אתנחתא – אירועים המיועדים לקהל הרחב וכוללים הרצאות וסדנאות. האירועים מתקיימים אחת לחודש, בכל חודש סביב נושא אחר, החל משנת תשע"ה ‏[87].
  • חמישי בקמפוס – אירועים המיועדים לקהל הרחב וכוללים הרצאות, הקרנות סרטים, תערוכות, סדנאות ועוד. התקיימו ברחבי הקמפוס מדי יום חמישי בשנת תשע"ד.
  • קורסרה - פרויקט הקורסים המקוונים של אוניברסיטת תל אביב באתר הטכנולוגיות הלימודיות קורסרה (Coursera). עד כה נרשמו לקורסים של אוניברסיטת תל אביב עשרות אלפי נרשמים מיותר מ-120 מדינות מרחבי העולם‏[88].
  • אירועים בקמפוס - כנסים, ימי עיון, סמינרים ואירועים אקדמיים ותרבותיים הפתוחים לקהל הרחב. בזמן הלימודים מתקיימים מדי שבוע עשרות אירועים‏[89].
  • הקליניקות המשפטיות - הוקמו במטרה להגביר את מעורבותם של אנשי משפט בקידום תרבות משפטית המחויבת לצדק חברתי. הקליניקות נותנות שירות לאוכלוסיות מוחלשות, ופועלות לקדם נושאים עקרוניים כגון זכויות אדם, צדק סביבתי, זכויות ניצולי השואה, זכויות פליטים, זכויות עובדים, זכויות דיור ועוד‏[90].
  • מרפאות לבריאות הפה והשיניים - בית הספר לרפואת שיניים מציע לציבור את כל סוגי הטיפולים במחירים נמוכים משמעותית יחסית לשוק הפרטי ולמרפאות של קופות החולים‏[91].

חבר הנאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר הנאמנים של האוניברסיטה מורכב מחברים ישראליים ומחברים מחו"ל. מספר החברים הישראליים הוא קבוע, 120, כאשר 32 מהם הם חברי הסגל האקדמי של האוניברסיטה, הנבחרים על ידי סנאט האוניברסיטה. החברים הישראליים שאינם חברי הסגל האקדמי נבחרים על ידי חבר הנאמנים בהצבעה חשאית. מספר החברים שאינם ישראליים אינו קבוע, וחברים חדשים מחו"ל נבחרים על ידי חבר הנאמנים, על פי המלצה של ועדת מינויים. תקופת כהונתם של כל החברים היא שנתיים, אולם ניתן להאריכה לתקופות כהונה נוספות. יו"ר חבר הנאמנים ממונה על ידי חבר הנאמנים, בהתאם להמלצת ועדת חיפוש, לתקופת כהונה של 4 שנים, אותה ניתן להאריך לתקופת כהונה אחת נוספת. נשיא האוניברסיטה, יו"ר הוועד המנהל, הרקטור, הפרו-רקטור ודקאני הפקולטות חברים בחבר הנאמנים מתוקף תפקידם.

חבר הנאמנים משמש כמעין אסיפה כללית של האוניברסיטה. בין השאר, הוא המוסמך לאשר שינויים בחוקת האוניברסיטה, על פי המלצות הוועד המנהל, לדאוג ולסייע למימון תקציבי האוניברסיטה, לתאם פעולות של אגודות ידידי האוניברסיטה בישראל ובחו"ל, לאשרר את מינויו של נשיא האוניברסיטה ולאשר את הענקת תוארי הכבוד מטעם האוניברסיטה. כמו כן, חבר הנאמנים מקבל דיווחים שנתיים מהנהלת האוניברסיטה לגבי התנהלות ענייניה של האוניברסיטה, נכסיה ועסקיה, התוכניות והתקציבים השנתיים והרב שנתיים של האוניברסיטה, הקמת גופים אקדמיים חדשים או שינויים מבניים בגופים אקדמיים קיימים, וכן לגבי הסדרים מהותיים בין האוניברסיטה לגופים אחרים.

חבר הנאמנים מתכנס אחת לשנה למושב בן שבוע בישראל, במהלך חודש מאי. במסגרת אירועי המושב מחולקים מדי שנה פרסי דן דוד ותוארי דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה.

החל משנת 2012 מכהן בתפקיד יו"ר חבר הנאמנים פרופ' יעקב פרנקל, לשעבר נגיד בנק ישראל, ויו"ר ג'יי פי מורגן צ'ייס אינטרנשיונל.

כתבי עת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיוני משפט - כתב העת המרכזי בעברית שמפרסמת הפקולטה למשפטים. נוסד בשנת 1971, ומאז יוצא לאור שלוש פעמים בשנה. נחשב לאחד מכתבי-העת המשפטיים המובילים בישראל, ומתפרסמים בו מאמרים חדשניים ומקוריים בכל תחומי המשפט.
  • Estudios Interdisciplinarios América Latina y el Caribe ("לימודים בין דיסציפלינריים של אמריקה הלטינית והקריביים") - כתב עת חצי שנתי ותלת לשוני באנגלית, בספרדית ובפורטוגזית. זהו כתב העת היחיד בישראל המוקדש ללימודי אמריקה הלטינית. יוצא לאור החל משנת 1990, מטעם מכון סוורדלין להיסטוריה ותרבות של אמריקה הלטינית שבאוניברסיטה.
  • Theoretical Inquiries in Law - כתב עת בשפה האנגלית היוצא לאור החל משנת 2000 פעמיים בשנה על ידי המרכז ע"ש צגלה של הפקולטה למשפטים, ועוסק בתאוריה של המשפט. בשנת 2008 דורג כתב העת על ידי מערכת הדירוגים של Washington and Lee Law School כראשון בעולם מבין כתבי העת המשפטיים המתפרסמים מחוץ לארצות הברית.
  • משפט חברה ותרבות - סדרת ספרים המהווה במה ייחודית למחקרים אקדמיים בינתחומיים, העוסקים בבחינת הקשר שבין המשפט לבין תחומי דעת אחרים. כרכי הסדרה יוצאים לאור אחת לשנה, וכל אחד מהם מוקדש לנושא מוגדר. הסדרה נערכת בפקולטה למשפטים, אך היא מהווה במה כלל אוניברסיטאית.
  • מעשי משפט - כתב העת הראשון בישראל העוסק בהיבטיה השונים של העשייה המשפטית למען שינוי ותיקון חברתיים. יוצא לאור אחת לשנה מטעם תוכנית "המשפט בשירות הקהילה" בפקולטה למשפטים.
  • דיני ישראל - שנתון לחקר המשפט העברי. המאמרים בו מתפרסמים בעברית ובאנגלית.
  • קשר - כתב עת בשפה העברית לחקר תולדות העיתונות והתקשורת היהודית בעולם היהודי ובישראל. נוסד בשנת 1987, ויוצא לאור פעמיים בשנה על ידי המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית ע"ש אנדראה וצ'ארלס ברונפמן שבאוניברסיטה.
  • מותר - כתב העת של הפקולטה לאמנויות, העוסק בדיון בין-תחומי בחקר האמנויות. נוסד בשנת 1993. מאז היווסדו ועד היום (2009) העורכת הראשית שלו היא פרופ' נורית כנען-קדר.
  • זמנים - כתב עת בנושא היסטוריה הרואה אור מטעם בית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב. נוסד בשנת 1979, מאז שנת 2004 מתפרסם בשיתוף פעולה עם המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות של האוניברסיטה הפתוחה, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל והחברה ההיסטורית הישראלית.

פרסים, תארים ואותות המוענקים על ידי האוניברסיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוקטור כבוד - החל משנת 1965 מעניקה האוניברסיטה מדי שנה, בהתאם להחלטת סנאט האוניברסיטה, תוארי דוקטור כבוד לפילוסופיה לאנשים בעלי הישגים מיוחדים או תרומה מיוחדת לאוניברסיטה או לחברה. התארים מוענקים במסגרת שבוע חבר הנאמנים של האוניברסיטה.‏[92]
  • עמית כבוד - תואר המוענק על ידי האוניברסיטה, בהתאם להחלטת הוועד המנהל שלה, לאנשים שתרמו תרומה ייחודית לקידומה ופיתוחה של האוניברסיטה. התארים מוענקים מדי שנה, החל משנת 1978 .‏[93]
  • פרס דן דוד - הוא פרס שמעניקה קרן דן דוד בשיתוף האוניברסיטה מאז שנת 2002, לאנשים שהגיעו למצוינות ותרומה לאנושות במדעי הרוח, באמנות, במדעי הטבע ובעסקים. בקופת הקרן מאה מיליוני דולרים והיא תרומתו של איש העסקים דן דוד. המנהל הראשון המייסד של הפרס היה פרופסור גד ברזילי. פרסי דן דוד מוענקים מדי שנה בחודש מאי, במסגרת שבוע חבר הנאמנים של האוניברסיטה.
  • מדליית ג'ורג' וייז לשיתוף פעולה אקדמי בינלאומי, על שם ג'ורג' וייז נשיאהּ הראשון של האוניברסיטה. המדליה מוענקת החל משנת 1986 אחת למספר שנים, באופן בלתי סדיר.‏[94]
  • אות הנשיא - האות מוענק אחת לשנה, החל משנת 1981, על ידי נשיא האוניברסיטה, לאנשים בעלי הישגים ותרומה ייחודית בתחומם‏‏.‏[95]
  • פרסי סאקלר - פרסי סאקלר הבינלאומיים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר במדעים הפיזיקליים מוענקים לחוקרים צעירים אשר תרמו תרומה משמעותית ופורצת דרך למדע. מדי שנה מוענקים שני פרסי סאקלר, האחד בתחום הביופיזיקה והשני בתחומי הכימיה והפיזיקה לסירוגין. הפרס מנוהל על ידי אוניברסיטת תל אביב ונוסד ביוזמתם ובתרומתם של ד"ר ריימונד ובברלי סאקלר.

אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב

אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב היא עמותה המאגדת את הסטודנטים הלומדים באוניברסיטת תל אביב, מייצגת אותם ופועלת למען רווחתם. האגודה נוסדה בשנת 1965 (הוקמה מחדש בשנת 1983), והיא אחת מאגודות הסטודנטים הוותיקות והגדולות בישראל. האגודה היא חברה מלאה בהתאחדות הסטודנטים בישראל, ולמעשה הייתה (בגלגולה הקודם כאגודת הסטודנטים של בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב) אחת ממייסדות ההתאחדות בשנות ה-30 של המאה ה-20 (אז נקראה "התאחדות הסטודנטים העברים בארץ ישראל").

בשנת תשע"ד היו חברים באגודה כ-90% מכלל הסטודנטים הלומדים באוניברסיטת תל אביב.

קמפוס האוניברסיטה ברמת אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפוס האוניברסיטה ברמת אביב שוכן על הגבעה שממזרח לשכונה, ומשתרע בחלקו על השטח בו ניצב בעבר הכפר שייח' מוניס. אורכו מצפון לדרום הוא כ-1,200 מטר, ורוחבו מגיע ל-750 מטר לכל היותר. הוא תחום במערב על ידי רחוב חיים לבנון, אם כי מעונות הסטודנטים ברחוב איינשטיין, נמצאים מערבית לו, ועל ידי מדרון הכורכר היורד לעבר נתיבי איילון ממזרח. מדרום תוחם אותו רחוב ג'ורג' וייז ומצפון רחוב קלצ'קין, אם כי "בית יד אבנר" והמרכז למרשם נמצאים מצפון לרחוב זה.

תחילתו של הקמפוס בשנת 1955 עת הונחה אבן הפינה לבניין טרובוביץ ("הבית האדום") שבנייתו הסתיימה ב-1959. תחילה התפתחו בניני האוניברסיטה סביב בניין טרובוביץ', וב-4 בנובמבר 1964 נחנך הקמפוס באופן רשמי. בשנות ה-70 ו-80 התפתח הקמפוס בעיקר לכיוון צפון, לעבר שכונת אפקה, אך לאחר מכן גרמה מצוקת המקום לתחילת הבנייה לכיוון דרום, במורד הגבעה ולאורך רחוב חיים לבנון. שני חלקי הקמפוס - הדרומי והצפוני - נותרו מנותקים על ידי חלקו הצפוני של רחוב ג'ורג' וייז, וגשר קטן להולכי רגל נבנה מעליו. לבסוף אוחדו שני החלקים. רובו של קטע הרחוב כלול כיום בתחומי הקמפוס והשטח זכה בעיבוד מחודש שנועד לטשטש את קו הגבול. עם זאת, הגשר עדיין ניצב על כנו.

שטח הקמפוס ירוק ומטופח, וככלל קיימת הפרדה מוצלחת בין דרכים המיועדות לכלי רכב לבין מעברים ושבילים המיועדים להולכי רגל. השטח משופע במדשאות, בצמחים ובעצים, ובין בנייני האוניברסיטה מקשרים שבילים, רחבות ומשטחים ציבוריים. ברחבי הקמפוס פזורים עשרות פסלים של אמנים ידועי שם. לחלק מהמבנים בקמפוס ערך אדריכלי ואסתטי.

יד אבנר - בניין החוג לגאוגרפיה, הקרוי ע"ש אלוף אלימלך אבנר, נמצא מחוץ לקמפוס האוניברסיטה, מצפון לקמפוס, ומשמש גם כנקודת שיטור למשמר האזרחי. המבנה, שתוכנן על ידי האדריכל סם ברקאי, תוכנן במקור כבית הקהילה של שכונת אפקה והוקם באמצעות כספי "עמותת אפקה", ולאחר שהעמותה פשטה את הרגל, ושלד המבנה עמד שומם במשך כ-10 שנים הוחכר בשנת 1971 לאוניברסיטת תל אביב.‏[96]

מעונות הסטודנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעונות הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב ממוקמים מול הכניסה הראשית לקמפוס (כיכר אנטין), בפינת הרחובות איינשטיין וחיים לבנון, וידועים כ"מעונות איינשטיין". מתחם המעונות כולל כ-1,100 מיטות, הפזורות על פני שבעה בניינים. בנוסף, קיים במתחם מגוון של שירותים העומדים לרשות הסטודנטים: מועדון דיירים, חדר מחשבים, כיתת לימוד, מכונות צילום, פינת קפה, חדר כושר, סופרמרקט וקפיטריה‏‏.‏[97]

החל משנת הלימודים תשס"ט העבירה האוניברסיטה את ניהול ותפעול המעונות לחברת "שיכון ובינוי", במסגרת הסכם שנחתם ב-2008, לפיו התחייבה החברה לשפץ את מעונות איינשטיין וכן להקים מתחם מעונות חדש בקמפוס ברושים, ההולך ומתהווה ליד הבית הירוק. בתחילת שנת הלימודים תשע"ד נפתח מתחם המעונות החדש, הכולל כמאתיים דירות בעלות שני חדרים, כמאה דירות בעלות שלושה חדרים עבור משפחות או שותפים, ולראשונה בישראל גם כאלף דירות סטודיו ליחיד, וכן מועדונים ושטחי רווחה. הפרויקט מתבצע בשיטת BOT, וחברת "שיכון ובינוי" קיבלה זיכיון לתפעול המעונות למשך 25 שנים‏‏.‏[98]

החל משנת 2000, ולמשך 5 שנים, שכרה האוניברסיטה מחברת "השתתפויות בנכסים" שני בנייני מעונות נוספים, הנמצאים ברמת אביב בקרבת האוניברסיטה: בית מילמן ("מעונות מילמן"), הנמצא ברחוב טאגור ובו בניין אחד בן 8 קומות המכיל כ-250 מיטות, ובית ברודצקי ("מעונות ברודצקי"), הנמצא ברחוב ברודצקי ובו בניין עם שלושה אגפים וכ-125 מיטות. לאחר 5 שנים החליטה האוניברסיטה להפסיק את שכירת הבניינים, בשל מצבה הכספי הקשה ולנוכח העובדה שנאלצה לסבסד את הפרויקט. החל מאוקטובר 2005 מעונות מילמן וברודצקי מנוהלים ומתופעלים על ידי חברת נכס, החברה הכלכלית של אגודת הסטודנטים.

אדריכלות בקמפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנייני הקמפוס של אוניברסיטת תל אביב מייצגים את האדריכלות הישראלית של תקופתה: מהפונקציונליזם המינימליסטי של סגנון הבאוהאוס, דרך בנייני הבטון המסיביים של שנות השבעים השייכים לזרם הברוטליסטי, הנאו-מודרניזם והפוסט-מודרניזם של שנות השמונים והתשעים, ועד לבנייה אקולוגית במאה ה-21.

בין הבניינים הבולטים בסגנונם הייחודי:

  • בניין בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, שנחנך במאי 2014, מיועד להיות המבנה הראשון בישראל שיזכה לדירוג הגבוה ביותר של התקן האמריקאי לבנייה ירוקה - LEED Platinum ולדירוג הגבוה ביותר של התקן הישראלי החדש לבנייה ירוקה 5281 - דרגת יהלום. הבניין תוכנן על ידי צוות משותף של שלושה משרדי אדריכלים: אקסלרוד גרובמן אדריכלים, גאוטקטורה וחן אדריכלים.(אתר האינטרנט: http://www.environment.tau.ac.il/ecobuilding)
  • הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר - מתכננים: ברכה ומיכאל חיוטין ארכיטקטים, דן איתן, ערי גושן ארכיטקטים. שנת בנייה 1988.
  • בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה - אדריכל: מריו בוטה, שנת בניה 1997
  • הבית הירוק: מועדון האוניברסיטה על שם מרסל גורדון - אדריכל השימור והשיקום: קאמילו מנפרידיני. שנת השלמת השיקום – 1991.
  • בניין הסנאט על שם ג'ורג ס. וויז – אדריכל: יואב קדמון. שנת בנייה 1999
  • בניין וולפסון ללימודי הנדסה
  • בית הספר לשפות ע"ש מקס ווב
  • בניין ביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר
  • אודיטוריום ע"ש מרים ואדולפו סמולרש - אדריכל: אברהם יסקי.
  • בניין גק גרין לביוטכנולוגיה
  • בניין יצחק ורוזה גילמן למדעי הרוח

פסלים בקמפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקמפוס האוניברסיטה פזורים פסלים רבים של אמנים ידועי שם, כגון:


מפת אוניברסיטת תל אביב
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
מרכז הירידים והקונגרסים בישראל הדרייב אין המרכז לטכנולוגיה חינוכית הטלוויזיה החינוכית הגנים הבוטניים הגן הזואולוגי שייח' מוניס שדרות קק"ל מחלף קק"ל טיילת המדע הבית הירוק הפקולטה להנדסה בית הספר לעבודה סוציאלית בית הספר לכלכלה אודיטוריום סמולרש הפקולטה למשפטים בית הכנסת צימבליסטה הפקולטה לניהול הפקולטה למדעים מדויקים בית התפוצות הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי ספריית וינר הפקולטה לרפואה מסוף האוניברסיטה מרכז עלית לספורט הפקולטה לאמנויות הגלריה האוניברסיטאית כיכר אנטין בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה הפקולטה למדעי החברה המכון למחקרי ביטחון לאומי מכון התקנים הישראלי אפקה נווה אביבים רמת אביב רחוב חיים לבנון מסילת הירקון מסילת החוף נתיבי איילוןMap TAU.png
אודות התמונה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורי כהן, אקדמיה בתל אביב - צמיחתה של אוניברסיטה, הוצאת מאגנס, 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטת תל אביב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 לפי טבלה 2 - סטודנטים באוניברסיטאות באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תשע"א (2010-2011)
  2. ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"ג נספח 4
  3. ^ חבר שופטים קבע הסמל לאוניברסיטת תל־אביב, מעריב, 13 בנובמבר 1962.
  4. ^ אוניברסיטת מחקר ברמה עולמית‏, מתוך אתר האוניברסיטה
  5. ^ הבוגרים של אוניברסיטת תל אביב מרוויחים יותר‏, מתוך אתר האוניברסיטה
    המחקר המלא‏‏
  6. ^ שמונה עובדות על הבוגרים של אוניברסיטת תל אביב‏, מתוך אתר האוניברסיטה
  7. ^ האוניברסיטה, כתב העת של אוניברסיטת תל אביב, חורף 2008/09, עמ' 4
  8. ^ הרשימה המלאה של חברי סגל האוניברסיטה שזכו בפרס ישראל‏, מתוך אתר האוניברסיטה
  9. ^ ‏תמרה טראובמןמאבק ההישרדות של אוניברסיטת ת"א, באתר הארץ, 10.4.2005
  10. ^ ‏מורן זליקוביץ', אוניברסיטת ת"א תסגור 10 יחידות וחוגים‏, באתר ynet, ‏7.3.2005
  11. ^ ‏אסף אביר, התוכנית של אונ' ת"א: פיטורים, קיצוצים וסגירת חוגים, באתר נענע 10‏, 7.12.2005
  12. ^ ‏מורן זליקוביץ', ועדת החינוך: אל תסגרו את ביה"ס להנדסאים באתר ynet, ‏16.2.2005‏
  13. ^ אוניברסיטת ת"א מפסיקה הרישום ללימודי רפואת שיניים‏, באתר וואלה!, 7.5.2006
    מורן זליקוביץ', שוב: ביה"ס לרפואת שיניים בת"א בסכנת סגירה‏, באתר ynet, ‏17.3.2009
  14. ^ ‏עופר וולפסון, אוניברסיטת ת"א מקצצת 5% משכר הבכירים‏, באתר חדשות מחלקה ראשונה, 4.2.2009
  15. ^ רועי גולדנברג, ‏דו"ח המבקר: תוספות שכר עד 250% בטכניון ובאונ' ת"א‏, באתר גלובס, 17.3.2009
  16. ^ ‏תמר טרבלסי-חדד, "האוצר לעובדי האוניברסיטה: תחזירו 100 מיליון שקלים", ידיעות אחרונות, 3.4.2009‏
  17. ^ אתר הפקולטה למדעים מדויקים
  18. ^ אתר הפקולטה להנדסה
  19. ^ אתר הפקולטה למדעי החיים
  20. ^ אתר הפקולטה לרפואה
  21. ^ אתר הפקולטה למדעי החברה
  22. ^ אתר הפקולטה לניהול
  23. ^ אתר הפקולטה למדעי הרוח
  24. ^ אתר הפקולטה למשפטים
  25. ^ אתר הפקולטה לאמנויות
  26. ^ אתר בית הספר ללימודי הסביבה
  27. ^ אתר בית הספר למדעי המוח
  28. ^ אתר בית הספר לעבודה סוציאלית
  29. ^ אתר בית הספר לחינוך
  30. ^ אתר בית הספר למדעי המחשב
  31. ^ אתר בית הספר למדעי המתמטיקה
  32. ^ אתר בית הספר לכימיה
  33. ^ אתר בית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה
  34. ^ אתר בית הספר לרפואת שיניים
  35. ^ אתר בית הספר למוזיקה
  36. ^ אתר בית הספר לאדריכלות
  37. ^ אתר בית הספר להיסטוריה
  38. ^ אתר בית הספר למדעי התרבות
  39. ^ אתר בית הספר לפילוסופיה
  40. ^ אתר בית הספר למדעי היהדות
  41. ^ אתר בית הספר לממשל ולמדיניות
  42. ^ אתר בית הספר לכלכלה
  43. ^ זהבה דברת, ‏אוניברסיטת תל אביב חונכת את בניין בית הספר לכלכלה, באתר גלובס, 11.4.2001‏
  44. ^ אתר בית הספר למקצועות הבריאות
  45. ^ אתר המכון למחקרים אסטרטגיים
  46. ^ אתר המרכז לחקר השלום
  47. ^ אתר המרכז ללימודי המזרח התיכון ואפריקה
  48. ^ [humanities.tau.ac.il/cohn/ אתר המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות]
  49. ^ אתר המכון לחקר האינטרנט
  50. ^ אתר המכון לתקשורת חברה ופוליטיקה
  51. ^ אתר המכון לדיפלומטיה ושיתוף פעולה אזורי
  52. ^ אתר המרכז למחקר בינתחומי של המשפט
  53. ^ אתר המרכז לזכויות אדם
  54. ^ אתר המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן
  55. ^ אתר הספרייה המרכזית
  56. ^ אתר הספרייה למדעי החברה ולניהול
  57. ^ אתר הספרייה למדעי החיים ולרפואה
  58. ^ אתר הספרייהלמדעים מדויקים ולהנדסה
  59. ^ אתר הספרייה למשפטים
  60. ^ הספרייה למוזיקה
  61. ^ ספריית ביה"ס לאדריכלות
  62. ^ ספריית ביה"ס לעבודה סוציאלית
  63. ^ ספריית החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם
  64. ^ ספריית החוג להפרעות בתקשורת
  65. ^ ספריית המכון לארכיאולוגיה
  66. ^ ספריית מהלמן
  67. ^ הספרייה ללימודי המזרח התיכון ואפריקה
  68. ^ אתר המרכז לתיעוד אירופי
  69. ^ אתר האוסף בספריית וינר
  70. ^ אתר המכון לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו
  71. ^ אתר ההיחידה להוראת שפות
  72. ^ אתר המכינה האקדמית
  73. ^ אתר היחידה לנוער שוחר מדע
  74. ^ אתר הגנים הבוטניים
  75. ^ אתר הגן הזואולוגי
  76. ^ אתר הגלריה לאמנות
  77. ^ אתר המרכז למורשת היהדות
  78. ^ אתר האודיטוריום
  79. ^ אתר מצפה הכוכבים
  80. ^ רשימת התוכניות החוץ-תקציביות‏ באתר האוניברסיטה
  81. ^ אתר "לומדים בגילמן"
  82. ^ אתר "העשרה והשראה באמנויות"
  83. ^ אתר מפעל המנויים החדש ע"ש יחיאל בן-צבי
  84. ^ אתר סדרת הרצאות בחסות הרקטור בצהרי יום ד'
  85. ^ אתר המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב
  86. ^ אתר קמפוס טבע
  87. ^ אתר "אתנחתא"
  88. ^ אוניברסיטת תל אביב באתר קורסרה
  89. ^ לוח האירועים באתר האוניברסיטה
  90. ^ אתר הקליניקות המשפטיות
  91. ^ אודות שירותי המרפאות באתר האוניברסיטה
  92. ^ רשימת מקבלי תואר דוקטור כבוד
  93. ^ רשימת מקבלי תואר עמית כבוד
  94. ^ רשימת מקבלי מדליית ג'ורג' וייז
  95. ^ רשימת מקבלי אות הנשיא
  96. ^ דניאל דגןמפוארים וריקים, מעריב, 26 בפברואר 1971; המשך
  97. ^ אתר המעונות של האוניברסיטה
  98. ^ ‏יערה מייטליס, אוניברסיטת ת"א מקימה קריית סטודנטים‏, באתר ערוץ 7, 13.7.2008


אוניברסיטאות בישראל
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · האוניברסיטה העברית בירושלים · מכון ויצמן למדע · אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת תל אביב · אוניברסיטת חיפה · אוניברסיטת בן-גוריון בנגב · האוניברסיטה הפתוחה · אוניברסיטת אריאל בשומרון
Sciences humaines.svg


נשיאי אוניברסיטת תל אביב

ג'ורג' ס' וייז · יובל נאמן · חיים בן שחר · משה מני · יורם דינשטיין · איתמר רבינוביץ · צבי גליל · יוסף קלפטר

קואורדינטות: 32°06′50″N 34°48′15″E / 32.11389°N 34.80417°E / 32.11389; 34.80417