אוקסן וניקולט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אוקסן וניקולט הוא סיפור מסוגת ה-chante-fable ('סיפור-שיר' כתרגומה של לאה גולדברג) - סיפור שחציו פרוזה וחציו שירה. הסיפור נכתב בצרפתית על ידי מחבר לא ידוע ומעריכים כי זמן הכתיבה הוא בסביבות השנים 1210 - 1220.

אוקסן וניקולט, ציור מהמאה ה-19

זהו סיפור אהבתם האסורה של אוקסן וניקולט. אוקסן הוא נסיך צרפתי וניקולט היא שפחה "ישמעאלית" (כך מכונים בתקופה זו כל בני המזרח) שנחטפה ונמכרה לאחד מגבירי העיר בהיותה ילדה. אביו של אוקסן, הרוזן מבוקֵייר, מתנגד לזיווג ומניע בכך עלילה רבת אירועים המסתיימת בסוף האידילי שבו השניים מתחתנים.

הסיפור הוא יצירה מורכבת מבחינה ספרותית – שכן הוא מערב שירה ופרוזה, רצינות והומור ומכיל אלמנטים הלקוחים מסוגות ספרותיות שונות של התקופה. מסוגת ה-chanson de geste (שירת אבירים) הוא לוקח את קטעי המלחמה והקרבות וכן את המשקל בקטעי השירה (בהם יש 7 הברות בכל שורה). ומהספרות החצרונית את סיפור האהבה רצוף החתחתים. הסיפור מכיל אלמנטים סאטיריים ופארודיים כאשר הוא הופך על ראשם כמה מכללי הסוגות הללו, כמו הופעתה של האישה כטרובדור בחיפוש אחר אהובה, המלך הנוטה ללדת והמלכה היוצאת למלחמה. חוקרים רבים גורסים כי ממורכבותו הספרותית של הסיפור יש להסיק כי הוא כוון לקהל בעל תחכום ספרותי לא מבוטל. סביר להניח כי הסיפור, שאינו שמרני מבחינה תרבותית (האהבה בין נסיך פרנקי לבת ישמעאלים) או מבחינה דתית (נאומו של אוקסן בגנות גן העדן) הוצג בחצרות מלכים ואצילים להנאת יושבי ויושבות הארמון שהיו פחות דתיים מכפי שאולי מקובל לחשוב.

בשנת 1969 עובד הסיפור למחזה בתיאטרון "כיס" בהנהלתן של אביבה גלי ורבקה גור ובהשתתפות גור, פיטר האריס והצמד סוזן ופראן. את התפאורה והתלבושות עיצב אנטול גורביץ'