תורת הנסתר
ערך זה עוסק בתורת הנסתר במובנה הכללי. אם התכוונתם לתורת הנסתר היהודית, ראו קבלה.
תורת הנסתר (לעתים חכמת הנסתר; בלועזית: אוקולטיזם) היא מכלול תחומי הידע והפרקטיקה המיסטיים המכוונים לגלות אמת נסתרת וחבויה שנמצאת מעבר להיבטים הגלויים. בפרט, הכוונה למציאות על טבעית שאינה נתפסת בחושים הפשוטים, אינה נאמדת באמצעות כלים רציונליים או שיטות מדעיות. בניגוד למדע, אין תורת הנסתר נסמכת בהכרח על תצפיות וניסויים, או על הלוגיקה.
תחומים של תורת הנסתר כוללים למשל מאגיה, חוש שישי, אסטרולוגיה, ספיריטואליזם, נומרולוגיה, חזיונות חלום ועוד. לתורות הסתר השונות ישנה על פי רוב זיקה לדת, אך לאו דווקא שיוך לדת ספציפית.
[עריכה] תורת הנסתר ביהדות
 |
ערך מורחב – מיסטיקה יהודית |
|
|
ערך מורחב – קבלה |
|
|
ערך מורחב – תורת החסידות |
ביהדות נחלקת התורה לשניים:
1. החלק החיצוני שבתורה, הגלוי לעין הלומד, שנלמד מן התנ"ך והתורה שבע"פ שהועלתה על הכתב החל מימי חז"ל וכוללת את התלמוד, הש"ס, שלחן ערוך ומפרשיו, משנה תורה לרמב"ם ומפרשיו, ספרות השו"ת ועוד.
2. החלק הפנימי של התורה, הוא תורת הנסתר. זו כוללת את תורת הקבלה, המבוססת בעיקר על ספר הזוהר, תורת החסידות והמיסטיקה היהודית.
על תורת הנסתר היה משך תקופה ארוכה אסור הלימוד לכל מי שלא מילא כרסו בש"ס ובפוסקים ושלא עבר את גיל ארבעים. בזמן האריז"ל נשתנה מצב זה, כשזה הכריז ש"מצווה לגלות זאת החכמה" ותלמידיו השונים החלו להפיץ את תורת הקבלה. כמו כן, לאחר התפשטות תנועת החסידות, נתרחב הלימוד בתורת הנסתר, בעיקר על ידי לימוד תורת החסידות. בקרב יהודי ליטא, וכן בקרב המתנגדים לתורת החסידות, האיסור על הלימוד בתורת הנסתר עדיין עומד בתוקפו. בתנועת החסידות (בעיקר בחסידות חב"ד) מודגש ההיתר ללמוד קבלה, אך רק במסגרת לימודי החסידות השונים וכחלק מהם.
