אוניית לווייתנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציידת לווייתנים מונעת בקיטור מסט-איל (קוויבק) ותותח־צלצל בחרטומה, תצלום מ-1900 לערך.
אוניית הלווייתנים האמריקאית "צ'ארלס וו' מורגן", מוזיאון מיסטיק סיפורט, קונטיקט.

אוניית לווייתניםאנגלית: whaler או whaling ship) היא אונייה הבנויה במיוחד לציד לווייתנים, כלומר ללכידת לוויתנים או לעיבוד השלל שנצוד, או לשני התפקידים גם יחד.

לסוג הראשון שייכות ציידות הלווייתנים (whlae catchers), אוניות מנוע (קיטור או דיזל) המצוידות בתותח צלצל בחרטומן. לסוג השני שייכות אוניות הלווייתנים (whaleships) המפרישות והממונעות מן המאה ה-16 עד תחילת המאה ה-20 ואוניות בית החרושת (factory ships) המודרניות של ימינו. כלי שיט הממלאים את שני התפקידים גם יחד הם אוניות לווייתני הבקבוקף (bottlenose whalers) של שלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ואוניות הציד/בית החרושת של ימינו.

אוניות הלווייתנים נשאו עמן שתי סירות משוטים פתוחות או יותר שנקראו סירות לווייתנים (whaleboats), ובהן השתמשו ללכידת הלווייתנים. הסירות גררו את הלווייתנים שצדו אל האונייה, שם ביתרו אותם לחלקים. את שומן הלווייתן הרתיחו בדוד זיקוק שהונח על כירה וממנו הפיקו שמן. ציידות הלווייתנים הביאו בתחילה את הלווייתנים שלכדו אל תחנת ציד או אל אוניית בית חרושת שעגנה במפרץ או מבוא ים מוגנים מרוח. פיתוחן לימים של אוניות בית חרושת המצוידות בירכתיים פתוחים ומִמְשֶׁה איפשר לציידות הלווייתנים להעביר אליהן את שללן בלב ים.