אופסה

**אופסה**
**Опса**
מדינה	בלארוס
וובלסט	ויטבסק
גובה	163 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	674 (2009)
קואורדינטות	55°32′N 26°49′E / 55.533°N 26.817°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת בלארוס רגילה) מינסק פינסק ברסט הומל גרודנו מוהילב ויטבסק אוקראינה פולין ליטא לטביה רוסיה אופסה

אופסה (בבלארוסית וברוסית: Опса, בפולנית: Opsa, ביידיש: אָפּשע) היא עיירה בבלארוס לחופי אגם אופסה, 18 ק"מ מדרום לכביש ברסלב-פסטאווי.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזכורה הראשון של אופסה במקורות היסטוריים מופיע ב-1500, כשהדוכס הגדול אלכסנדר יגיילו אישר לנסיך מקומי להשתמש באזור.

במאה ה-17 נבנתה במקום כנסייה מעץ שהשתייכה לקהילת ברסלב ומסוף המאה ה-18 התקיימו במקום כנסייה קתולית ובית ספר. ב-1829 פרצה בעיירה שרפה בה עלו באש כמחצית מבתי העיירה.

בתחילת המאה ה-20 היו בעיירה כ-460 תושבים. במלחמת העולם הראשונה היו בעיר מתקנים של הצבא הרוסי וכן בית חולים, כנסייה, בית כנסת, שני בתי ספר, סניף דואר ותחנת רכבת. ב-1929 שוב פרצה בעיירה שרפה קשה.

ערב מלחמת העולם השנייה היו בעיירה כ-900 תושבים. בקיץ 1941 כבשו הגרמנים את אופסה. העיר שוחררה על ידי הצבא האדום ופרטיזנים בלארוסים בפברואר 1944.

בשנת 1995 היו בעיירה כ-250 בתים וכ-600 תושבים.

יהודי אופסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1921 היו כ-714 תושבים בעיירה ומתוכם נמנו כ-334 יהודים.

בעיירה אופסה רוב היהודים עסקו בחקלאות, נפחות, בעסקי העגלונות, הם עסקו גם בסחר, בשחיטה, עבדו כאופים, בעלי חנויות קטנות, סנדלרים, חייטים ומתווכים.

חוץ מזה הם נעזרו גם בארגוני סעד שונים.

היהודים במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו באופסה כ-450 יהודים, הם היו כמחצית אוכלוסייתה של אופסה.

בעקבות השתלטות הסובייטים על העיירה ב-19 בספטמבר 1939 הולאמו חנויות בעיירה והיהודים עברו לעבוד במסגרת הקואופרטיבים שהיא מסגרת של גופים כלכליים שיתופיים ותעשייתיים שהוקמו כדי לרכוש חומרי גלם, ייצור מוצרים ולבסוף מכירתם.

ביוני 1941 כבשו הגרמנים את העיירה וכעבור כמה ימים אחרי הכיבוש התחילו להתעלל ביהודי אופסה, קבוצה של נערים ונערות יהודים הוצאו להורג מחוץ לעיירה.

לאחר מכן הגרמנים הקימו בעיירה יודנראט ובראשו עמד דוד לוין.

בדצמבר 1941 נשלחו מרבית יהודי אופסה לגטו ברסלב ונרצחו שם עם שאר יהודי העיירה ברסלב ב-3 ביוני 1942.

כ-60 יהודים בעלי מקצוע ומשפחותיהם רוכזו בגטו סגור ומגודר שהפך למעין מחנה עבודה, לתוך הגטו הסתננו גם יהודים מעיירות אחרות שניצלו מאקציות בעיירותיהם.

ב-1 ביולי 1942 נמנו בגטו באופסה כ-300 יהודים.

גטו אופסה חוסל בשנת 1942 מפני שהגרמנים העבירו את היהודים לגטו אחר שהקימו בברסלב.^[1]

ב-6 ביוני 1942 כמאה צעירים מתוך יהודי אופסה נשלחו למחנה עבודה ליד ביאליסטוק, בנובמבר 1942 הם נשלחו עם טרנספורט מביאליסטוק למחנה המוות טרבלינקה, ביחד עם עוד הרבה יהודים נדחסו לתוך קרונות בקר.

היו הרבה יהודים שבצעדה מאופסה התמוטטו בשל אפיסת כוחות, חלק מאלו שכן שרדו את הצעדה ועלו לקרונות הבקר בסופו של דבר, מתו בנסיעה ורק יחידים נשארו בחיים, כ-17 צעירים יהודים שהיו בטרנספורט למחנה המוות טרבלינקה הצליחו לקפוץ מן הקרון, אך לא כולם שרדו בבריחתם. לאחר מסע ארוך הגיעו ליערות באזור אושמיאנה וחברו לפרטיזנים כלוחמים.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנגמרה המלחמה העיירה שוחררה על ידי הצבא האדום והפרטיזנים, בשנת 1995 היו בעיירה כ-250 בתים וכ-600 תושבים ( אך לא ידוע על יהודים).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחל גרוסבאום-פסטרנק, "אופסה", בתוך: שמואל ספקטור וברכה פרוינדליך (עורכים), פנקס הקהילות: (4) פולין, כרך ח: מחוזות וילנה–ביאליסטוק–נובוגרודק, ירושלים: יד ושם, תשס"ו 2005, עמ' 102–104.
המכון הבין-לאומי לחקר השואה:אופסה.
- ארגון יוצאי ברסלב והסביבה בישראל ובארצות הברית," אמש שואה: יד לקהילות ־ געװידמנט די קהילות ברסלב, אופסה, אוקמניץ, דובינה, זמוש, זרץ׳, יאיסי, יוד, סלובודקה, פלוסי, קיסלובשצ׳יזנה, רימשאן", ארגון יוצאי ברסלב והסביבה בישראל ובארצות הברית (המו"ל), 1986.
- "פנקס הקהילות: פולין, כרך שמיני", שמואל ספקטור (עורך), ברכה פרוינדליך (עורך משנה), יד ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה ירושלים (המו"ל), תשס"ו, 2006.