אוקסיטוצין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Oxytocin color.svg

אוקסיטוצין (Oxytocin) הוא הורמון שמכווץ את הרחם בזמן לידה ומקל על הפרשת החלב בזמן הנקה. מכונה גם "הורמון האהבה". אוקסיטוצין מופרש אצל נשים וגברים בזמן אורגזמה. אוקסיטוצין משמש גם כמוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) שממלא תפקיד בקשרים חברתיים, ולפי מחקרים עדכניים, עשוי להשפיע על יצירת האמון הבין-אישי‏‏[1][2].

גילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1953 וינסנט דו ויגנו גילה, הפריד וערך סינתזה של האוקסיטוצין ושל הוזופרסין (ADH – Antidiuretic hormone). על עבודתו על תרכובות גופרית ובפרט על הסינתזה הראשונית זו, זכה ב-1955 בפרס נובל לכימיה. לאוקסיטוצין ולוזופרסין מבנה דומה, השונה ב-2 חומצות אמיניות.

Cys-Tyr-Ile-Gln-Asn-Cys-Pro-Leu-Gly-NH2 - לאוקסיטוצין
Cys-Tyr-Phe-Gln-Asn-Cys-Pro-Arg-Gly-NH2- לוזופרסין

ייצור ושחרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוקסיטוצין מיוצר בהיפותלמוס על ידי ה- Magnocellular neurosecretory cells הנמצאים ב- Paraventricular nucleus.

קבוצה של חלבונים, ה-Neurophysin I משמשים כנשאי האוקסיטוצין עד בלוטת יותרת המוח והוא משתחרר לדם מן הנוירוהיפופיזה (הנוירוהיפופיזה, האונה האחורית של בלוטת יותרת-המוח, מאחסנת ומפרישה הורמונים שיוצרו בגופי התאים ההיפותלמיים).

לאיחסון זמני של ההורמון הגוף מנצל גופי הרינג.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקסיטוצין הוא נונאפפטיד - פפטיד המורכב משרשרת בת תשע חומצות אמינו. רצף חומצות האמינו שלו הוא: ציסטאין - טירוזין - איזולאוצין - גלוטמין - אספרגין - ציסטאין - פרולין - לאוצין - גליצין. שיירי הציסטאין יוצרים גשר גפריתי (קשר קוולנטי בין אטומי הגופרית שבשני השיירים). המסה המולקולרית של האוקסיטוצין היא 1007 דלטון. 1 IU של אוקסיטוצין שווים ל-2 מיקרוגרם של הפפטיד הטהור.

אופן פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוקסיטוצין פועל כהורמון היקפי וגם כמוליך עצבי במערכת העצבים המרכזית.

פעולות הורמונליות היקפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוירוהיפופיזה מפרישה את ההורמון אוקסיטוצין שבזמן לידה משפיע על הרחבת צוואר הרחם וגם להתכווצויות במשך הלידה. הוא ממריץ פעולתם של שרירים חלקים באזור החלציים וסביב בלוטת החלב בשדיים. בשבועות הראשונים של ההנקה האוקסיטוצין מכווץ את הרחם ובכך מסייע להקרשת הדם של נקודת האחיזה של השליה. האוקסיטוצין מופרש אצל נשים וגברים בזמן אורגזמה. כנראה האוקסיטוצין מסייע למעבר הזרע בזמן פליטה.

פעולות במוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שבלוטת יותרת המוח מפרישה את האוקסיטוצין, מחסום הדם-מוח לא מאפשר כניסה חוזרת של האוקסיטוצין. גירוי היקפי כמו הנקה לא משפיע על ריכוז האוקסיטוצין בנוזל מוחי שדרתי (CSF). רמת האוקסיטוצין בפלזמה עולה עם ירידה ברמות ההורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH) והמסקנה היא שכנראה האוקסיטוצין מווסת את שחרור ה-ACTH בתנאים מסוימים.

קולטני האוקסיטוצין נמצאים במוח, בחוט השדרה, באמיגדלה, ventromedial hypothalamus septum ובגזע המוח.

ההשפעה על ההתנהגותמחקרים עם חיות מעבדה מצביעים על השפעה של האוקסיטוצין בעוררות מינית, מונוגמיה, קשר אימהי, הפחתת תגובות גמילה לחמרים ממכרים. כנראה שלאוקסיטוצין תפקיד בהתנהגות חברתית, המעודד התנהגות הפוכה מתגובת הלחם או ברח, על ידי הפחתת תחושת הפחד והגברת האמון. אצל אוטיסטים נמצאו רמות נמוכות של אוקסיטוצין במוח.

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקסיטוצין סינתטי מיוצר בשם פיטוצין או סינטוצינון. החומר מופץ למתן תוך ורידי או שרירי וגם כמשאף. מידת הספיגה במתן דרך הפה נמוכה מאוד. החומר נהרס על ידי אנזימים במערכת העיכול, מחצית חיים פלסמטי קצר (כמה דקות). החומר מתפרק בכבד ובכליות. השימושים העיקריים הם:

  • לזרוז לידה ושליטה בדימום לאחר לידה.
  • לשימוש וטרינרי.
  • כבדיקה של אי ספיקת השליה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יורם יובל, סערת נפש, הוצאת קשת, עמ' 379-381

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]