אופטיקה (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המהדורה הראשונה של "אופטיקה", שראתה אור ב-1704

אופטיקה (Opticks) הוא ספרו של הפיזיקאי האנגלי אייזק ניוטון, שראה אור לראשונה ב-1704. הספר דן באופטיקה ובשבירה של אור, ונחשב לאחת העבודות המדעיות הגדולות בהיסטוריה. "אופטיקה" היה ספרו המרכזי השני של ניוטון במדע הפיזיקה, והשני בחשיבותו (אחרי ה-"פרינקיפיה").

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אופטיקה" מייצג תרומה משמעותית למדע. הספר מכיל רישום ניסויים רבים והיסקים לוגיים מהם, ומכסה מגוון רחב של נושאים המכונים כיום "אופטיקה פיזיקלית". הספר אינו דיון גאומטרי של תופעות שונות בנוגע לאור, או הנושאים המסורתיים של החזרת האור ממראה בעלת צורות שונות או כיצד קרני האור "מתעקמות" כשהן עוברות בתווך כלשהו, אלא הוא חקירה של טבע האור והצבע ומגוון תופעות כגון השבירה (שניוטון קורא לה "הטיה") של האור.

ניוטון מציג בספר בפירוט את הניסויים שערך החל מ-1672, בנוגע לשבירת האור, או חלוקתו לספקטרום הצבעים המרכיבים אותו. הוא מתאר כיצד צבעים מופיעים על ידי העברת אנרגיה או החזרה של מגוון החלקים המרכיבים את האור. הניסויים שערך בנושאים הללו ובנושא שבירת האור הציבו רמה חדשה של ידע ועומק באופטיקה.

תרומתו של ניוטון לחקר נפיצת האור בעוברו דרך מנסרה הייתה יוצאת דופן מכיוון שהוא תיאר באופן איכותי את נפיצתו של האור במעברו בקונפיגורציות מרובות מנסרות. מערכי מנסרות, ככלי להרחבת קרניים, הפכו למרכזיים בתכנון לייזר נשלט 275 שנה מאוחר יותר ולכן פיתוח התאוריה של נפיצת אור במערכי מנסרות הפך לנחוץ ביותר.

"אופטיקה" לעומת ה"פרינקיפיה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אופטיקה" שונה באופנים רבים מן ה"פרינקיפיה". ראשית, "אופטיקה" נכתב באנגלית, ואילו ה"פרינקיפיה" נכתבה בלטינית. שנית, שלא כמו ה"פרינקיפיה", "אופטיקה" אינו מוצג באמצעות דיוק גאומטרי, עם טענות המוכחות מתמטית בהסתמך על טענות קודמות, בסיסיות יותר. ניוטון אינו מוכיח את הטיעונים שהוא מציג ב"אופטיקה", אלא ההוכחות ניתנות "באמצעות ניסויים" - עבודה שהיא אמנות ניסויית, המציגה דוגמאות רבות לדרך שלפיה יש לבצע ניסויים ולהפיק מהם מסקנות.

הפרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אופטיקה" כולל פרקים רבים. בגרסה הראשונה היו בספר 16 פרקים, ומספרם גדל עם פרסום הגרסה הלטינית ב-1706, ועם פרסום הגרסה האנגלית המתוקנת, שהתפרסמה ב-1717 - 1718. אוסף הפרקים הראשוני התבלט בסגנון תמציתי מאוד, אבל בהמשך הפכו הפרקים לחיבורים ארוכים יותר, שמילאו עמודים רבים. בגרסה הרביעית שהתפרסמה ב-1730 היו 31 פרקים. פרק 31 זכה לפרסום, כי במהלך מאתיים השנה הבאות היה לו תפקיד מפתח בפיתוח תאוריית הקשר הכימי.

הפרקים בספר דנים בנושאים כגון שבירה והחזרה של אור, אופן הפעולה של העין, היווצרות דמויות באמצעות עדשות, ועוד. הפרקים הללו, במיוחד האחרונים, דנים בטווח רחב של תופעות פיזיקליות, ומרחיקים לכת מעבר לפירוש הצר של נושא ה"אופטיקה". הפרקים דנים בטבע ובתהליכים של מעבר חום, בסיבות אפשרית לקיום כוח הכבידה, בתופעות חשמליות, בטבע הפעולה הכימית, בדרך שבה אלוהים ברא את החומר ב"בריאה", בדרך הנאותה לחקור את המדע, ובניהול האתי של המהות האנושית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טקסט מלא של הספר באתר Gutenberg