אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותי
Austin Powers 2.jpg
בימוי: ג'יי רוץ'
הפקה: מייק מאיירס
דמי מור
ג'ניפר טוד
סוזאן טוד
תסריט: מייק מאיירס
מייקל מקולרס
עריכה: דברה ניל-פישר
ג'ון פול
שחקנים ראשיים: מייק מאיירס
הת'ר גרהאם
מייקל יורק
רוברט ואגנר
רוב לאו
ויל פארל
מוזיקה: ג'ורג' קלינטון
צילום: יולי שטייגר
חברת הפצה: ניו-ליין סינמה
הקרנת בכורה: 11 ביוני 1999
משך הקרנה: 95 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 33,000,000 דולר‏[1][2]
הכנסות: 312,016,858 דולר‏[1]
סרט קודם בסדרה: אוסטין פאוורס: מרגל עם סגנון (1997)
הסרט הבא בסדרה: אוסטין פאוורס - גולדממבר (2002)

אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותיאנגלית: Austin Powers: The Spy Who Shagged Me) הוא סרט משנת 1999 בבימויו של ג'יי רוץ', בכיכובו של מייק מאיירס. הסרט הוא השני מבין סדרת סרטי קומדיה אשר הפכו לסרטי פולחן בסוף שנות ה-90 ובמהלך העשור הראשון של המאה ה-21.

שם הסרט הוא למעשה משחק מילים של הסרט "המרגל שאהב אותי" משנת 1977 והוא מכיל אזכורים רבים לסרטי ג'יימס בונד נוספים בהם "יהלומים לנצח" (אקדח הלייזר ומכונת השכפול), "אתה חי רק פעמיים" (הבסיס הסודי אשר ממוקם בלוע הר הגעש), "מונרייקר" (ההרפתקאה בחלל החיצון), "האיש בעל אקדח הזהב" "(דמותו של מיני מי מבוססת על דמותו של ניק נק) והסרט "בשרות הוד מלכותה" (קטע הפתיחה בסרט בו ונסה קנזינגטון מתה).

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הסרט, דוקטור רשע חוזר מהחלל החיצון למפקדה שלו בסיאטל. ד"ר רשע מוצג בפני שכפול ננסי של עצמו לו הוא קורא מיני מי. עם זאת, ד"ר רשע פיתח מכונת הזמן באמצעותה הוא מתכנן לחזור לשנות השישים ולגנוב את המוג'ו של אוסטין ובכך לגזול ממנו את מקור החוזק שלו.

בינתיים, אוסטין פאוורס נמצא בירח דבש עם אשתו הטרייה, ונסה קנזינגטון (מגולמת על ידי אליזבט הרלי). אוסטין מגלה כי היא למעשה אחד מהרובוטים של ד"ר רשע שנשלחה לחסל את אוסטין, אבל בסופו של דבר היא משמידה את עצמה. הוא בוכה בתחילה מעט אבל לאחר מכן נכנס ללובי של המלון בעירום וחוגג את היותו רווק.

לאחר שד"ר רשע מגיע לשנות השישים יש קטע משעשע כשהוא רואה את מספר שתיים צעיר אך פראו פראביסינה הזקנה נשארה...זקנה (דוקטור רשע: "מספר שתיים! אתה נראה כל כך צעיר! פראו! את נראית כל כך...[שתיקה]"). באותו זמן מתחילה גם המריבה בין סקוט רשע, לבין מיני-מי, הכפיל הננסי של דוקטור רשע.

בינתיים אוסטין פוגש את הסוכנת שתעבוד איתו, פליסיטי שאגוול, והם מתאהבים. הם חוזרים ביחד אל שנות השישים כדי לעצור את דוקטור רשע. דוקטור רשע מאיים על נשיא ארצות הברית בכך שאם לא ישלמו לו כופר של $100,000,000,000 (סכום-כסף אשר אינו קיים בשנות השישים) הוא ישמיד את וושינגטון הבירה בעזרת לייזר ענקי המוצב על הירח, "כוכב המוות" כלשונו, ומדגים את עוצמת הלייזר על ידי קטע מהסרט היום השלישי. במהלך השיחה נוצרות אי-הבנות רבות בגלל השתמשות דוקטור רשע במושגים משנות התשעים.

קטע מרכזי שמהווה פרודיה על סדרת הסרטים מלחמת הכוכבים הוא כאשר דוקטור רשע עוצר את אוסטין פאוורס רגע לפני שהוא יורה בו ואומר לאוסטין פאוורס בקול עמוק ומחריד: "אוסטין, הנני אביך!" - המשפט המזוהה ביותר עם דארת' ויידר מסדרת מלחמת הכוכבים. אולם מיד לאחר מכן כשאוסטין שואל אותו האם זו היא האמת, דוקטור רשע עונה שאין לכך הוכחות מוצקות.

דוקטור רשע מתכנן להשמיד את וושינגטון הבירה על ידו. הוא יורה ואוסטין מצליח להסיט את התותח והלייזר לא פוגע בכדור-הארץ, אך פליסיטי מתה, לכן הוא חוזר בזמן עשר דקות, פוגש את עצמו והם ממציאים תוכנית שבה אוסטין מהעבר יציל את העולם ואוסטין מהעתיד מציל את פליסיטי, הם חוזרים לשנות התשעים ואוסטין מגלה שדוקטור רשע לא גנב לו את המוג'ו כלל.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות אורח קצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקול הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Beautiful Stranger" - Madonna
  • "My Generation" - The Who (live)
  • "Draggin' the Line" - R.E.M.
  • "American Woman" - The Guess Who
  • "Word Up" - Melanie B - credited as "Melanie G (aka Scary Spice)"
  • "Just The Two Of Us" - Dr. Evil (Dr. Evil mix) (Mike Myers)
  • "Espionage" - Green Day
  • "Time of the Season" - Big Blue Missile/Scott Weiland
  • "Buggin'" - The Flaming Lips
  • "Alright" - The Lucy Nation
  • "I'll Never Fall in Love Again" - Burt Bacharach/Elvis Costello
  • "Soul Bossa Nova (Dim's Space-A-Nova)" - Quincy Jones & His Orchestra

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]