אוסקר שומסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוסקר שומסקי
Oscar Shumsky
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 23 במרץ 1917
פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 ביולי 2000 (בגיל 83)
ריי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכון קרטיס למוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור, ויולה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Eric Shumsky עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוסקר שומסקיאנגלית: Oscar Shumsky; ‏23 במרץ 1917, פילדלפיה24 ביולי 2000, ריי, ניו יורק) היה כנר ומנצח יהודי-אמריקאי, בן למהגרים מרוסיה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסקר שומסקי החל ללמוד נגינה בכינור בגיל שלוש. הופעתו הראשונה בקונצרט הייתה בגיל שבע, עם תזמורת פילדלפיה בניצוח לאופולד סטוקובסקי, שהצהיר כי הוא "הגאון המדהים ביותר ששמעתי מעודי". פריץ קרייזלר גילה עניין מיוחד בילד, שניגן את הקדנצות של קרייזלר לקונצ'רטו לכינור של בטהובן אחרי שלמד אותן משמיעה. שומסקי היה תלמידו של ליאופולד אאואר משנת 1925 ולמד במכון קרטיס למוזיקה משנת 1928 עד 1936. בשנת 1939 הצטרף לתזמורת הסימפונית של רשות השידור הלאומית בניצוח ארטורו טוסקניני. בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת בצי של ארצות הברית.

שומסקי ניגן בכינור סטרדיוואריוס משנת 1715, המכונה "הדוכס מקיימברידג'", שהיה שייך בעבר לפייר רוד. בכינור זה הקליט שומסקי את מכלול 24 הקפריצ'י של רוד.

שומסקי לימד במכון קרטיס למוזיקה בפילדלפיה, בקונסרבטוריון פיבודי בבולטימור, באוניברסיטת ייל ומשנת 1953 בבית הספר למוזיקה ג'וליארד בניו יורק. בשנים 19591967 היה שותף לניהול פסטיבל סטרטפורד באונטריו עם הפסנתרן גלן גולד, שעמו ניגן בקביעות בפסטיבל וערך כמה הקלטות לטלוויזיה. בתקופה זו הופיע דרך קבע כסולן עם התזמורת האמריקאית. הופעתו הראשונה כמנצח הייתה ב-1959 עם תזמורת הפסטיבל הלאומי הקנדי ובשנים הבאות ניצח על תזמורות שונות בארצות הברית. בראשית שנות ה-60' הצטרף ל"קבוצת באך אריה". בשנת 1965 קיבל את פרס קרן פורד.

שומסקי חזר להופיע בקונצרטים ולהקליט בשנת 1981 וניגן בארצות הברית ובבריטניה לראשונה אחרי 30 שנה.

אוסקר שומסקי הקליט את הסונאטות לכינור סולו אופוס 27 של איזאיי ואת הסונאטות והפרטיטות לכינור סולו של באך, את הקונצ'רטו לכינור של בטהובן, קונצ'רטי של באך ושל מוצרט וכן את הסונאטה לוויולה של ברהמס.[1] רבות מהקלטות אלה לא הועברו לתקליטורים.

כנרים רבים רואים בשומסקי את אחד הכנרים הגדולים של המאה ה-20; דוד אויסטרך הגדיר אותו "אחד מגדולי הכנרים בעולם" ומילון גרוב החדש אומר עליו: "הוא היה נגן בעל טכניקה וירטואוזית, סגנון טהור וטעם מעודן; אך הוא מעולם לא חתר להכרה כסולן והעדיף להתמקד בהוראה, בנגינת מוזיקה קאמרית ובניצוח."

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • M. Campbell: The Great Violinists
  • B. Schwarz: Great Masters of the Violin
  • J. Creighton: Discopaedia of the Violin, 1889–1971 (Toronto, 1974)
  • D. Rooney: Unshaken Ideals, in The Strad XCVIII (1987)
  • Boris Schwarz/Margaret Campbell: 'Shumsky, Oscar', Grove Music Online ed. L. Macy (Accessed 2007-06-25), http://www.grovemusic.com/
  • Robin Stowell: notes to Shumsky's recording of Pierre Rode: 24 Caprices for Solo Violin, ebs 6007
  • מ. קמבל: "הכנרים הדגולים"
  • ב. שוורץ: "רבי-אמן בכינור"
  • ג'. קרייטון: "דיסקופדיה של הכינור, 1889-1971" (טורונטו 1974)
  • ד. רוני: "אידיאלים מוצקים",The Strad" XCVIII" (מ-1987)
  • בויס שוורץ/מרגרט קמבל: "שומסקי, אוסקר, מילון גרוב המקוון בעריכת ל. מייסי
  • רובין סטוול: דברים בתקליט של שומסקי, "24 קפריצ'י לכינור סולו" של פייר רוד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]