אופיקלאידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אופיקלאידה

אופיקלאידהצרפתית: Ophicleide) היא משפחת חצוצרות ביוגל חרוטיות מפליז, בעלות שסתומים.

היסטוריה ונגינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הידוע, האופיקלאידה הומצא ב-1817 וב-1821 רשם בונה הכלים הצרפתי ז'אן הילייר אסטה (בצרפתית: Jean Hilaire Asté; ידוע גם בשם האלארי או האלרי) פטנט על הכלי. הייתה זו אבן הפינה למבנה מחלקת כלי הנשיפה ממתכת של התזמורת של התקופה הרומנטית, תחליף לסרפנט, כלי מתקופת הרנסאנס, שנחשב למיושן.

הצינור הארוך של האופיקלאידה מתעקל לאחור ונגינה בו נעשית באמצעות פיית גביע, כזו המקובלת בכלי נשיפה ממתכת באופן כללי. במקור היו לאפיקלאידה תשעה שסתומים, שהורחבו בהמשך עד שנים-עשר במספר, המכסים את נקבי הצליל הגדולים. כיוון הכלים השונים במשפחת האופיקלאידה יכול להיות בסי במול, דו, מי במול או פה. השכיח ביותר בקבוצה הוא האופיקלאידה-בס, בסי במול או בדו.

שם הכלי בא מהמילים היווניות שמשמען "נחש" ו"שסתומים", כיון שהוא נוצר כסרפנט עם שסתומים. בדומה לסרפנט, היה קשה לנגן בו וצלילו היה בלתי-צפוי במידת מה, מצב שהוליד את האמרה: "האופיקלאידה, כמוהו כחטא הקדמון, מוצאו בנחש"‏[1].

השימוש הראשון שנעשה בכלי היה באופרה "אולימפייה" של גספרה ספונטיני בשנת 1819. יצירות מפורסמות אחרות שבהן מופיע האפיקלאידה הן אליהו והפתיחה לחלום ליל קיץ של מנדלסון וכן הסימפוניה הפנטסטית של ברליוז, אם כי הוא החליף אותם בהמשך בטובות בתזמור מתוקן. גם ורדי ווגנר כתבו לאופיקלאידה.

במשך הזמן החליפו את האופיקלאידה הטובה והאופוניום, אף כי הכלי נשאר פופולרי באיטליה עד ראשית המאה ה-20 ויש המנגנים בו באופן מקצועי עד היום. אחד האחרונים בנגני האופיקלאידה הגדולים היה סם יוז. הכלי היה גם מאבותיו הישירים של הסקסופון - אדולף סקס, כך מספרים, ניסה פעם להרכיב פייה של כלי נשיפה מעץ על אופיקלאידה שתיקן, והצליל מצא חן בעיניו. מן הנסיון הזה התפתח ונוצר לאחר זמן הסקסופון‏[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להאזנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ >"The Ophicleide" by Professor Cabbage
  2. ^ אמינותו של סיפור זה מוטלת בספק. בנעוריו עבד סקס בסדנה של אביו והכיר היטב את האופיקלאידים שנבנו שם, אבל ההיסטוריה המתועדת איננה מספקת סימוכין לשום רגע "הארה" מעין זה. סקס פיתח את הסקסופון ביודעין ובמתכוון; פרט לאי-אילו נקודות דמיון שטחיות, האופיקלאידה והסקסופון נבדלים בבירור זה מזה באופן הפעלתם ולא תיתכן החלפה "מקרית" בין פיותיהם, שאינן תואמות כלל.