אופטומטריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוקטור לאופטומטריה בודק את העיניים של מטופלת בעזרת ביומיקרוסקופ מנורת-סדק.

אופטומטריה היא מקצוע רפואי העוסק בבדיקת העיניים ובמערכת הראייה לאיתור ליקויים, הפרעות ופתולוגיות במערכת הוויזואלית ומבני העין האנטומיים (קרנית, קשתית, עדשה תוך עינית, זגוגית, רשתית ועוד) וכמו כן, מתן מרשם למשקפיים או עדשות-מגע לצורך תיקון ליקוי תשבורתי ("מספר במשקפיים") וטיפול תרופתי (בדרך כלל לא ניתוחי) במחלות עיניים.

בעבר מקצוע האופטומטריה התמקד בעיקר בתיקון ליקויים תשבורתיים בעזרת משקפיים. במרוצת השנים חלה התפתחות והתקדמות במקצוע זה ואופטומטריה עכשווית-מודרנית נהייתה למודל רפואי ותוכנית הלימודים של המקצוע כוללת בתוכה הכשרה משמעותית באבחון וטיפול במחלות עיניים, ברוב מדינות העולם בהן המקצוע מוסדר בחוק.

אופטומטריסטים - הידועים גם בתור דוקטורים לאופטומטריה (Doctors of Optometry or Optometric Physicians) בארצות-הברית וקנדה - הם אנשי המקצוע האחראים על הטיפול העיקרי בעיניים (Primary Eye Care) וביצוע בדיקות עיניים יסודיות ומקיפות. אופטומטריסטים מאבחנים ומטפלים במחלות עיניים שונות ובמגוון ליקויים תשבורתיים, לקויות ראייה, הפרעות במערכת הבינוקולרית (דו-עינית) ועוד. היות שהאופטומטריה היא מקצוע מוסדר בחוק, היקף העיסוק של האופטומטריסט יכול להשתנות בין מדינות שונות ברחבי העולם. שאר אנשי המקצוע בתחום העיניים הם רופאי העיניים והאופטיקאים.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המונח אופטומטריה מהמילים היווניות אופסיס ("ראייה") ומטרון ("משהו שמודדים באמצעותו", "מדידה", "סרגל"). המילה נכנסה לשימוש כשהמכשיר למדידת הראייה נקרא "אופטומטר" (עוד לפני שהשתמשו במונחים "פורופטר" או "רפרקטור"). שורש המילה "אופטו" הוא קיצור שנגזר מהמילה היוונית "אופתלמוס" שמשמעותה "עין". כמרבית מקצועות הבריאות והרפואה, ההשכלה והסרטיפיקציה של אופטומטריסטים מוסדרים לפי חוק ברוב המדינות. אנשי המקצוע בתחום האופטומטריה וארגוניהם פועלים באופן אינטראקטיבי עם סוכנויות ממשלתיות, שאר אנשי מקצועות הבריאות והקהילה על מנת לספק טיפול בעיניים ובראייה.

הגדרה של אופטומטריה ואופטומטריסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה העולמית לאופטומטריה, ארגון הבריאות העולמי ובערך 75 ארגונים אופטומטריים ביותר מ 40 מדינות ברחבי העולם אימצו את ההגדרה הבאה כמתארת את מקצוע האופטומטריה ותפקיד האופטומטריסט.

"אופטומטריה הוא מקצוע רפואי, אוטונומי, נלמד ומוסדר לפי חוק (בעל רישיון/רשום), והאופטומטריסטים הם נותני שירותי בריאות ורפואה עיקריים בתחום העין ומערכת הראייה, המספקים טיפול מקיף ויסודי בעיניים והראייה, הכולל: תשבורת (רפרקציה), הנפקת אביזרים אופטיים (משקפיים ועדשות מגע), אבחון וטיפול במחלות של העין ושיקום מצבים שונים של מערכת הראייה." [1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה האופטומטרית קשורה להתפתחות של:

  • מדעי הראייה ותחומים משיקים ברפואה, מיקרוביולוגיה, נוירולוגיה, פיזיולוגיה, פסיכולוגיה וכיוצא בזה
  • אופטיקה ("תורת האור"), עזרים אופטיים
  • מכשירים אופטיים, טכניקות דימות
  • שאר המקצועות הקשורים לטיפול בעיניים

ההיסטוריה של "אופטומטריה" (אופטיקאים הבודקים רפרקציה) התחילה בעת העתיקה בלימודיי האופטיקה ויצירת תמונה על ידי העין. המקור של מדע האופטיקה (אופטיקה כפי שנלמדת בשיעור פיזיקה בסיסי) מתוארך לכמה אלפי שנים לפנה"ס. עדות לכך הן עדשות לקישוט שנמצאו ביוון והולנד.

לא ידוע מתי בדיוק נוצרו המשקפיים הראשונים.

הכשרה, רישוי, ייצוג והיקף העיסוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופטומטריסטים בודקים, מאבחנים ומטפלים במגוון ליקויי ראייה, כגון: מיופיה (קוצר-ראייה), היפרופיה (רוחק-ראייה), אניסומטרופיה (הבדל בליקוי התשבורתי בין העיניים) אמבליופיה ("עין עצלה"), סטרביזמוס (פזילה) ועוד. כיום, ההבדל העיקרי בין רופא עיניים לאופטומטריסט או ד"ר לאופטומטריה (Doctor of Optometry a.k.a. OD) במדינות מערביות מפותחות כמו ארצות הברית וקנדה הוא בתחום ניתוחי העיניים. בארצות הברית, חוק העיסוק באופטומטריה התרחב משמעותית ונתן סמכות לדוקטורים לאופטומטריה (ODs), כמעט בכל מדינות ארצות הברית, לאבחן ולטפל במחלות עיניים ומקרי חירום בעיניים במקטע הקדמי והאחורי (זיהומים, דלקות ואלרגיות בעיניים, עיניים יבשות, הוצאת גופים זרים, פציעות בעיניים, דלקת לחמית, זיהום בקרנית, הרפס בעין, אוביאיטיס, סקלריטיס גלאוקומה, קטרקט, רטינופתיה סוכרתית, ניוון מקולרי, אבחון של היפרדות רשתית ועוד), בתכשירים תרופתיים שונים כגון: טיפות ומישחות עיניים טופיקליות (מקומיות) וכדורים (אנטיביוטיקה, תרופות אנטי-ויראליות, תרופות נוגדות-דלקת, סטרואידים ועוד). דוקטורים לאופטומטריה רשאים ומוסמכים להזליף טיפות עיניים לצורכי אבחון מחלות עיניים (כגון cycloplegics, miotics & mydriatics - טיפות משתקי השריר הציליארי, מרחבי ומצרי אישון וטיפות לאלחוש הקרנית). בקנטקי, לדוגמה, דוקטורים לאופטומטריה אף מוסמכים להשתמש בלייזרים בפרוצדורות שונות במקטע הקדמי כגון: לייזר יאג קפסולוטומי במקרים של קטרקט משני, טיפול SLT (טרבקולוטומיה סלקטיבית) ו LPI (אירידוטומיה). בפנסילבניה, דוקטורים לאופטומטריה מוסמכים לתת מרשם לתרופות לטיפול בעיניים, עפעפיים, מערכת הדמעות והלחמית, הוצאת גופים זרים מהמשטח החיצוני של העין, מתן מרשם לסטרואידים דרך הפה, שימוש בכל התרופות המקומיות (טופיקליות) לטיפול בגלאוקומה זווית-פתוחה, אקספוליאלית ופיגמנטרית, מתן הפניות לבדיקות דם ומעבדה, הרחבת ושטיפת מערכת הדמעות (dilation and irrigation). באוקלהומה דוקטורים לאופטומטריה מוסמכים לבצע ניתוחים זעירים סביב העין להסרת נגעים מהעפעפיים והעור, סגירת פונקטות, הוצאת ריסים, אבחון וטיפול בגלאוקומה בטיפות עיניים וכדורים דרך הפה, טיפול בפציינטים לאחר ניתוחי עיניים שונים. בלואיזיאנה דוקטורים לאופטומטריה מוסמכים לבצע ניתוח להסרת כלזיון. בנברסקה דוקטורים לאופטומטריה מוסמכים להזריק אפינפרין לטיפול בשוק אנאפילקטי. בקרוליינה הצפונית דוקטורים לאופטומטריה מוסמכים לתת הפניות לצילומי רנטגן, טומוגרפיה מומחשבת (CT), דימות תהודה מגנטית (MRI), אקוקרדיוגרפיה (אקו-לב), אולטרה סאונד, ביצוע זריקות לצורכי אבחון וטיפול במחלות עיניים, כדוגמת זריקות לווריד לבדיקת צילום פלואורסצין אנגיוגרפיה (FA). מטרת הצילומים הנה לאתר מחלות רשתית, ובייחוד כאלו בהן ישנה הפרעה באספקת הדם לרשתית. באמצעות הצילום ניתן לאבחן ולקבוע את מידת הפגיעה הנלווית למחלות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, חסימות ורידיות ועורקיות, ניוון מקולרי ועוד.הבדיקה מבוצעת באמצעות הזרקת חומר צבע לווריד. לאחר ההזרקה מבוצעת סדרת צילומים של קרקעית העין. החומר מתפנה מהגוף לאחר הבדיקה באמצעות הכליות דרך השתן, דבר שעשוי לגרום לו להראות בצבע צהוב זוהר. כאמור, היקף העיסוק באופטומטריה בארצות הברית משתנה בין מדינה למדינה[2].

בישראל, נכון ל-2021, אופטומטריה נלמדת לתואר ראשון (.BSc) באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת הדסה בירושלים (B.Optom). בנוסף, ישנם לימודי המשך לתואר שני (M. Optom) באופטומטריה במכללת הדסה ותארים שני (.MSc) ושלישי (PhD) במדעי הראייה באונ' בר-אילן.

בדיקות עיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקת עיניים טיפוסית אצל אופטומטריסט כוללת שלושה מרכיבים עיקריים:

  1. בדיקה לאיתור ליקוי תשבורתי (רפרקציה)
  2. בדיקת תפקוד בינוקולרי (דו עיני) של תיאום בין העיניים והערכה של המערכת העצבית והשרירית של העין והראייה
  3. בדיקת בריאות העין

במהלך בדיקות העיניים והראייה, משתמשים האופטומטריסטים בטבלה לבדיקת חדות הראייה (לוח סנלן) ובמכשירים רבים, כגון: מכשירים לאבחון ומדידת הליקוי התשבורתי כמו פורופטר (Phoropter), רטינוסקופ (Retinoscope) ואוטורפרקטומטר (Autorefractometer). מכשירים לאבחון מחלות עיניים כמו מנורת סדק (Slit-Lamp) ואופתלמוסקופ ישיר (Direct Ophthalmoscope) ובלתי-ישיר (Binocular Indirect Ophthalmoscope/BIO). ישנם אף אופטומטריסטים המחזיקים ציוד מתקדם נוסף המסייע להם באבחון מדויק יותר של מחלות עיניים והראש כמו מצלמת רשתית (Fundus Camera) מסוג אופטוס (Optos), Optical Coherence Tomography הידוע גם בשם OCT (טומוגרפיה אופטית קוהרנטית), Non Contact Tonometer או NCT (למדידת לחץ תוך-עיני), Corneal Topography (מיפוי קרנית), מכשיר לבדיקת שדה הראייה כדוגמת Humphrey Field Analyzer[3] ועוד.

פונדוס (קרקעית עין) נורמלי בצילום רשתית
פורופטר - מכשיר לבדיקת הליקוי התשבורתי ("רפרקציה")

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אופטומטריה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ WCO’s Concept of Optometry - World Council of Optometry, ‏2020-08-07 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ What is the Scope of Practice in My State?, OptometryStudents.com, ‏2016-11-20 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ Humphrey Field Analyzer 3 - Perimetry - Glaucoma - Medical Technology | ZEISS United States, www.zeiss.com (באנגלית)