אוצר מפעלי ים

**אוצר מפעלי ים בע"מ**
	סמליל החברה בשנות ה-2000
	סמליל החברה בשנות ה-2000
נתונים כלליים
תקופת הפעילות	1936–הווה (כ־88 שנים)
חברת אם	אתרים
מיקום המטה	תל אביב-יפו
שליטה בחברה	עיריית תל אביב
בעלות	עיריית תל אביב

אוצר מפעלי ים היא חברה עירונית ישראלית. החברה הוקמה ב-1936 על מנת להקים את נמל תל אביב, ועליו אחריותה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הוקמה במאי 1936 על ידי חבר נאמנים בראשות מאיר דיזנגוף כנשיא כבוד, משה גרידינגר - גזבר כבוד, מאיר אריסון (אביו של תד אריסון) ואחרים^[2]. לסוכנות היהודית ולעיריה ניתנו ב-1936 מניות שליטה (50% מן המניות), אך שאר המניות נמכרו לציבור על מנת לגייס כספים לבניית הנמל^[3]. בשנת 1955 רכשה מדינת ישראל את הבעלות על אוצר מפעלי ים, תהליך הרכישה התנהל מול ישראל רוקח ששימש יו"ר מועצה ההנהלה של אוצר מפעלי ים. הרכישה כללה את מניות החברה והן את הנכסים הבנויים בנמל.

הנמל הפסיק לפעול ב-1965 והחברה ניהלה מאז את שטח הנמל - הימי והיבשתי, בעיקר עסקה בהשכרת המבנים והמחסנים שבנמל.

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 נעשה ניסיון להפריט את החברה^[4].

ב-2001 המנכ"ל לשעבר ומזכירת החברה לשעבר הואשמו בגניבת מניות רבות של החברה שהוחזקו במחסניה ובמכירתם שלא כדין לאחרים במאות אלפי שקלים^[5]^[6]. שנה אחר כך, אחד מבעלי המניות שנחשדו כגנובות ביקש להתמנות לדירקטור בחברה^[7]^[8].

ב-2007 אושרה תובענה ייצוגית בסך 81 מיליון שקל נגד "אוצר מפעלי ים" והמדינה: בטענה של "מקרה מובהק של קיפוח מניות המיעוט" - בית המשפט קבע כי בעלי מניות המיעוט קופחו כשלא קיבלו דיבידנד במשך שנים, למרות שהחברה רווחית ובעלת נכסים יקרים^[9], אך ב-2010 ביטל בית המשפט העליון את האישור^[10]. מאז לא נמצא פתרון מימוש מניות המיעוט בחברה^[11].

ב-2004 החלה החברה בפיתוח ושיפוץ חלקו הצפוני של נמל תל אביב, עיקר הפרויקט היה הקמת משטח חיפוי בעץ על שטח של 13 אלף מ"ר בסמוך לים^[12].

החברה הייתה נתונה תחת סמכות משרד התחבורה, כאשר 9 מ-12 חברי מועצת ההנהלה הם נציגי מדינה ושלושה הם נציגי עיריית תל אביב. עד ל-2007 יו"ר מועצת המנהלים של החברה הוא אמי פלנט^[13], במקומו מונה יצחק צור^[14] והמנהלת הכללית הייתה אורנה אנג'ל. נכון להיום מנכ"לית החברה היא איריס ברץ ויו"ר הדירקטוריון-נעמי אנוך. בשנת 2010 הוחלט למזג את אוצר מפעלי ים ו"החברה לפיתוח תל אביב", לתוך החברה העירונית "אתרים" מטעמי חיסכון בשל החפיפה בתחומי פעילותן באזור החוף של תל אביב, אך שר התחבורה ישראל כץ סירב לוותר על שליטת משרדו בחברה^[15].

ביוני 2016 חתמו לבסוף רשות החברות הממשלתיות ועיריית תל אביב על עסקת הפרדת החזקות, לאחר תהליך ממושך של משא ומתן. במסגרת ההסכם מכרה המדינה לעירייה את החזקותיה בחברת אתרים (50%), המחזיקה ומנהלת אתרי בילוי לאורך רצועת החוף העירונית, וכן את החזקותיה בחברת אוצר מפעלי ים (83%) ובחברה לפיתוח יפו העתיקה (50%)^[16].