אוסוולד פוהל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אווסולד פוהל במשפטי נירנברג

אוֹסְוַולְד פוהל (נהגה: פּוֹל; 30 ביוני 1892 - 7 ביוני 1951), פקיד נאצי וחבר באס אס (בדרגת פקיד אס אס הקשור למפלגה הנאצית). מהמעורבים בהשמדת המוני יהודים במחנות הריכוז, במסגרת הפתרון הסופי.

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוהל נולד ב-30 ביוני 1892, בדיסבורג-רוהרורט כבנם של נפח בשם הרמן אוטו אימיל פוהל ורעייתו אוגוסט פוהל. הוא היה החמישי מתוך שמונת ילדיהם. לאחר שסיים את לימודיו ב-1912, הוא התגייס לחיל הים הגרמני, והתאמן בקיל, בווילהלמסהאבן, בים הקריבי ובדרום מזרח אסיה. במשך מלחמת העולם הראשונה הוא שירת באזור הים הבאלטי ובחוף הים של פלנדריה. בנוסף לכך הוא למד בבית הספר של חיל הים, וסיים את לימודיו ב-1 באפריל 1918. באוקטובר של אותה שנה הוא נשא אישה.

לאחר מלחמת העלם הראשונה, פוהל השתתף בקורסים בבית ספר לעסקים ובאותו זמן החל ללמוד משפטים ותאוריות מדיניות באוניברסיטת קיל. אך הוא עזב את הלימודים והצטרף לחטיבת הפרייקור Brigade Löwenfeld, בתפקיד שַלָּם. במסגרת תפקידו עבד בברלין, שלזיה עילית ובחבל הרוהר. ב-1920 הוא הצטרף לחיל הים של רפובליקת ויימאר. ב-1924 הוא עבר לפולין.

באס אס[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה לאחר מכן, בשנת 1925, פוהל הפך לחבר בשטורמאבטיילונג (פלוגות סער נאציות, שעודדו אלימות, פיזרו הפגנות והגבירו את חוסר הביטחון בקרב הציבור, אשר הצטרפו אחר כך למפלגה הנאצית). בשנת 1933 הוא נפגש עם היינריך הימלר ונהיה לבן חסותו; הוא נתמנה לראש המשרד למשק וניהול באס אס, וב-1 בפברואר 1934 קיבל את דרגת האס אס שטנדרטנפיהרר. מאותה עת החל להשפיע על ניהול מחנות הריכוז.

כאשר פוהל מונה לראש מועצת המנהלים (Verwaltungschef) וגזבר הרייך (Reichskassenverwalter) של האס אס ב-1 ביוני 1935, הוא נתקבל, בעזרת אותם מינויים, כחבר ב"פיקוח על מחנות הריכוז" (Inspektion der Konzentrationslager ), ארגון שפיקח וניהל את מחנות ההשמדה. בנוסף לכך הוא ייסד את "החברה למען קידום וטיפוח אוצרות התרבות הגרמנים" (Gesellschaft zur Förderung und Pflege deutscher Kulturdenkmäler), כאשר את זמנו העיקרי הוא הקדיש למען שחרור טירת וולסבורג, מצודה עתיקה שהימלר דרש שתחזור לידי הגרמנים.

בנוסף לכך פוהל עזב את הכנסייה ב-1935, וביוני 1939 מונה למנהל המשרדים הראשיים שפעלו דאז, משרד ה"מינהל והכלכלה" (Hauptamt Verwaltung und Wirtschaft) של האס אס, ומשרד ה"כספים והבניינים" (Hauptamt Haushalt und Bauten), שעליו הופקד ניהול העניינים הפנימיים של הרייך, שלאחר מכן, ב-1 בפברואר 1942, אוחדו ל"משרד הראשי למשק ולמנהל של הס"ס", שגם אותו ניהל פוהל. בין שאר תפקידיו של אותו משרד ראשי הופקד גם הניהול והארגון של מחנות הריכוז. לגבי מחנות הריכוז, החליט המשרד לחלק את העצירים למחנות ריכוז שונים, וגם לתת להם "תשלום" על עבודות הכפייה שניתנו להם, עד 1944.

ב-20 באפריל 1942 פוהל צורף למפלגה הנאצית ומונה לגנרל הואפן אס אס (הזרוע הצבאית של האס אס), וב-12 בדצמבר של אותה שנה, לאחר שהתגרש מאשתו, הוא התחתן עם אלינור וון ברונינג, אלמנתו של ארנסט רודיג'ר וון ברונינג שהיה בנו של אחד ממיסדי ה"Hoechster Farbwerke", חברה שהתחברה ב-1925 לאי גה פארבן, תאגיד חברות גרמני.

ב-1944 פוהל הועבר מתפקידו כממונה על מחנות הריכוז, לאחר שמשרד החימוש קיבל את האחריות עליהם. גם האחריות על בינוי ניטלה מהמחלקה שלו. אף על פי כן, הוא המשיך להיות מופקד על ענייני המנהלה של הואפן אס אס עד סיומה של המלחמה.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משפט פוהל
פוהל במשפטי נירנברג, לפני קבלת פסק הדין - מוות בתליה

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה פוהל התחבא ליד ברמן, גרמניה. הוא נתפס על ידי יחידות צבאיות של הבריטים ב-27 במאי 1946, ונשפט למוות ב-3 בנובמבר 1947 על ידי בית הדין הצבאי האמריקני, לאחר שבמשפט פוהל (המשפט הרביעי מתוך שנים עשר משפטי נירנברג) הוא נמצא אשם בגלל פשעיו המזעזעים נגד האנושות, השתתפות במלחמה שנעשו בה פשעים, חברות בארגונים שהרגו המוני בני אדם וניהול מחנות הריכוז. ואף על פי כן, הוא עדיין לא הוצא להורג.

בשנת 1950 הוא פרסם את הספר "אני מאמין - מלחמתי לאלוהים" בהסכמתה של הכנסייה הקתולית שפוהל שב והצטרף אליה. עד הוצאתו להורג בתלייה בלנדסבורג אם לק, ב-8 ביוני 1951, לאחר זמן רב של בקשות חנינה מצדו ובדיקות רבות בתיקו, פוהל עמד על דעתו שהוא "חף מפשע", ושהיה רק "פקיד פשוט".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]