חירבת קייאפה

_{קואורדינטות:}

מבצר האלה

מבצר האלה

התל מהאוויר

השער המערבי

שער מבצר האלה מכיוון עזקה

קנקן באתרו, חפירה בח'ירבת קייאפה אוגוסט 2009

תמונה של האוסטרקון

איור האוסטרקון

חירבת קייאפה או מבצר האלה הוא אתר ארכאולוגי מתקופת הברזל והתקופה ההלניסטית, השוכן על גבעה כקילומטר מצפון-מזרח לצומת האלה, בין הערים העתיקות שוֹכֹה ועזקה. האתר מוכר כבר מסוף המאה ה-19. על המקום דווחו צליינים וחוקרים מהעולם המערבי-נוצרי, אשר ביקרו בארץ הקודש ממניעים דתיים ואידאולוגים. האתר לא נחקר ונשאר עלום עד שנת 2007, עם התחלה של עונות חפירה אינטנסיביות שנערכו בשנים האחרונות.

האתר נחפר בשנים 2007 - 2011 על ידי הארכאולוגים יוסף גרפינקל מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וסער גנור בשיתוף עם רשות העתיקות.‏.

ההקשר הארכאולוגי

חירבת קייאפה נמצאת בעמק האלה, במקום בעל חשיבות אסטרטגית בממלכת יהודה המקראית: על גבעה בגובה של כ-325 מ' מעל פני הים בצדה המערבי של השפלה הגבוהה, ושולטת על אם הדרך העולה משפלת החוף הפלשתית לחברון ולירושלים. במרחק 2 ק"מ מערבית לאתר נמצא תל עזקה, ו-2.5 ק"מ דרום-מזרחית ממנו, תל שׂוֹכֹה. שטח האתר הוא 23 דונם, ובו שרידים של עיר מבוצרת, מוקפת בחומת סוגרים ברוחב 4.5 מ' ובגובה 2-3 מ'. הבנייה מסיבית מאבנים מגליתיות שמשקלן 4-5 טון. בעונות החפירה 2007-2008 נחפרו 600 מ"ר בצדו המערבי של האתר (שטח B), ונחשפו בתי מגורים צמודים לחומת הסוגרים. האלמנט הארכיטקטוני הבולט והחשוב ביותר שנמצא בקטע זה של החומה הוא שער העיר, כשבכל צד שני תאים בגודל ממוצע כ-3.5/2.2 מ'. שני עמודים בנויים מאבנים מגליתיות במיפתח של 10.5 מ' מעידים על עוצמת השער. תעלת ניקוז בצדו הדרומי של השער נמצאה ללא כיסוי. חומת הסוגרים, בתי המגורים והשער נבנו בתקופת הברזל II א', לקראת סוף המאה ה-11 לפנה"ס, על פי האחראים לחפירה. הבנייה, מתקופת הברזל, מבוססת ישירות על סלע-אם ואין שכבות ארכאולוגיות מתקופות הברזל האחרות. כל השכבה מתקופת הברזל II א' מכוסה בשכבת חורבן ומעליה שכבה מהתקופה ההלניסטית העשירה מאוד בממצאים. לפי המאפיינים השונים והבדיקות הרדיומטריות אפשר להניח שמשך קיומה של חירבת קייאפה לא עלה על 20-25 שנה.

הממצאים באתר

האתר מוקף בחומת סוגרים רחבה, ובה שני שערים‏‏. שער אחד נחשף עם תחילת העונה הראשונה, ובו שני תאים בכל צד, תעלות ניקוז מקורות, ועמדות שמירה בפינותיו. חלק מתאי השער נסתמו ברבות הימים והפכו לחדרים. רוחב השער כ-10.5 מ', והוא פונה מערבה.

הממצאים באתר עד כה כוללים קרמיקה מתקופת הברזל, קנקנים רבים, סירי בישול, כני פולחן, סכין ברזל, ועוד. לקנקנים ידית עם שקעים, תופעה שכמעט ואינה מוכרת מאתרים דומים באזור יהודה. חרצני זיתים שרופים שנמצאו באזור בישול תוארכו בתיארוך פחמן 14 לשנים 1050 עד 970 לפני הספירה.

השער השני התגלה עם סיום העונה השנייה. הוא פונה לדרום-מזרח, וחפירתו החלה בעונה השלישית (2009).

בהתאם למדיניות רשות העתיקות עבר השער הראשון תהליך של שימור ושחזור, והוא כולל כעת נדבכים נוספים על אלו שנתגלו בחפירה, וכן "קו שחזור", המבדיל בין הנדבכים שנחשפו לאלו שנוספו. במסגרת עבודות אלו נחשף גם סף השער, שהיה קבור תחת חומה מהתקופה ההלניסטית.

לפי דברי החופרים, היה האתר מיושב בתקופת הברזל, וכנראה חרב והיה מיושב שוב בתקופה ההלניסטית הקדומה. נמצאו באתר מטבעות של אלכסנדר מוקדון ושל תלמי הראשון, מייסד בית תלמי במצרים ששלט באותה תקופה בארץ ישראל.

בין השנים 2008-‏2010 הורחבו החפירות בשטח B ונחפרו שטחים חדשים בצדו המזרחי של האתר (שטח C). כאן נחשף שער נוסף, השער המזרחי, שהוא השער הראשי של העיר, ופונה לכיוון ירושלים.

שני השערים זהים בממדיהם ובטיפולוגיה, אבל השער המזרחי מאופיין בשני גושי סלע מונומנטליים, אחד בכל צד, ומשקלם כ-10 טון כל אחד. זהו השער המסיבי ביותר המוכר בארץ ישראל מבין הערים המבוצרות מתקופת המקרא.

בח'ירבת קייפה נחשפו שכבות ארכיאולוגיות רצופות: תקופת הברונזה התיכונה, תקופת הברזל התיכונה IIא', התקופה הפרסית, התקופה ההלניסטית, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית, התקופה המוסלמית הקדומה והתקופה העות'מנית.

עד היום לא נמצאה בארץ ישראל עוד עיר מבוצרת מתקופת המקרא עם שני שערים (שעריים).

שעריים מוזכרת שלוש פעמים במקרא:

• ברשימת הערים של שבט יהודה, אחרי סוכה ועזקה (יהושע, 15:36 ) ובבירור בעמק האלה.
• אחרי שדוד הורג את גָּלְיָת, הפלשתים נסוגו בדרך שעריים (שמואל א', 17:52) אל עבר גת ועקרון. שוב שעריים, עמק האלה, שוכה ועזקה.
• ברשימת הערים של שבט שמעון (דברי הימים א', 4:31-32 ), "עד למלכות דוד".

במסורת המקראית הקשורה לבית ראשון השם שעריים לא מופיע. עובדה זאת, יחד עם הממצא הארכאולוגי ושורה של בדיקות רדיומטריות, מאשרים את ההשערה שחירבת קייאפה היא ישוב חד שכבתי שהתקיים בראשית המאה ה-10 לפנה"ס.

הממצאים הארכאולוגיים עשירים ומגוונים. בין הממצאים משכבות שונות נמנים עשרות אלפי פריטי קרמיקה, להב של חרב מברזל, ראש כידון, שברי תכשיטים, חרפושית מצרית, שבב מזהב, קערות גדולות וקטנות חצובות בגוש אבן, מטבעות וכלי פולחן, שהבולט מהם הוא מזבח לשריפה של קטורת. המזבח עשוי מאבן, עומד על שלוש רגליים, הדפנות החיצוניים מעוטרות בחריטות. בעונת החפירה 2010 נחשפו שני אולמות התכנסות לקיום פעולות פולחניות. מבחינת הארכיטקטורה, התכנון המודולרי של הסוגרים, רחבות גדולות (פיאצות) שמופיעות בצורה עקבית אחרי רצף של 5 בתים בכל צד של השער, מעידים על תכנון עירוני ברמה גבוהה. לא נמצאו עצמות חזירים וגם לא נמצאו פרטי קרמיקה פלשתית.

"הכתובת העברית הקדומה ביותר"

הממצא החשוב ביותר הוא אוסטרקון, שבר חרס בצורת טרפז באורך של 16.5 ס"מ וברוחב של 15 ס"מ, שהתגלה באתר‏, ובו חמש שורות הכתובות משמאל לימין בשפה העברית, הכתובות בדיו באלפבית הפרוטו-כנעני. נוסח החרס מכיל שימוש במונחים "אל תעש" ו"עבד" הייחודיים נכון לאותה תקופה אך ורק לעברית,‏ אשר אינם קיימים בשאר שפות האזור מאותה התקופה, כאוגריתית ועוד, ומשום כך הוא מהווה את החרס הקדום ביותר הכתוב בשפה העברית, והוא מקדים את תחילת השימוש בשפה לכל הפחות למאה ה-10 לפנה"ס, תקופת קיומו של היישוב שבשרידיו נמצא החרס.

הצעות חלקיות לקריאת האוסטרקון פורסמו בדצמבר 2009 על ידי חגי משגב ועדה ירדני, בינואר 2010 פורסמה הצעתו של גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה.

	(מספר שורות חסרות) אל תעש: ועבד א[ת]... שפט עבד ואלמנ(ה) שפט ית[ם] וגר רב עלל רב דל ו אלמנ(ה) נקם *יבד (=ביד) מלך. אבינ ועבד שכ גר תמ[כ]
– הצעתו של פרופ' גרשון גליל

קריאה זו של פרופ' גליל, שפורסמה לראשונה בחודש ינואר 2010, התקבלה על דעתם של חוקרים רבים, ומקצתם אף פרסמו מאמרים המבוססים על קריאה זו.

הפרשנות של החופרים ושל חוקרים אחרים

חשיפת השער השני הביאה את החופרים לזהות את האתר עם העיר "שעריים", המוזכרת בסיפור דוד וגוליית, סיפור שאירע בעמק האלה:

	וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיָּרִעוּ, וַיִּרְדְּפוּ אֶת הַפְּלִשְׁתִּים, עַד בּוֹאֲךָ גַיְא, וְעַד שַׁעֲרֵי עֶקְרוֹן; וַיִּפְּלוּ חַלְלֵי פְלִשְׁתִּים, בְּדֶרֶךְ שַׁעֲרַיִם, וְעַד-גַּת וְעַד-עֶקְרוֹן.
– שמואל א, יז,נ"ב

אזכור העיר שעריים בהקשר של דוד המלך, והעובדה שמדובר באתר ישראלי מבוצר כה קדום, המתוארך על ידי הממצא האורגני לשנים 970 - 1050 לפני הספירה, מובילים את החופרים למסקנה כי מדובר באתר של הממלכה המאוחדת, אולי אף מתקופתו של דוד עצמו. לטענתם מהווים הממצאים שנחשפו באתר הוכחה חותכת לקיומה של ממלכה חזקה ביהודה בתקופת דוד ושלמה.

לתימוכין, טוענים החופרים כי בנוסף לאוסטרוקון העברי, לא נמצאה קרמיקה פלשתית או אחרת במקום, והקרמיקה וכן חומת הסוגרים שנמצאה היא עברית קדומה. כמו כן לא נמצאו עצמות חזיר במקום‏‏. החופרים מקווים כי החרס הכתוב עברית יוכיח סופית מהו אופי האתר.

לדברי החוקרים, העובדה כי האתר נמצא על ציר התנועה הראשי בעמק האלה, מעידים הביצורים במקום והיעדר הממצאים הפלשתיים כי חירבת קייאפה הייתה עיר מבצר חזקה בגבולה המערבי של ממלכת יהודה.

לדברי גרפינקל וגנור, גילוי המבצר, חשיפת האוסטרקון ושאר הממצאים באתר, מספקים עדות חד משמעית לקיומה של ממלכת יהודה ולקיומן של ערים בצורות ביהודה כבר במאה ה-10 לפנה"ס. מכאן, לא ייתכן שהמעבר מחברה כפרית (תקופת הברזל I) לחברה עירונית (תקופת הברזל II) בישראל וביהודה התרחש רק בסביבות שנת 900 לפנה"ס, ולפיכך גישת הכרונולוגיה הנמוכה של הארכאולוגים הסבורים כי הממלכה המאוחדת כלל לא התקיימה והמלכים המוזכרים בתנ"ך היו לכל היותר מנהיגים מקומיים של אוכלוסייה כפרית, שגויה לחלוטין.

לדעתו של פרופ' גרשון גליל יש לזהות את ח'ירבת קייאפה עם נטעים, הנזכרת בספר דברי הימים, בכתוב החותם את רשימת היחס של יהודה: "המה היוצרים ויושבי נטעים וגדרה – עם המלך במלאכתו ישבו שם" (דה"א ד, כג). הזיהוי מבוסס על שלושה נימוקים עיקריים: א. מיקומה של העיר מתאים לאזכורה היחיד במקרא: מרכז מנהלי סמוך לגדרה, היא ח' ג'דראיא, השוכנת ארבעה ק"מ דרומית-מזרחית לח'ירבת קייאפה; ב. שמה הקדום השתמר בח'ירבת א- נויטיע, השוכנת כשלושה ק"מ דרומית-מערבית לח'ירבת קייאפה; ג. הממצאים הארכאולוגיים במקום מתאימים. לדעתו של פרופ' גליל, זיהוי זה מספק מידע חדש על ח'ירבת קייאפה היא נטעים: מסתבר אפוא שמקצת תושבי נטעים וגדרה היו קדרים, שהועסקו "במלאכת המלך", בשרותו של המלך, במרכז מנהלי חשוב, כפי שעולה גם מהביצורים המרשימים שנמצאו במקום. סביר להניח שבעיר ישבה גם משפחת סופרים, ששימשה במנהל המלכותי, ואחד מבניה כתב את הכתובת.

לקריאה נוספת

• יוסף גרפינקל, "חורבת קייאפה - עיר מבוצרת בגבול פלשת ויהודה בראשית תקופת הברזל II", חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ב, 2008, עמ' 122-133.
• יוסף גרפינקל, סער גנור ומייקל הזל, "ארבע עונות חפירה ראשונות בחורבת קיאפה, עיר מבוצרת בשפלת יהוד מראשית המאה הי' לפני הספירה", קדמוניות 141, 2011, עמ' 12-2.
• יוסף גרפינקל, התפתחות המערך היישובי בממלכת יהודה מראשיתה ועד חורבן הבית הראשון, קתדרה 143, ניסן תשע"ב - 2012, עמ' 7-44
• נדב נאמן, ח'רבת קיאפה והמאבק בין פלשתים לכנענים בתקופת הברזל הקדומה בדרום הארץ, קתדרה 143, ניסן תשע"ב - 2012, עמ' 92-65.
• יואב פרחי, "מטבעות וחותמות נדירים מחורבת קיאפה מן התקופה הפרסית המאוחרת וההלניסטית הקדומה", קדמוניות 141, 2012, עמ' 20-17.
• גיא שטיבל, "על אם הדרך: חורבת קיאפה בתקופה הקלאסית ובתקופות המאוחרות", חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה: קובץ מחקרים ד, תשע"א-2010, עמ' 161-169.

• Garfinkel, Y. and Ganor, S., Khirbet Qeiyafa 2007 and 2008 (Notes & News), Israel Exploration Journal 58, 2008, pp. 243–248
• Garfinkel, Y., Ganor, S., Hasel, M. and Stiebel, G. Khirbet Qeiyafa 2009 (Notes and News), Israel Exploration Journal 59, 2009, pp. 214–220
• Nadav Na'aman, Search of the Ancient Name of Khirbet Qeiyafa, The Journal of Hebrew Scriptures, 2008, Article 21
• Nadav Na'aman, Shaaraim - The Gateway to the Kingdom of Judah, The Journal of Hebrew Scriptures, 2008, Article 24
• Yosef Garfinkel and Saar Ganor, Khirbet Qeiyafa: Sha’arayim, The Journal of Hebrew Scriptures, 2008, Article 22
• Yosef Garfinkel and Saar Ganor, Khirbet Qeiyafa Vol. 1 - Excavation Report 2007-2008. Jerusalem: Israel Exploration Society 2009. ISBN 9789652210777
• Y Dagan, Khirbet Qeiyafa in the Judean Shephelah: Some Considerations, Tel Aviv: Journal of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University, V. 36, No. 1, June 2009 , pp. 68-81
• Garfinkel, Yosef; Ganor, Saar, Khirbet Qeiyafa in Survey and in Excavations: A Response to Y. Dagan, Tel Aviv: Journal of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University, V. 37, No. 1, June 2010, pp. 67-78
• Singer-Avitz, Lily, The Relative Chronology of Khirbet Qeiyafa, Tel Aviv: Journal of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University, V. 37, No. 1, June 2010, pp. 79-83
• Israel Finkelstein, Eli Piasetzky, Khirbet Qeiyafa: Absolute Chronology, Tel Aviv: Journal of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University, V. 37, No. 1, June 2010 , pp. 84-88
• Bob Becking and Paul Sanders, De inscriptie uit Khirbet Qeiyafa: een vroege vorm van sociaal besef in Oud-Israël?, Nederlands Theologisch Tijdschrift 64 (2010), 238-252
• H. Shanks, Prize Find: Oldest Hebrew Inscription Discovered in Israelite Fort on Philistine Border, Biblical Archaeologist Review 36.2 (2010), 51-54

הצעות לקריאת האוסטרקון

• בתוך: חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה - קובץ מחקרים, כרך ג', 15 באוקטובר 2009, דוד עמית, גיא ד' שטיבל, אורית פלג–ברקת (עורכים), רשות העתיקות.
  • חגי משגב, יוסי גרפינקל וסער גנור, האוסטרקון מחורבת קיאפה, עמ' 111-123.
  • עדה ירדני, הכתובת מחורבת קיאפה: הערות והארות א', עמ' 124-125.
  • אהרן דמסקי, הכתובת האניגמטית מחורבת קיאפה: צורתה וסוגתה: הערות והארות ב', עמ' 126-129.
  • שמואל אחיטוב, הכתובת מחורבת קיאפה: הערות והארות ג', עמ' 130-132.
• חגי משגב, "אוסטרקון מחורבת קיאפה", קדמוניות 141, 2011, עמ' 16-13
• גרשון גליל, "העשור הראשון למלכותו של דוד בירושלים ויחסיו עם הפלשתים לאור ממצאים הארכאולוגיים והאפיגרפיים מח‘רבת קיאפה היא נטעים", חידושים בחקר ירושלים ט"ז, 2010, מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים, המחלקה ללימודי ארץ ישראל, הפקולטה למדעי היהדות, אוניברסיטת בר-אילן. (עמודים 21-71)

• In: Garfinkel, Y. and Ganor, S. Khirbet Qeiyafa Vol. 1. Excavation Report 2007-2008, Israel Exploration Society. Jerusalem 2009
  • Misgav, H., Garfinkel, Y. and Ganor, S. The Ostracon. pp. 243-257.
  • Yardeni, A. Further Observations on the Ostracon. pp. 259-260.
• Emile Puech, L’Ostracon de Khirbet Qeyafa et les debuts de la royaute en Israel, Revue Biblique 117, 2010, 162-184.

קישורים חיצוניים

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

מדיה וקבצים בנושא חירבת קייאפה בוויקישיתוף

• חורבת קייפא באתר האוניברסיטה העברית
• יוסף גרפינקל וסער גנור, חורבת קייאפה: ביצור הגבול בממלכת יהודה, באתר רשות העתיקות
• מצגת על הממצאים באתר (באנגלית)
• יואב קרני, יוסף גרפינקל, בלש היסטורי, 9 בינואר 2010
• בן שאול, ‏הוכחות נוספות לממלכת דוד במאה העשירית, באתר ערוץ 7, 3 במאי 2010
• אסף שטול-טראורינג, סערה בעולם הארכיאולוגיה: האם בחירבת קאייפה נמצאה הוכחה לקיומה של ממלכת דוד?, באתר הארץ, 21 באפריל 2011
• אסף שטול-טראורינג, כלי הפולחן שעשויים לחשוף פרטים על ממלכת דוד, באתר הארץ, 9 במאי 2012
• אריה קליין, חורבת קִיָאפָה וסביבתה, באתר "צידה לדרך"
• דגמי בית מקדש הראשון וממצאים נוספים שנמצאו באתר סרטון באתר יוטיוב.

האוסטרקון

• המחלקה לדוברות, הטקסט העברי הקדום ביותר בעולם התגלה במבצר האלה, אתר האוניברסיטה העברית, 4 בנובמבר 2008

• Qeiyafa Ostracon Chronicle: 2008, 2009 (אתר החפירה הרשמי, עם תצלומים, ובליווי סקירה של כל ההצעות שפורסמו; משגב, ירדני וגליל)
• Most ancient Hebrew biblical inscription deciphered (הצעתו של גליל)

גלריית תמונות

• 

  החומה, ולצידה פרופ' יוסף גרפינקל האחראי על החפירה

• 

  השער לכיוון שוכו. טרם נחפר מבחוץ (קיץ 2009)

• 

  צלעות כבשה שנמצאו באתר

• 

  גלעין זית שנמצא באתר. אחד מגלעיני הזית שנמצאו באתר נבדק ותוארך למאה ה-10 לפנה"ס