אוקאפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אוקפי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאוקאפי
Okapi in florida.jpg
מצב שימור

מצב שימור: סכנת הכחדה (EN)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: בסכנת הכחדה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: ג'ירפיים
סוג: אוקאפי
מין: אוקאפי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Okapia johnstoni
‏(Philip Lutley Sclater, 1901‏[1])
תחום תפוצה
Okapi Geographic Range Map-Africa.png

תפוצתו (בצהוב) ברפובליקה הדמוקרטית
של קונגו (בירוק), אפריקה.

שמות נוספים
  • Equus johnstoni ‏(Philip Lutley Sclater, 1901)‏[2]
  • Helladotherium tigrinum ‏(Sir Harry Johnston, 1901)‏[2]
  • Okapia liebrechtsi ‏(Charles Forsyth Major, 1902)‏[1]
  • Okapia erikssoni ‏(E. Ray Lankester, 1902)‏[2]
  • Okapia kibalensis ‏(Attilio Gatti, 1936)‏[2]

האוֹקַפִּי (Okapia johnstoni), המכונה גם "ג'ירף היער", הוא מין פרסתן מעלה גירה ממשפחת הג'ירפיים והשריד היחיד מסוגו.

עמוק בתוך יערות הגשם שברפובליקה הדמוקרטית של קונגו שוכן "החד-קרן האפריקני", בעל חיים מפוספס וארוך צוואר, הנראה כהכלאה בין זברה לאנטילופה. זהו האוקאפי, היצור החי הקרוב ביותר לג'ירף, ואחד מני בעלי חיים רבים האנדמיים לחלק זה של העולם, כלומר שאינם מצויים בשום מקום אחר.‏[3][4] הוא יצור ביישן, זהיר מאד וחמקני, ובעל יכולת שמיעה והרחה מעולים המאפשרים לו לנוס בכל פעם שהוא חש בסכנה. זאת, בנוסף לבית גידולו הצפוף והנידח בו הוא מתגורר ואי היציבות הביטחונית שבמדינתו, מקשים על האדם להיתקל בו בטבע. למעשה, בעוד שסביר להניח כי הילידים בשטחו ידעו על קיומו ואף צדו אותו, הוא לא התגלה למדע עד תחילתה של המאה ה-20, על אף היותו בעל חיים גדול יחסית. לכן, אף על פי שעבר זמן רב מעם גילויו, אורח חייו עדיין אפוף בחלקיו מסתורין גם במאה ה-21. שמו המדעי מוקיר הן את שמו בשפת המקומיים (Okapia) והן את האדם המערבי הראשון שגילה אותו, סר הנרי ג'ונסטון (johnstoni).

פסיו של האוקאפי משתנים בכל פרט, והם מסייעים לו להסתוות בין צללי יער הגשם, ואולי אף לעזור לאוקאפים שונים למצוא אחד את השני. הזכר שונה מהנקבה בקרניו, שהן קצרות יחסית, אך זו לרוב גדולה ושוקלת יותר. לאוקאפי לשון ארוכה המשמשת אותו לאיסוף מזון יעיל יותר, ואף מאפשרת לו ללקק את עיניו ואוזניו. אף על פי שהוא בן משפחתו החי היחיד של הג'ירף, צווארו אינו ארוך כמו של האחרון וגובהו נמוך ממנו. כמו כן, שונה האוקאפי ממנו במספר מאפיינים, עד כדי כך שחוקרים אחדים חשבו לסווגו כקרוב יותר לאנטילופה הקרויה נילגאי.

האוקאפי פעיל בשעות היום בעיקר ואינו נוטה לחיי חברה. הוא מתבודד במשך רוב חייו, מוסתר בנבכי הצמחייה וצלליה. הוא אוכל מגוון צמחים, ואף ניזון מסוגי מינרלים שונים כגון חרסית. מעצם היותו בעל חיים גדול, הוא צורך כמות רבה של מזון: בין 18 ל-29 קילוגרמים ליום. הוא כמעט ואינו משמיע קולות, אך יכול להפיק קול תת-שמעי[הסברים 1] - דרך תקשורת זו משמשת בעיקר את האם וילדה. הנקבה יכולה להתרבות במשך כל השנה, וההיריון נמשך מעל לשנה (כ-13.5-16 חודשים), ולאחריו מסוגל האוקאפי הצעיר לתפקד באופן עצמאי. בראשית חייו, הוא נשאר במחבוא, ומצפה לביקוריה של האם. לעגל קצב גדילה מהיר במיוחד מבין מכפילי פרסה בעלי גודל דומה, ככל הנראה בזכות חלבה העשיר של אמו. בגיל שלוש, הוא מגיע לבגרות מינית.

טורפו העיקרי של האוקאפי הוא הנמר האפריקאי, וכן חתוליים קטנים יותר במסוגלים לטרוף עגלים. האוקאפי נתון תחת איומים נוספים המעמידים בסכנה את קיומו כמין, אשר העיקרי מביניהם הוא צמצום והרס בית הגידול שלו. לאור זאת, הוגדר המין בשנת 2013 על ידי איגוד השימור העולמי (IUCN) כ"נתון בסכנת הכחדה". לפיכך, הוא מוגן בחוק במדינתו, ומהווה אף סמל לאומי. המאמצים לשימורו, מתבצעים בפרט על ידי פרויקט שימור האוקאפי שבשמורת אוקאפי - מקום המחיה החשוב ביותר למין. לרבות זאת, פרטים רבים מוחזקים בשבייה ברחבי העולם, וכן מנוהלים גרעיני רבייה לשימור המין.

היסטוריה של המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שלא היה ידוע לעולם המערבי עד המאה ה-20,‏[5] קרוב לוודאי כי ילידי אפריקה הכירו את האוקאפי וצדו אותו במשך אלפי שנים,‏[6] ואף יש אלו הטוענים כי האוקאפי היה ידוע גם לאנשי מצרים העתיקה, זאת בהתבסס על דמות בעל חיים מגולפת באבן שנמצאה במצרים בעלת חוטם מחודד, אוזניים גדולות ורחבות וזנב בעל ציצת שיער בקצהו (אך ככל הנראה האומן לא היה בקי במראה החיה, ועל כן לא ניתן לקבוע בוודאות אם אמת הדבר).‏[5][7] כמו כן, על גבי גרם המדרגות המזרחי של ארמון האפדאנה (Apadana) שבפרספוליס, ישנם תבליטים המתארים תהלוכות של נציגים ממדינות שנשלטו על ידי האימפריה האחמנית המביאים מנחות לשליטה דריווש הראשון – אחת מהן היא שיירה נובית או אתיופית המוליכה חיה הדומה לאוקאפי.‏[8][9]

בצד שמאל ניתן לראות את החיה המשוערת כאוקאפי
(ראו תמונות ברורות יותר בקישורים החיצוניים)

סיפורים רבים עברו מפה לאוזן על קיומו של בעל חיים אפוף מסתורין ובלתי רגיל, יצור חמקן החי במעבי הג'ונגלים של מרכז אפריקה.‏[10] קרוב לוודאי ששמועות אלו התעצמו עקב פרסום ספרו של חוקר הטבע הבריטי פיליפ הנרי גוס ב-1861 - The Romance of Natural History - בו כתב כי אי אילו גילויים חשובים אשר יעשו בתחום הזואולוגיה האפריקנית, מאמין הוא כי יהיו הם באזור מרכז אפריקה שבין ימת צ'אד והאימפריה האתיופית לבין קו המשווה (אזור בו חלק מיערות הגשם של הרפובליקה של קונגו והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נמצאים, וביתו של האוקאפי עצמו). בנוסף, כתב כי סביר מאד ששוכן שם יצור בדמות חד-קרן, זאת בעקבות שמועות שסופרו לחוקרים על קיומה של חיה חמקנית ומטילת אימה, בעלת קרן אחת אשר לא ידועה לאירופאים, גודלה בין קרנף לסוס ונקראת בשמות שונים כגון: Abada, Nillekma, Arase ו-Ndzoodzoo. מדי פעם חוקרים הבחינו באחוריו של האוקאפי או קיבלו רמזים שונים, כמו במקרה של החוקר הרוסי וסילי יונקר (וילהלם ג'אנקר בשמו האנגלי - Wilhelm Junker) אשר קיבל לידיו פיסת עור מפוספסת מחיה שנקראה בשפה המקומית "makapi", אך ייחס אותה בטעות לאייל מושק. יותר מזה, בעת מסעו במרכז אפריקה, הקצין הצרפתי ז'אן-בטיסט מרשן (Jean-Baptiste Marchand) צפה בעדר אנטילופות ליד גדות נהר ותיעד במפורט ביומנו בעל חיים ביישן השונה מהן, הנראה דרוך ומוכן לנוס בכל רגע. הקצין לא מצא אזכור לבעל חיים זה ברישומים הזואולוגיים ועל כן קרא לו "antilope-âne-girafon".

גילויו על ידי העולם המערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור של ג'ונסטון שצירף לחבילתו השנייה אשר שלח לסקלייטר. בציור תיאר את המראה המשוער של החיה החדשה, אף על פי שעדיין לא ראה אותה בעצמו באותו הזמן בשנת 1901.‏[10]
למעלה: תצלום של הפרט שהשיג ג'ונסטון ליד נהר סמליקי. זוהי נקבה לא בוגרת לחלוטין, ובגודלה דומה לסוס.
למטה: תצלום של שני חתיכות העור אותן קיבל ג'ונסטון ושנחשבו מאוחר יותר למין חדש של זברה.
מקור: הספר "בעלי חיים נכחדים" (Extinct Animals) שכתב לנקסטר.

תעלומת החד-קרן אפריקני נמשכה עוד כשלושה עשורים, עד שהפתרון החל לרקום עור וגידים כאשר בשנת 1890 דיווח החוקר האמריקאי הנרי מורטון סטנלי על קיום בעל החיים החדש לעולם המערבי.‏[6][10] סטנלי הגיע לאפריקה בשנת 1871 בשליחותו של העיתון ניו יורק הראלד מתוך מטרה למצוא את מגלה הארצות והמיסיונר האבוד דייוויד ליווינגסטון, ולאחר שהצליח במשימתו - נשאר באפריקה לחקור אותה.‏[10] בנספח ספרו "In Darkest Africa" שפורסם בשנת 1890 העיר כי הופתע לנוכח התנהגותם האדישה של אנשי מבוטי (Mbuti או Bambuti) - שמם של כל אחת משלושת קבוצות הפיגמים שחיים ביער הגשם איטורי (Ituri) - למראה סוסיו, וציין כי טענו שהם מכירים "חמור" אוכל עלים הקרוי בשפתם "O'api" (הוא בטעות שמע "atti") אשר נתפס לעתים בבורות הציד שלהם.‏[11][12] רישומיו של סטנלי עוררו את התעניינותו של סר הנרי "הארי" המילטון ג'ונסטון (Harry Johnston) - מי שהיה לימים הנציב האוגנדי כשזו הייתה מדינת חסות של בריטניה - ועל כן נפגש עמו כדי לדון בעניין. סטנלי סיפר לו שהוא ומשלחתו הצליחו לראות את החיה רק בחטף, כאשר סיירו לאורך הצד המערבי של נהר סמליקי (Semliki River) וג'ונסטון היה נחוש בדעתו ללמוד עוד על חיה מסתורית זו. ֹ בשנת 1900, נתקל ג'ונסטון מתוקף תפקידו בפיגמי מבוטי אחדים שנחטפו על ידי מנהל מופעי בידור גרמני.‏[10][11] ג'ונסטון חילץ אותם, והבטיח כי ישיבם לביתם. החבורה התיידדה, ובכך זכה ג'ונסטון ללמוד מפי הפיגמים מלאי התודה על חיה דמוית חמור מפוספס הקרוי "O'api". במהלך החודשים שחלפו לפני שיכול היה להחזירם למושבם, עצר ג'ונסטון בבסיס יער סמליקי (שם הוקם הפארק הלאומי סמליקי) ומפקדו סיפר לו כי קיימות חתיכות עור אשר נחתכו על ידי חיילים תושבי המקום לשם הכנת רצועות כדורים וחגורות, והוא הצליח להשיג שתיים מהן. ג'ונסטון היה נרגש כל כך לאור מציאת הוכחה נוספת לקיומה של החיה, לפיכך ארגן משלחת שפניה היו מועדות לנבכי יערות הגשם. ואדרנלין בעורקיו, ג'ונסטון וחבורתו עם אנשי מבוטי ששימשו כמורי דרך, סיירו ביער הגשם עד אשר עלו הפיגמים על נתיב עקבות של אוקאפי. כאשר בחן את העקבות מקרוב, השתומם ג'ונסטון למראיהן - הן לא היו עקבות זברה או חמור, ואפילו לא עקבות של מי ממשפחת הסוסיים או סדרת מפריטי הפרסה להם פרסה יחידה - אלו היו עקבות של פרסה שסועה, של בעלי החיים מכפילי הפרסה כמו האייל או הג'ירף. ג'ונסטון שיער שאלו עקבות מין אילנד חדש החי ביער, ועל כן, באוקטובר של אותה שנה שלח את רצועות העור לאירופה לשם בדיקה מדוקדקת יותר. חודש לאחר מכן, פתח מזכיר העמותה הזואולוגית של לונדון (Zoological Society of London), פיליפ לאטלי סקלייטר (Philip Lutley Sclater) את החבילה אשר נשלחה אליו, ובחן תחת מיקרוסקופ את רצועות העור המפוספסות בחום ולבן. מסקירתו הראשונית עלה כי השיער דומה לזה של הג'ירף והזברה, אך שונה משל האנטילופה, וב-18 בדצמבר הציג אותם לראשונה בפני חברי העמותה. התקשורת הפיצה בזריזות את הידיעה על קיום בעל חיים גדול באפריקה אשר לא היה ידוע למדע לפני כן, והתגובות לא איחרו לבוא: יש שחשדו שזוהי תרמית, שכן הכיצד בעל חיים גדול כל כך נעלם מעיני האנשים? יש אשר העלו השערות באשר לסוג החיה, ואחרים אף הרחיקו לכת וטענו שזוהי "חוליה חסרה" למין קדום.‏[10] היצור החדש נקרא Equus johnstoni ‏(Equus זהו השם המדעי של הסוג סוס, ו-johnstoni על שם ג'ונסטון) אחרי אסיפה של העמותה שנערכה בפברואר, משום שהחוקרים חשבו שזהו מין חדש של זברה. חודשיים לאחר מכן קיבל ג'ונסטון ממצאים חדשים - עור שלם וגולגולת מפרט אחד וגולגולת קטנה יותר מפרט אחר. כאשר בחן את הגולגולות, מצא את עצמו ג'ונסטון מופתע לאור המסקנה כי אין החיה קרובה לסוסיים או לאנטילופה – אלא לגי'רף, ומשום כך שיער כי זהו צאצא של מין ג'ירפי קדום העונה לשם הלדותריום (Helladotherium). חבילתו השנייה הובילה לאסיפה נוספת, בה נכח והציע לשנות את שמו של בעל החיים לHelladotherium tigrinum ‏(tigrinum - מלשון טיגריס, מפוספס). אולם, לאחר מחקר מעמיק יותר, הציע מנהל המוזיאון להיסטוריה של הטבע שבלונדון א. ריי לנקסטר (E. Ray Lankester) לקבוע סוג חדש - Okapia - מפני שהראש והשיניים שונים באופן מהותי מהגולגולת של ההלדותריום. בשנת 1902 קיבל לידיו החוקר צ'ארלס עמנואל פורסיית' מייג'ור (Charles Immanuel Forsyth Major) שתי פיסות עור ושלד, אשר מהם הסיק כי התגלה מין חדש של אוקאפי, לו קרא Okapia liebrechtsi. כמו כן, זמן מה לאחר מכן בדק לנקסטר פיסת עור נוספת, אותה השיג מההברון וולטר רוטשילד, והסיק כי זהו מין נוסף של אוקאפי, אותו כינה בשם Okapia erikssoni על שם הלוטננט הבלגי קארל אריקסון (Lieutenant Karl Eriksson) ששלח לג'ונסטון את הממצאים ב-1901. לעומת זאת, עם חלוף הזמן התברר כי לא היה אלו שלושה מיני אוקאפי, אלא אחד בלבד, וכי השוני ביניהם היה תוצאה של הבדלי מין, גיל, צורת הפרט המסוים וצורת עיבוד העורות של הילידים.

תוך זמן קצר, האוקאפי הפך לסנסציה: גני חיות רבים תבעו להחזיק ללכוד אוקאפים מהטבע ולהציגם באוסף החיות שלהם, אם כי הניסיונות הראשונים היו בלתי מוצלחים משום שיעור תמותה גבוה.‏[13] ככל הנראה, הריגוש נבע מכך שבסביבות המאה ה-20 המדע האמין שהתגלו כבר כל בעלי החיים הגדולים.‏[13] בהתבסס על אמונה זו, נטען כי האוקאפי יהיה החיה הגדולה האחרונה שתתגלה, דבר שהוכח כשגוי עוד בתקופה ההיא עם גילויים של מינים נוספים, כגון גורילת ההרים ב-1902, ההיפופוטם הגמדי וחזיר היער הענק ב-1904, וקודו ההרים ב-1910.‏[14][15][16][17]

מיון, אבולוציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוקאפי (Okapia johnstoni), הוא מין יחיד בסוגו, פרסתן מעלה גירה ממשפחת הג'ירפיים, אשר היצור החי הקרוב ביותר אליו הוא הג'ירף.‏[18][19] מיקומו המדויק בעץ הפילוגנטי הוא לא ברור מספיק, אך כן ידוע כי הוא והג'ירף התפצלו מאביהם הקדמון לפני כ-10–12 מיליון שנים.‏[20][21] בכל זאת, ידוע כי אבותיו הקדמונים של המין היו יצורים אירואסייתים ולא שוכני יערות כמוהו, אלא הגיעו לאפריקה דרך המזרח התיכון והסתגלו לחיים ביער במהלך 10 מיליון השנים האחרונות.‏[22][23] בניגוד לכך, מספר חוקרים טענו כי סביר להניח שמקומו של האוקאפי במשפחת הג'ירפיים מוטעה, וכי הוא קרוב יותר לאנטילופה הקרויה נילגאי (ממשפחת הפריים).‏[24][19]

לאוקאפי מספר כרומוזומים לא סדיר: מלבד 46 הכרומוזומים הרגילים, המספר יכול להיות 45 או 44.‏[19] בעוד שסטיות דומות אצל בעלי חיים אחרים הן חריגות או אף קטלניות, אוקאפים עם מספרים דומים נחשבים נורמליים. תופעה זו מוסברת על ידי הטרנסלוקציה הרוברטסונית.‏[25][26]

תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתום: תפוצת האוקפי
כחול: נהר הקונגו
טורקיז: הנהרות לומָמי וצ'וּאַפּה (Tshuapa)
ירוק: הפארק הלאומי מאיקו (הכתם התחתון), שמורת הר הוֹיוֹ (הנקודה הקטנה מימין), שמורת אוקאפי (הכתם האמצעי), שמורת רובי-טלה (הכתם שמאלי).

בחלק הצפון-מזרחי של ההרפובליקה הדמוקרטית של קונגו – המדינה בעלת המגוון הביולוגי הגדול ביותר באפריקה – על רמה הממוקמת בין נהר הקונגו במערב לרכס ההרים של בקע אלברט (Albertine Rift) שבמזרח, צומח יער הגשם איטורי (Ituri).‏[27][28] יער זה מהווה את מקום המחיה המרכזי של המין, אשר אוכלוסיותיו מתרכזות בעיקר באזור שמורת אוקאפי, בפארק הלאומי מאיקו ובסביבות שני אלו.‏[29] הוא מעדיף יערות בעלי חופה סגורה וגבוהה (אך לא עבותה לגמרי) אשר נמצאים בסביבות רום של 500 עד 1,500, ומהם מחבב במיוחד יערות ראשוניים או יערות שניוניים עתיקים (Secondary forest).‏[30] הוא נוטה שלא להימצא ביערות גְּדוֹתַיִם (Gallery forests) וברצועת המִנְשָׁק (Ecotone; אזור המעבר שבין שתי ביומות) שבין הסוואנה ליער, ונמנע משהייה בבתי גידול מופרעים. לפעמים האוקאפי מצוי בעונות הגשומות באזורים מוצפים כאשר המצע שעל פני האדמה עדיין רטוב, אולם אין הוא שוכן באזורים מוצפים לגמרי או ביערות ביצת מים מתוקים (swamp forest) נרחבים.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המין נפוץ בחלקים ממרכז, צפון ומזרח המדינה:‏[21][29][27]

  • מצפון וממזרח נהר הקונגו, תפוצתו משתרעת מהפארק הלאומי מאיקו (Maiko National Park); צפונה ליער הגשם איטורי, המכסה שטח של 175,000 קמ"ר; מערבה דרך אגני הניקוז של הנהרות רוּבי (Rubi), טֶלֵה (Tele) ואֶבּוֹלַה (Ebola); וצפונה שוב אל עבר נהר אובנגי (Ubangi).
  • ממערב ומדרום לנהר הקונגו תפוצתו של האוקאפי קטנה בהרבה, ומשתרעת מהגדה המערבית של נהר לומָמי (Lomami) אל אגני הניקוז של הנהרות לוֹמֶלַה (Lomela) וצ'וּאַפּה (Tshuapa).

אוכלוסיות עיקריות נוספות מתרכזות ביערות של אגני הנהרות לינדי (Lindi), מאיקו וצְ'אוֹפּוֹ (Tshopo) אשר קרובים יותר למרכז המדינה, ובאזור שמורת רובי-טלה (בערך 9,000 קמ"ר) אשר במחוז אואלה תחתית (Bas-Uele). בנוסף, אוקאפים נמצאים גם בשמורת הר הוֹיוֹ (Mt Hoyo;‏ 200 קמ"ר), ובשנת 2013 אף תועדה הימצאות אוקאפים רחוקה עד שמורת אבּוּמוֹנבֶּנזִי (Abumonbanzi) שבמחוז אובנגי צפון (Nord-Ubangi). בעבר היה המין נמצא לפרקים ביער סמליקי הסמוך שבמערב אוגנדה,‏[30] ואוכלוסייה קטנה שוכנת ביער וואטָלִינְגַה (Watalinga Forest;‏ 1,100 קמ"ר) שבחלק הצפוני של הפארק הלאומי וירונגה, בחלק הקונגולזי של יער סמליקי. אוכלוסייה זו התגלתה מחדש בשנת 2006, לאחר שלא נצפתה מאז שנות ה-50.‏[19]

שטח התפוצה הוא 383,190 קמ"ר, אולם הוא כולל אזורים לא מתאימים כגון אזורים עירוניים, יער המתדלדל מעציו ויער המוצף בביצות. אם מחסירים מהסכום חלקים אלו, השטח מסתכם ב-244,405 קמ"ר, אשר מתוכו רק 14,112 קמ"ר מאוכלסים באוקאפים, אך יש לערוך סקרים נרחבים ומעמיקים יותר כדי לקבל תמונה טובה יותר.

חופתו הסגורה של יער גשם במלזיה
גשר עשוי עץ, אשר נבנה כדי לאפשר מעבר מעל חלק ביצתי בשמורת אוקאפי.
נהר אפולו (Epulu) בשמורת אוקאפי
נהר אואלה (Uele), היובל הארוך ביותר של נהר אובנגי (Ubangi).

מאפיינים גופניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצלום גולגולת זכר מתוך הספר "בעלי חיים נכחדים" (Extinct Animals) שכתב לנקסטר.
אחוריו המפוספסים של האוקאפי
למעלה:תצלום גולגולת זכר מתוך הספר "בעלי חיים נכחדים" (Extinct Animals) שכתב לנקסטר.
למטה: אחוריו המפוספסים של האוקאפי.

זהו מעלה גירה ארך רגליים וצוואר, וגודלו כגודל הסוס.‏[31] פניו הלבנות מסתיימות בחוטם ארוך ושחור הנתמך בצוואר עבה, וזה בתורו מחובר לגוף משופע קמעה בו החלק הקדמי גבוה במעט מהאחורי. אוזניו גדולות מאד ופונות כלפי מעלה, ומסוגלות לנוע על צירן באופן עצמאי, מה שמקנה לו חוש שמיעה מעולה הקולט אפילו רחשים קלים ביותר משני כיוונים בו זמנית, דבר שבתורו עוזר לו להתחמק מאויבים וצרות אחרות. מלבד זאת, יש לו חוש ריח מצוין, ובאמצעותו יכול לרחרח את האדמה ולדעת אם אוקאפי אחר היה בסביבה לפניו.{ עיניו הגדולות שחורות, מוקפות ריסים ארוכים ועבים, אולם בשונה מחושיו המחודדים האחרים, כושר ראייתו ירוד. בין הזכר והנקבה קיימת דו-צורתיות זוויגית קלה, כלומר שוני במראה, המתבטאת בעיקר בכך שעל המצח החום, לאוקאפי הזכר גדלות קרניים המכוסות בעור קשה, אשר אורכן (עד 15 ס"מ) קצר מספיק כדי שלא יסתבכו בצמחיית היער. מצד שני, לנקבה בליטות עשויות סבכי שיער במקום בו קרניים אמורות להימצא, ולעתים אף קרניים מנוונות. כמו כן, צווארו של הזכר שרירי יותר משל הנקבה, אך הנקבות גדולות ואדומות במעט מהזכרים, ואף שוקלות כ-25–50 קילוגרמים יותר.‏[21][30]

פרוותו הקצרה כהה, גווניה נעים בין סגול, שחור או חום-אדמדם, ומרקמה קטיפתי ורך למגע וצפוף. זו בנוסף גם שמנונית, כך שמים גולשים ממנו והלאה, והוא נשאר יבש בימים גשומים. אחוריו והחלק העליון של רגליו מפוספסים בלבן, מה שהוביל אנשים לקשרו לזברה, אך למעשה רבים המאפיינים הדומים בין אוקאפי וקרובו הג'ירף. לכל אוקאפי דפוס פסים ייחודי, ואלו מסייעים לו להסתוות, בכך שהם מחקים את משחק האורות והצללים הנוצר כאשר קרני אור חודרות מבעד לעצי יער הגשם.‏[31] בנוסף, משוער כי הם עוזרים לאוקאפי הצעיר לעקוב אחר אמו כאשר הם מפלסים את דרכם ביער החשוך.‏[10][31] ביסוס לתפקיד הפסים כעזר הסוואה נמצא במחקרים שתיעדו את דפוס הפסים על האחוריים, והשפעתם על טריפת הפרטים.‏[32] במחקרים תועדו שלושה מופעים אפשריים: אחוריים חלקים, מפוספסים ומפוספסים בצפיפות (מופע אשר נראה לבן כמעט לגמרי).‏[32] במשך השנים, התגלה כי נמרים מצליחים לצוד בהצלחה רבה יותר אוקאפים שאחוריהם חלקים או מפוספסים בצפיפות, שכן אלו בלטו במיוחד ביער.‏[32] השערות של הפסים הלבנים ארוכות מן אלו של השחורים, החלק התחתון של רגליו צבוע בלבן, בעוד שמפרקי הברך והקרסול שחורים.

אף על פי שהאוקאפי הכי קרוב לג'ירף, צווארו אינו ארוך כמו של האחרון וגובהו נמוך ממנו. עובדה זו מוסברת על ידי כך שביער הגשם הצמחייה נמצאת בכל הגבהים – ענפים תחתונים, צמחים מטפסים המשתלשלים מטה ושורשים מהם אפשר למעוד – ולסביבה זו האוקאפי הסתגל כדי לנוע בחופשיות. יתר על כן, לאוקאפי לשון ארוכה יותר מזו של הג'ירף באופן יחסי. קצה מחודד, צבעה סגול-שחור, היא שרירית ובעלת כושר תנועה ואחיזה, ואורכה יכול להגיע לאורך של 25 סנטימטרים מעבר לחוטם (עד 45 ס"מ אורכה כללי).‏[21][19] באמצעותה יכול להפשיט הוא אפילו את הענפים הדקים ביותר מעליהם, ואף ללקק את אוזניו ועיניו ולטפח את עצמו.

  • גובה הכתפיים: 1.40–1.59 מטר.‏[21]
  • גובה כללי: עד 2.15 מטר.‏[33]
  • אורך הגוף (קצה החוטם עד תחילת הזנב): 2.10 מטרים.‏[21]
  • אורך הזנב (להוציא את ציצת השיער): 42–56 ס"מ.‏[21]
  • משקל: 180–356 ק"ג.‏[21]

בהתבסס על חישובים שנעשו באוכלוסיית השבי, אורך החיים המשוער הוא בסביבות שמונה שנים, כאשר השיא הוא 33 שנים, שישה חודשים ועשרה ימים (לפרט בשבייה).‏[21] כמו כן, נקבה אחת הולידה בהצלחה בגיל 26 שנים. בניבים המקומיים, האוקאפי לפעמים מבולבל עם הבונגו והזברה, מפני ששלושתם מפוספסים בצורה כזו או אחרת. בהשוואה לפרסתנים גדולים אחרים המתגוררים ביער הגשם האפריקני, עקבותיו וגלליו של האוקאפי מעוגלים יותר משל הבונגו וקטנים משל התאו האפריקני. לבו של האוקאפי דומה לזה מעלי גירה אחרים (משקלו אצל בוגר הוא כ-1.85 קילוגרם), אולם בעוד שווריד הצוואר (Jugular vein) מזכיר את זה של הג'ירף, הווריד החֵיקִי (Axillary vein) והווריד הזרועי (Brachial vein) פחות מורכבים מאלו של האחרון. יתר על כן, בדומה לג'ירף, האוקאפי חסר כיס מרה.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקאפי מוסווה בין הצללים

האוקאפי אינו חברותי במיוחד, אלא מעביר חלק ניכר מחייו כמתבודד, עומד ללא נוע, מוסתר בין צמחי היער וצלליהם. בעבר נחשב לבעל חיים לילי, ואכן הוא פעיל לפעמים בשעות החשיכה כאשר ירח מאיר את השמיים, אך למעשה זהו בעל חיים המעדיף את שעות היום.

בניגוד לאופיו המסתגר בטבע, בשבייה טיפוח הדדי הוא דבר שבשגרה, ואף נוצרות לפעמים קבוצות של למעלה מ-3 פרטים. לזכר הבוגר יש טריטוריה מוגדרת אך לא בלעדית, כלומר חופפת עם טריטוריות זכרים אחרים, שגודלה הממוצע נע בין 10 לכמעט 17 קמ"ר. מנגד, לנקבה הבוגרת יש טריטוריה קטנה יותר, המתפרשת על פני שטח של 4 עד 7 קמ"ר, אך זו בלעדית. הזכרים נעים בשטחם באופן מאד לא סדיר: פעמים הם שוכנים בתחום קטן מהטריטוריה הכללית שלהם במשך מספר ימים עד שבוע, ואז בפתאומיות גמורה גומעים מרחקים ארוכים עד הגיעם לאזור אחר. לעומתם, הנקבות מסיירות בשטחן באופן שווה יותר, ועוזבות אותו לעתים רחוקות בלבד. בממוצע, הוא מסייר אחר מזון למרחק של עד 0.8 קילומטרים ביום, בדרך כלל על פני נתיבים שנרמסו במשך הזמן תחת רגלי דורות רבים של אוקאפים, וזכרים יכולים אף להגיע למרחקים של עד 4 קילומטרים ביום.

מיתרו קולו בסיסיים למדי, כך שמגוון הקולות שיש באפשרותו להשמיע מוגבל למדי. שלושת הקולות שתועדו בצורה הטובה ביותר הם: נשיפה, המשמשת לתקשורת בכל גיל הן אצל הזכר והן אצל הנקבה; אנחה, המושמעת על ידי הזכר במהלך החיזור; ופעייה, המופקת על ידי עגלים בני פחות משבעה חודשים, במיוחד כשהם נמצאים תחת לחץ. האוקאפי, בדומה לבעלי חיים רבים אחרים, מתקשר עם פרטים אחרים גם באמצעות קול תת-שמעי. לכך הוצע הסבר אבולוציוני הטוען כי צורת תקשורת זו התפתחה בין האם וילדה בזמן שהיא מחפשת אחר אוכל. במצב זה האם יכולה לשאול בשלומו של צאצאה מבלי לחשוף אותו ואת מצבו הפגיע לטורפים, אשר אינם יכולים לשמוע בתדר זה.

לשונו הארוכה של האוקאפי
לשונו הארוכה של האוקאפי 2
זוג אוקאפים אוכלים בגן החיות של דנוור (Denver Zoo), שבדנוור, קולורדו.
למעלה: לשונו הארוכה של האוקאפי, אשר יכולה להגיע לאורך של 45 סנטימטרים.‏[21].‏[19]
למטה: זוג אוקאפים אוכלים בגן החיות של דנוור (Denver Zoo), שבדנוור, קולורדו.

האוקאפי הזכר טריטוריאלי יותר מהנקבה, ומנסה בקביעות להרחיק זכרים מתחרים משטחו בעוד שהוא מאפשר לנקבות להיכנס ולחפש אחר מזון. הן הזכר והן הנקבה מסמנים את שטחם, זאת באמצעות שפשוף צווארם על פני גזעי עצים, ורקיעה ברגליהם לשם הכרזה על בעלות השטח, בדרך כלל עם רגליהם הקדמיות ולאחר הגיעם לשטח חדש. לרקיעה מתלווה הפרשה חומה במקצת, דביקה ודמוית זפת, הנפלטת מבלוטות מפותחות מאד בכף הרגל, ואף ייתכן שבאמצעותה מועברים מסרי קול תת-שמעי. בנוסף לכך, הזכר מסמן גם באמצעות השתנה על שיחים נמוכים, ואז הליכה מעליהם או דרכם. לשתן האוקאפי יש ריח חזק ומיוחד, ומשום כך אתרי סימון מסוימים ניתנים לזיהוי אפילו על ידי האף האנושי. יתר על כן, בשבייה נצפו פרטים המשתמשים במקומות עשיית הצרכים כאתרי סימון.

לרוב הוא רגוע באופיו ואינו תוקפני, אולם כאשר זכרים מתחרים על ליבה של נקבה, הם נכנסים למעין טקס הכולל התנפלויות, נגיחות והטחת צוואריהם זה בזה. יש ולפעמים שהאוקאפים בועטים, אך בדרך כלל זוהי פעולה סמלית בלבד אשר אינה כוללת מגע. לדוגמה, לזכר שנתפס במלכודת בור (Trapping pit) בטבע היו סימני חתכים עמוקים בצידו אשר יכלו להיגרם מקרניו של זכר אחר. כמו כן, שני זכרים נמצאו מתים באותו מקום, וכפי שמשתמע מהצמחייה הרמוסה מסביב הם ככל הנראה התעמתו אחד עם השני ודחפו עצמם לבור. כאשר מסתיים לו הקרב, הזכר המנצח מתהלך עם ראש זקוף, מבליט את צווארו, בעוד שיריבו הכנוע משפיל את ראשו. האוקאפי נצפה משחק, בכל גיל, אם כי מכיוון שמשחק זו דרך למידה, צעירים משתמשים בו לעתים תכופות יותר. במשחק זה, אשר ייחודי לו ומכונה "פּוּקי" (pooky), האוקאפי עומד או מסתובב, ראשו מורכן וצווארו מתוח, ובזנבו הוא מכשכש בנמרצות. כמו כן, לפעמים ה"פוקי" כולל שכיבה על הקרקע, גלגול וקימה. בנוסף, בטבע אוקאפים צעירים נצפו מברכים את אימותיהם לשלום בכך שניתרו ופיזזו סביבן.

בדומה לג'ירף צווארו ורגליו הארוכים מצריכים אותו להתכופף כדי להגיע לאדמה ולשתות ביתר קלות. מהירות הליכתו היא בסביבות 16 קמ"ש - דרך הילוכו היא אסימטרית - שתי הרגליים מאותו צד נעות ביחד, לאחר מכן נע זוג הרגליים הנגדיות, וכך הלאה. כאשר חפץ הוא בדהירה, האוקאפי יכול גם להגיע למהירות של 56.3 קמ"ש, באותה צורת הנעה של הרגליים.‏[19]

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפריטו כולל למעלה מ-100 מיני צומח: רובם מינים ממחלקת הדו-פסיגיים, ואחרים, כגון שרכאים ומינים חד-פסיגיים, נאכלים לעתים רחוקות יותר.‏[21] לעתים קרובות האוקאפי מעביר את תשומת לבו מצמח אחד למשנהו תוך כדי האכילה, במקביל לברירה קפדנית של חלק הצמח הנכנס לפיו. הוא מריח את הצמח, נוגע בו וממשש אותו עם חוטמו ושפתיו, ולאחר מכן משלח את לשונו ומלפף אותה סביב, תוך הפשטת הענף או הזרג מעליו. בנוסף למיני הצמחים אותם אוכל האוקאפי בטבע, בשבייה מקבל הוא גם תוספות כגון אלפלפה בצורת חציר או גלולות, ענפי שיטה בעלי עלים, בצלים, גזרים ובטטות.

על אף היותו ביישני ונחבא אל הצללים, מעדיף האוקאפי לתור אחר מזון באזורים שטופי אור החודר מבעד לחללים הנוצרים בחופת היער כתוצאה מנפילת עצי חופת היער. הוא מחבב במיוחד לאכול מעצים אלו, אשר נפלו ונשברו (אך לא מתו), ועברו תהליך סיעוף[הסברים 2]. עצים אלו כוללים מינים אשר לא נמצאים בתפריטו של המין כלל בהיותם צעירים, מה שככל הנראה מרמז על כך שצמחים רבים מייצרים חומרים הדוחים את בעלי החיים הניזונים מהם, אך אלו שוככים עם גדילת הצמח אל עבר החופה. אם זאת, "טלאי חיפוש מזון" אלו קטנים וברי חלוף, ולכן האוקאפי צריך לנצלם לפני שיעבור זמן רב מאז היווצרותם, שכן לאחר 12–18 חודשים הצמחים החדשים התופסים את מקומו של העץ נעשים לו בלתי נגישים או לא טעימים. בעונות הגשומות הוא נודד אל הרי בדד סלעיים בחיפושו אחר צמחי מאכל נבחרים אשר אינם בנמצא בתקופה זו של השנה. בדומה לפרסתני יער הגשם האחרים, האוקאפי מבקר באתרי מינרלים כגון חרסית שנחפרו ומתוחזקים על ידי פילים, אבל נמנע מבורות השכשוך הנוצרים במקומות אלו. כמו כן, הוא בולע לשלשת עטלפים החבויה בעצים חלולים (ראו: גואנו). כאמור בפסקה "תפוצה ובית גידול", האוקאפי מעדיף יערות בעלי חופה סגורה הנמצאים באזורים הרריים קמעה, מכיוון שבהם הצמחייה שגודלת מתחת לחופת היער מגוונת ומשתנה בצפיפותה. חופה כזו, שהיא סגורה אך לא עבותה לגמרי, מאפשרת חדירת אור וצמיחת מינים שלא צורכים אור רב - צמחים המהווים את חלק הארי מתפריטו של האוקאפי.

דוגמאות למשפחות צמחים בתפריטו של האוקאפי החי ביער איטורי‏[21]
דוגמאות למיני צמחים מועדפים הגדלים בחללים הנוצרים אחרי מותו ונפילתו של עץ
  • Alstonia boonei (הרדופיים)
  • Ricinodendron heudelotii (חלבלוביים)
  • Musanga cecropioides (סרפדיים)

בעל חיים זה מיוחד בהיותו הפרסתן האפריקני שוכן היערות היחיד אשר תזונתו מורכבת ברובה מצמחייה שגודלת מתחת לחופת היער (Understory).‏[34][29] למרות זאת, בעוד שהתמחות תזונתית זו מספקת למין גומחה אקולוגית, זו גם מוגבלת בגלל מספר סיבות: הצמחייה הטעימה נדירה ומפוזרת על פני שטח גדול, מקבצי עלים הגדלים יחדיו אינם נפוצים, לצמחים רבים יש הגנה כימית למניעת אכילתם, ותפוקה נמוכה של הצמחייה. יתר על כן, ממדיו הגדולים מצריכים כמויות גדולות של מזון: בין 18 ל-29 קילוגרמים של מזון צמחי ליום.‏[31] לאור אילוצים אלו, האוקאפי מפגין מספר מאפיינים גופניים המותאמים לאורח החיים של אוכל עלים בעל תפריט מוגבל (בנוסף ללשונו וחוטמו שהוזכרו לעיל) אלו כוללים צורת שיניים מיוחדת המאפשרת חיתוך צמחייה רכה; ייצור רוק מוגבר (וכן בלוטות רוק גדולות) המאפשר להם להתמודד עם ההגנה הכימית במזונם, כגון צמחים המשתמשים בטאנין או ברעלנים; וכן מעי גס גדול המייעל את העיכול.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת הייחום (וכן הרבייה) של הנקבה אינה תלויה בעונות השנה, זאת על פי תצפיות בשבייה, ומתרחשת בכל 14-15 ימים.‏[21][19] כאשר נקבה מצאה לעצמה בן זוג, מתחיל החיזור בו הזוג עומד במקביל ראש אל זנב, סובבים אחד את השני, ומרחרחים זה את מפשעתו זה. לאחר מכן מפגינים את תגובת פלמן, והזכר עומד זקוף, מותח את צווארו, מניע את ראשו מעלה ומטה ובועט ברגליו. לפניי הרבייה, הזכר ניגש אל הנקבה בזהירות עם ראש מורכן תוך שהוא משמיע נשיפות חזקות, וזו מגיבה בכך שהיא משנה את תנוחתה לכנועה עם ראש מורכן. הפעולה מהירה, ובשבייה זכרים התרבו עם מספר נקבות בפרק זמן רצוף. שם, היכן שהזכר והנקבה נאלצים לשהות אחד בקרבת השני, זה הראשון עלול להפוך תוקפני יותר, לעומת הטבע בו הזכר שוהה לפעמים בקרבת הנקבה מספר ימים. לאחר הלידה הנקבה מסוגלת לחזור במהירות לתקופת הייחום שלה: לדוגמה, נקבות בשבייה הפכו הרות לאחר חודש או שניים מלידתם.

עגל ואמו במרכז השימור White Oak.

כאשר נקבה נמצאת בעונת הרבייה שלה, היא מעדיפה טריטוריה בעלת אחוז גדול יותר של צמחים מועדפים; על צמחים אלו ניתן להבחין בסימני אכילה רבים וברורים יותר אם היא מניקה או כשהעגל שלה מלווה אותה. ההיריון נמשך יותר משנה – בין 414 ל-493 ימים (כ-13.5–16 חודשים) – ועם סיומו הנקבה מצליחה לשאת את צירי הלידה ברוב הפעמים, ולאחריהם אוכלת את השליה. לאם נולד עגל אחד (לידת תאומים תועדה במקרה יחיד‏[19]) שגובהו כ-80 ס"מ ומשקלו נע בין 14.6 ל-32 ק"ג.‏[31][21] האוקאפי הצעיר מסוגל לתפקד באופן עצמאי מיד עם לידתו, לעמוד תוך חצי שעה ולהראות נכונות לינוק כעבור חצי שעה נוספת. בהתבסס על תצפיות בשבייה, מיד לאחר הלידה נוצר קשר אימהי הדוק עם העגל, הכולל טיפוח נרחב של הוולד ומגע מתמשך בו. אם זאת, נראה כי אין תהליך "החתמה", בו העגל נקשר בלעדית לאמו, שכן אוקאפים צעירים נצפו יונקים משתי אמהות.‏[12] העגל דומה לאמו במופעו, אך בנוסף יש לו רעמת שיער קצרה לאורך עמוד השדרה שלו, אשר נעלמת בהדרגה כמעט לגמרי עם הגיעו לגיל 12–14 חודשים.

במהלך השבועות הראשונים אחר הלידה, האם משאירה את ילדה במקום סמוי מהעין, ומבקרת אותו לפרקים. האם מודיעה על בואה באמצעות קול נשיפה נמוך, וכשהעגל שומע זאת הוא ממהר להתקרב אליה. בניגוד למגבלות התזונה המוזכרות לעיל, לאוקאפים צעירים יש קצב גדילה מהיר במיוחד מבין מכפילי פרסה בעלי גודל דומה, בכך שהם משלשים את משקלם ב-50 הימים הראשונים לחייהם. למאפיין זה הוצע הסבר באמצעות ברירה טבעית כתוצאה מלחץ כבד מטורפים, וככל הנראה גם מחלב אם מזין במיוחד, אשר בו יש ריכוז חלבון הגבוה בשליש מזה של הפרה ואחוז שומן נמוך. הזכרים גדלים מהר יותר מהנקבות, אולם בגיל 8 שבועות קצב הגדילה משתווה, ולאחר מכן נמוך משלהן. העגל מתחיל לאכול מזון מוצק בגיל שלושה שבועות, ולעלות גירה בגיל שישה שבועות.{ בנוסף, הוא עושה את צרכיו (צואה) בפעם הראשונה בין ארבע לשמונה השבועות הראשונים לחייו, הסתגלות אבולוציונית העוזרת לו להתחמק מטורפים המרחרחים אחר בעלי חיים צעירים וחלושים.

העגל נשאר במחבואו למשך ששת עד תשעת השבועות הראשונים לחייו, יותר מכל עגלים של מינים אחרים.‏[18] עם התפתחותו, סוקר האוקאפי הצעיר את האזור שמסביבו לעתים תכופות יותר ויותר (אם כי אמו עדיין מבקרת אותו), עד שהוא מוכן לנדוד מביתו ולהשתקע במקום חדש. האוקאפי נוטה לעזוב את ביתו בהדרגה, כך שהוא מתרחק יותר בכל יום שעובר, אך פרטים מסוימים תועדו עוזבים את משכנם בפתאומיות תוך מסע ארוך אל עבר טריטוריה חדשה. בדרך כלל, עם הגיעו לגיל שישה חודשים האוקאפי הצעיר נגמל מחלב אמו, אם כי הוא יכול לינוק במשך זמן רב יותר. לאחר שלוש שנים מעת לידתו, האוקאפי מגיע לבגרות מינית, אך בשבייה נצפו פרטים מתרבים בגיל מוקדם יותר.

איומים וגודל האוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנמר האפריקאי: טורפו העיקרי של האוקאפי
אוקאפי בגן החיות מרוול (Marwell Wildlife), אָאוּסֶלְבּרִי (Owslebury), המפשייר‎, הממלכה המאוחדת.
אוקאפי בגן החיות ZooParc de Beauval, צרפת.

כתוצאה מאיומים חמורים אשר גוברים והולכים, ומחוסר פעולת שימור יעילה, עלול האוקאפי להיעלם מנופי אפריקה הפראית. איגוד השימור העולמי (IUCN), לאחר הערכה שנעשתה בשנת 2013, קבע כי יש להגדיר את המין כ"נתון בסכנת הכחדה" מכיוון שאוכלוסייתו חווה דלדול שעלה על 50% מאז שנת 1995 – ירידה אשר ממשיכה ומשוערת שתימשך גם בעתיד. ההערכה התבססה על סקרים שנערכו בשמורת אוקאפי והראו שיעור ירידה של 43% בין השנים 1995 ו-2007 וירידה נוספת של 47% בין השנים 2008 ו-2012, זאת בנוסף להידרדרויות או הכחדות מקומיות נוספות שדווחו מאזורים אחרים. אף על פי שמאז 2008 המין היה מוגדר כ"קרוב לאיום", הראתה ההערכה האחרונה שיש היה לשנות את מצבו עוד אז. אוכלוסיית המין הכללית הוערכה בשנת 1999 במעל 10,000 פרטים ובשנת 2013 בין 30,000 ל-50,000 פרטים, אך משוער כי המספרים האמיתיים נמוכים במידה רבה ומגמת ירידה (נכון לשנת 2014), זאת אף על פי שאין הערכות מהימנות על גודלה האמיתי.‏[21][35]

טורפים, טפילים ומחלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנמר האפריקאי הוא טורפו הכמעט מוחלט של האוקאפי, כאשר צעירים וזכרים בוגרים הם הנטרפים העיקריים: לדוגמה, במהלך חמש שנים של מעקב אחר פרטים מהמין, כ-18 אחוזים מהם נטרפו על ידי נמרים.‏[21] בנוסף, עגל אחד הומת על ידי הכשת נחש. טורפים אחרים הם הסרוואל והחתול הזהוב האפריקני (Profelis aurata) הצדים לעתים עגלים. יותר מ-30 מיני טפילים, תועדו אצל המין, ביניהם תולעים נימיות.‏[21] נִגּוּעַ של התולעת הנימית Monodontella giraffae, המשפיע על צינור המרה (Bile duct) והכבד קושרו לתחלואה ותמותה, אך השפעתם של הטפילים השונים על הבריאות, הרבייה ויכולת ההתחמקות מטורפים של האוקאפי אינה מובנת כראוי. בנוסף, פרטים בשבייה הראו רגישות יתרה למגוון זיהומים חיידקים ומחלות חיידקיות ופטרייתיות.

איומים מעשי ידי אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיום העיקרי מולו ניצב האוקאפי הוא צמצום והרס בית הגידול - בעיקר לשם שימוש בעץ והתיישבות - הממשיך מאז שנת 1980. בערך שליש משטח תפוצתו של המין נמצא בסכנה כתוצאה מהתיישבות אנושית שנמשכת מתחילת המאה ה-21, ומכריתת יערות ודלדולם מעצים. בשמורת אוקאפי, אשר הייתה ועודנה המקום הבטוח ביותר למין (נכון ל-2014), הגיע שיעור הירידה לכ-50%, ועל כן יש לסבור כי במקומות אחרים הוא שווה לכל הפחות. המין מסוגל להתקיים לצד התיישבות אנושית בקנה מידה קטן, אך נעלם מאזורים של התיישבות פעילה או כזו הגורמת להפרעה בבית הגידול. לכן, התיישבות היא אחד האיומים העיקריים של המין, ובמיוחד כיבוש שטחים בלתי חוקי באזורים מוגנים. האזורים שנמצאים בסכנה גבוהה הם בין היתר דרום-מזרח יער איטורי, אזור קִיסָנְגַנִי (Kisangani), רובי-טלה, הגבולות המערביים של תפוצת המין באגן הניקוז של נהר האבולה והגבול המזרחי באזור וירונגה-הוֹיוֹ (Virunga-Hoyo).

איום מרכזי נוסף המאפיל על קיומו של המין הוא אי היציבות הביטחונית אשר שוררת במדינה מאז שנות ה-90, המתבטאת במאבקים שונים, כגון: מלחמות קונגו הראשונה והשנייה, וסכסוך איטורי (Ituri conflict).‏[36] במהלך מלחמות ועימותים אלו, ספגו בעלי החיים ובני האדם באזור אבידות רבות: המוני פילים, פרימטים וחיות אחרות נרצחו על ידי הכוחות המזוינים ששלטו בשמורת אוקאפי, כמו גם הפיגמים ושאר הקהילות האנושיות אשר נאלצו לחיות בפחד יום יומי לחייהם.‏[37] אי יציבות זו מובילה להימצאות קבוצות חמושות ובלתי חוקיות בתוך ומסביבות אזורים מוגנים, ביניהם זה של האוקאפי. אלו מונעות פעולות שימור יעילות (כמו גם עריכת סקרים וניטור), ומתעסקות בציד פילים וחיות אחרות, כרייה בלתי חוקית (זהב, קולטן ויהלומים), כריתת עצים בלתי חוקית, ייצור פחם עץ והסגת גבול חקלאית. מצב זה משפיע ישירות ובעקיפין על שימור האוקאפי, ודוגמה לכך היא האוכלוסייה הקטנה השוכנת ביער וואטָלִינְגַה (Watalinga Forest), אשר נמצאת בסיכון מכיוון שאי אפשר לספק לה הגנה בשל קבוצות חמושות המונעות את הגישה לאזור או מאיימות על בטיחותה.

בנוסף לכל אלו, קיומו של האוקאפי מעורער בגלל ציד אשר נעשה בעיקר בשביל עורו ובשרו. על פי דיווחים, בעבר היה עור האוקאפי מוצר נפוץ בשוק הלא חוקי בתקופת מלחמת האזרחים שהתרחשה בין 1998 ל-2003. בכל זאת, עדיין פקחי טבע מוצאים מדי פעם עורות אוקאפי בתוך סחורה מוברחת שהוחרמה מציידים. בשל כך המין נעלם במהירות מאזורים בהם נעשה שימוש תמידי במלכודות.

שימור והחזקתו בשבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוקאפי הוא בעל חיים חשאי וביישני, כזה שנוכחותו יכולה בקלות שלא להתגלות, מה שמתעצם לאור העובדה כי לא נשארו עוד הרבה פרטים מן המין. יתר על כן, בית גידולו הנידח והבלתי נגיש, יחד עם אי היציבות הביטחונית השוררת במדינתו, הופכים את המחקר בשטח עליו למסובך מבחינה לוגיסטית, כך שאורח חייו נותר לא מובן לגמרי, חלקים נרחבים משטחים פוטנציאליים לתפוצת המין נחקרו בצורה גרועה, אם בכלל, ושימורו אינו תהליך פשוט.‏[38]

אף על פי שהאוקאפי אינו מוכלל באמנת וושינגטון, המין מוגן לחלוטין על ידי החוק במדינה מאז 1933, שהרי סמל לאומי הוא.‏[39][29][40][21] מלבד זאת, בשנת 2013 הקימה קרן שימור הג'ירף (Giraffe Conservation Foundation), יחד עם העמותה הזואולוגית של לונדון (Zoological Society of London) ואיגוד ה-IUCN, ועדת מומחים לשימור האוקאפי והג'ירף.‏[41]

שמורת אוקאפי והפארק הלאומי מאיקו (10,800 קמ"ר) מהווים את מקומות המחיה המשמעותיים ביותר לאוכלוסיות העיקריות של המין, אם כי המספרים נמצאים בירידה כפי שתואר בפסקה "איומים וגודל האוכלוסייה".‏[42] בנוסף, שמורת הציד רובי-טלה (Rubi Tele Hunting Reserve) נמצאת בשטחו, אם כי רמת השימור שם נמוכה יותר. משום כך, נטען כי חיזוק ההגנה בשני אזורים אלו הוא הפעולה הראשונה במעלה שיש לעשות על מנת להבטיח הישרדות ארוכת טווח של המין.‏[29][21][35] לרבות אלו, יוזמה להקמת פארק לאומי המכסה שטח של 9,500 קמ"ר באזור צ'וּאַפּה–לומָמי-לוּאָלַבָּה (Lualaba) עוברת הליך רשמי ליישומה.‏[29]

בול שהונפק בשנת 1980 בגרמניה המזרחית.

פרויקט שימור האוקאפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"פרויקט שימור האוקאפי" (Okapi Conservation Project) השוכן ביער הגשם איטורי ונוסד בשנת 1987, הוא פרויקט ששם לעצמו לשמר את האוקאפי, בעיקר על ידי ניהול שמורת אוקאפים, במטרה למנוע את הכחדת המין.‏[27] הפרויקט מונה 96 אנשי סגל קונגולזים אשר בין השאר מסיירים בשמורה, ובדרכם אוספים מלכודות, מגרשים כורים, רודפים אחר ציידים ועוצרים אותם, ומשגיחים על התפשטות חקלאית.‏[43] הפרויקט מנוהל על ידי מרכז השימור White Oak, מוסד ללא כוונת רווח שנוסד ב-2001 לשם שימור מינים מאוימים.‏[44] הפרויקט נתמך על ידי אנשים פרטיים וגופים שונים מרחבי העולם, ועובד בשיתוף פעולה עם רבים מהם.‏[45][27] שיתוף הפעולה ההדוק ביותר מתנהל עם המוסד הקונגולזי לשימור הטבע (Institut Congolais pour la Conservation de la Nature - להלן ICCN) - סוכנות ממשלתית (Government agency) ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, עליה מוטל התפקיד להגן על בעלי החיים והצומח של המדינה (פאונה ופלורה) – אשר הפרויקט תומך במעל 110 פקחיו, זאת כדי להבטיח ניצול משאבים יעיל ותגובות מהירות לאיומים.‏[43][27] כתוצאה מעבודות השימור המשותפות, 95% משטח השמורה נתון לפיקוח והגנה שוטפים של ה-ICCN.‏[37] כדי לבטא את חשיבותו של האוקאפי בפני המוסד, חרט הוא את דמות המין על סמלו.‏[21]

תוכניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לאפשר לשמורה להתנהל על בסיס יעיל, בטוח ומתפקד, אשר גם נתמך על ידי הקהילות המקומיות, הפרויקט מפעיל תוכניות שונות.‏[46] בזכות התמיכה החיצונית, כולל זו של ארגון אונסק"ו‎, מצליח הפרויקט גם בניהול תוכניות אלו, ואף מממן פעולות שימור יקרות, כגון סקירה אווירית שנתית של השמורה העוזרת לחשוף הסגת גבול ומחנות ציידים וכורים בלתי חוקיים.

התוכניות מתחלקות לשלושה תחומים:

  • פקחים: פקחי השמורה ומשפחותיהם מקבלים תמיכה מהפרויקט, הכוללת שירותי בריאות ודיור, אספקת רכבים ומימון הוצאות שונות, ביניהן: דלק, מנות מזון לזמני הסיורים, ציוד שטח ותקשורת, ציוד משרדי ופיתוח תשתיות. בנוסף לכך, הפרויקט מממן את אימוניהם של הסגל, לימודיהם בנושאים שונים (כמו שיעורי שפות ונושאי המחשב) ואת השליטה על ההגירה אל תוך השמורה.‏[47]
  • מקומיים: המקומיים החיים באזור זה של המדינה עניים מאד, ומתבססים באופן כמעט מוחלט על היער כעל מקור מחיה.‏[48] בנוסף, התשתיות במדינה אינן מספקות להם אף לו שירותים בסיסיים. הפרויקט תומך בסברתו של ג'ון לוקאס, מנכ"ל ארגון השימור White Oak, הטוענת שבלתי אפשרי לחנך בני אדם על חשיבות המגוון הביולוגי כאשר אלו רעבים, חולים או אינם מסוגלים לספק את צרכי ילדיהם. על כן, מספק הוא סיוע קהילתי הכולל הפעלת בתי ספר יסודיים ותיכוניים; חינוך בנושא שימור והקניית כישורי עבודה כגון תפירה וחקלאות יעילה; ניהול מקורות מזון ומים בריאים מאובטחים, מרכזים רפואיים, אנשי רפואה ואספקה רפואית. לדוגמה, אחת מהתוכניות מאפשרת פרנסה חלופית לציד, המקנה למתלמד מידע חיוני לגידול חיות לצורכי מאכל, רבייה ומסחר.‏[49]
    תוצאות העבודה עם המקומיים מנביטות פרי בכך שרבים מהפקחים החדשים המתווספים לסגל אלו הם המקומיים עצמם, אשר מהווים מקור מידע לתרבותם ונציגים העוזרים לתוכניות הפרויקט להתפשט בקרב האנשים.‏[47]
  • מחקר: הפרויקט הנהיג מחקרים לאורך השנים כדי להעריך טוב יותר את אופיו של המין, הגנטיקה שלו ומספר הפרטים.‏[38] מלבד זאת, מחקרים נעשים גם כדי לעזור למינים אחרים ואף ליער עצמו - אחד מנושאי מחקר אלו עליהם עובדים סגל הפרויקט הוא הפרימטים החיים בסביבות המפקדה שבאפולו, בו נבדקים אורח חייהם ויחסי הגומלין ביניהם לבין פרימטים אחרים. מטרת המחקר זה היא להסיק מתוצאות כיצד אוכלוסיית הפרימטים משתמשות במסדרונות אקולוגיים (Wildlife corridors) או ביערות שניוניים המתאוששים מהרס, ובכך להבין כיצד לעזור לשימור היער ולמינים החיים בו. יתר על כן, בעקבות שחרור והסתגלות לטבע מוצלחים של זכר אוקאפי ב-2004, נעשית עבודה בנושא רבייה ושחרור לטבע של פרטים נוספים.
אוקאפי בגן החיות של לונדון.
ראשו וצווארו של האוקאפי
טפח את עצמו בגן החיות של בריסטול, אנגליה.
מלמעלה למטה: אוקאפי בגן החיות של לונדון, ראשו וצווארו של האוקאפי, אוקאפי מטפח את עצמו בגן החיות של בריסטול, אנגליה.

שמורת אוקאפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שמורת אוקאפי

פעולות הפרויקט תרמו רבות להקמת שמורת אוקאפי ב-1992 ואבטחתה מאז, אשר מקיפה שטח של 13,700 קמ"ר - פי 1.5 משטחו של הפארק הלאומי ילוסטון.‏[37] חלק זה של העולם מהווה מקום מחיה למגוון ביולוגי בעל חשיבות אקולוגית רבה, שכן שוכנים בו בעלי חיים אנדמיים רבים, כמו טווס הקונגו (Afropavo congensis), גורילת השפלה המזרחית והשימפנזה הננסי (בונובו).‏[50][51][52][18][21] כ-15% ממיני השמורה אנדמיים (מעל 1,500 מספרם), שעור שהוא אחד מהגבוהים בעולם, ובמקום זה נמצא גם עושר מיני יונקים הגדול יותר מאשר בכל פארק באפריקה.‏[19][37][18][4] כמו כן, מקום זה נחשב אחד מהאתרים החשובים ביותר לשימור עופות באפריקה, ואף מהווה מרכז תרבותי לקהילות הפיגמים המקומיות – בני מבוטי (Mbuti) ואֵפֶה (Efe).‏[27][37] על כן, ב-1996 הוכרה כאתר מורשת עולמי על ידי ארגון אונסק"ו, – אשר על פי מילותיו עצמו, שומרת על מערכת אקולוגית ומגוון ביולוגי חשובים ונדירים, ועל תרבות אנושית ייחודית – והפכה לאחד מחמשת אתרי המורשת הלאומית של המדינה.‏[27][29][42] אף על פי היותה מוגנת בכך, כשנה לאחר מכן נוספה השמורה לרשימת אתרי מורשת עולמיים הנמצאים בסכנה.‏[53]

השמורה תחת מתקפה: דוגמה לאי היציבות הביטחונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנות ה-50 המוקדמות, אוקאפים הובאו למכלאות גדולות במרכז השימור והמחקר אפולו (Epulu Conservation and Research Center) - המפקדה של הפרויקט - אשר נמצא נכון לשנת 2014 בשטח השמורה ליד הכפר אפּוּלוּ של בני מבוטי.‏[21][54] אוכלוסיית שבי זו היוותה מקור לייצוא פרטים לגני חיות ברחבי העולם, וכן מושא מחקר, שהרי התנאים במכלאות אשר חיקו את תנאי הטבע העניקו אפשרות נדירה לצפות במין במצבו הטבעי. למרות הקשיים הרבים העומדים בפניו, ובראשם אי היציבות הביטחונית, הצליח הפרויקט לטפל באופן שוטף ולספק הגנה לאוקאפים של אפולו, כך שאף אחד מהם לא נהרג במהלך מלחמת קונגו השנייה.‏[37] יתר על כן, כאשר שררה שוב היציבות הביטחונית לאחר שש שנות מלחמה, התאפשר גם להפעיל שוב תיירות אקולוגית, אשר היוותה מקור הכנסה רב ערך לפרויקט. משום כך, נבנו פעם נוספת מבני בונגלו ובתי הארחה לאורך גדתו של נהר אפולו.

אולם, שלוותה של השמורה הופרעה בשעות הבוקר המוקדמות של ה-24 ביוני 2012, כאשר חמושים השתלטו על מרכז אפולו והרגו שבעה אנשים ואת כל האוקאפים ששכנו במתקנים הסמוכים - חמישה-עשר מספרם.‏[55][56] בתקיפה זו כל מבני המרכז נפגעו או נהרסו, ובאופן דומה גם כל הרכוש נבזז או נהרס.‏[57] חמושים אלו היו ציידי פילים וכורים בלתי-חוקיים, אשר חיפשו לנקום ב-ICCN על מאמציו לתקל את פעולותיהם בשטח השמורה. כעבור כשנתיים, נהרג מנהיג קבוצת חמושים זו, פול מורגן סדלה (Paul “Morgan” Sadala), כאשר פרץ קרב יריות בינו לבין צבא המדינה.‏[58]

בשבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרטי אוקאפי רבים מוחזקים בשבייה במקומות רבים ברחבי העולם, בהם מנהלים גרעיני רבייה לשימור המין. נכון לשנת 2011, 42 מוסדות זואולוגים מציגים את המין במכלאותיהן.‏[5][29] משום כך, בנובמבר של 2011 נציגים ממוסדות צפון אמריקה ואירופה, ביניהם, התכנסו כדי לדון במעמדה של אוכלוסיית השבי ביחס לשימור המין, והסכימו על תוכנית עולמית לשימור אוכלוסייה ברת קיימא, המנוהלת תוך שיתוף פעולה.‏[29] גני החיות ושאר המוסדות הזואולוגים מהווים גוף שימור עיקרי בשביל המין. לדוגמה, ב-2010 נתרמו על ידם 225,000 דולרים אמריקנים לפרויקט שימור האוקאפי, סכום שהיווה 33% מתקציבו באותה השנה.‏[29]

בשנת 1919, היה גן החיות של אנטוורפן‎ ‏(ZOO Antwerpen) שבבלגיה הראשון להציג את האוקאפי לציבור הרחב, כמו כן הראשון בו אוקאפי הצליח לשרוד בשבייה.‏[19] המין מתרבה ללא קושי, אך גידול עגלים נתקל בקשיים: עד שנות ה-50, כחצי מהם מתו במהלך החודש הראשון לחייהם. כמו כן, גידול האוקאפי מסובך משום בריאותו העדינה.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוקאפי מהווה "מין-דגל" (Flagship species) ו"מין מטרייה" (Umbrella species) של יער איטורי‏[הסברים 3]. משמעות הדברים היא שהאוקאפי נחשב כבעל חיים מיוחד, ובכך מושך את תשומת לב הציבור לשימורו (מין דגל) ובכך גם עוזר לשימור בית גידולו והמינים האחרים החיים בו (מין מטרייה).‏[27][18][59][19] מלבד זאת, האוקאפי מופיע על כמעט כל מטבעות ושטרות של המדינה (פרנק קונגולזי), בין אם תמונתו מתנוססת ובין אם כסימן מים (Watermark).‏[60][61]

בתרבות הפיגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה Okapi נגזרת מהמילה o’api שמקורה בניב Karo משפתם של בני Lese, קבוצה אתנית החיה במקביל לפיגמי Efé (אלו האחרונים אף מדברים בשפה זו).‏[62] המילה היא הלחם של שתי מילים משפה זו: הפועל oka שמשמעותו לחתוך ושם העצם kpi שמתייחס לעיצוב המפוספס על חיציהם של ה-Efé שנוצר בתהליך הכנתם – הפסים על רגליו של האוקאפי מזכירים את הפסים על החצים.‏[5]

אוקאפי עומד ליד שלושה חזירי נהרות

במסורת של בני מבוטי הציידים-לקטים נתפס האוקאפי כבעל חיים מוערך ביותר.‏[21] אף על פי שזה אינו מונע מהם לצוד אותו, שכן בשר האוקאפי הוא היקר ביותר בשבילם, ומעורו מכינים חגורות מעוטרות, הציד עצמו נחשב אירוע מיוחד המצריך תהליך טהרה דתי. לדוגמה, כתוצאה מכך נצפה פעם צייד מאפשר לאוקאפי לברוח שכן הטאבו על הריגתו ללא טהרה חל עליו. בנוסף, אגדה מקומית אומרת כי האוקאפי מקשט עצמו בפסים כדי להסתוות בצמחיית וצללי הג'ונגל.‏[5]

כסמל הקריפטוזואולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריפטוזואלוגיה, תחום פסאודו-מדעי העוסק בחקר יצורים אשר קיומם משוער, אך חסר הוכחות מוצקות, כולל יצורים מיתולוגיים, דמיוניים או נכחדים. כפי שתואר בפסקה "היסטוריה של המין ואטימולוגיה", במשך שנים נפוצו שמועות על "חד-קרן אפריקני" החי בנבכי יערות הגשם, עד אשר התגלה האוקאפי, יצור אשר קרוביו הג'ירפיים הדומים לו נכחדו זה מכבר אלפי שנים. משום כך, קריפטוזואולגים אימצו את האוקאפי כדוגמה טובה ליצור גדול אשר נשאר בלתי ידוע למדע גם בתקופה המודרנית, ועל כן מהווה נציג של היצורים הבלתי ידועים באשר הם.‏[63][64] יותר מזה, האגודה הבינלאומית לקריפטוזואולוגיה לשעבר (International Society of Cryptozoology), השתמשה בו כנציגה וחרטה אותו על סמלה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוסף מקיף של מחקרים ומאמרים בנושא האוקאפי, מאת The okapi management site.

כתבים שפורסמו לפני ובתקופת גילוי המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבים מאוחרים יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ahmed Afshar, Werner Dutz and Mark E. Taylor (1974), "Giraffes at Persepolis", Archaeology 27(2): 114-117.‏
  • C. Bennett and S. L. Lindsey (1992), "Some notes on the physiological and behavioral ontogeny of okapi (Okapia johnstoni) calves", Zoo biology, 11(6), 433-442.‏
  • David W. G. Stanton et al (2010), Microsatellite loci for the okapi (Okapia johnstoni), Conservation Genetics Resources 2' 2(1; Supp 1): 337-339.
  • Franz Schwarzenberger et al (1993), "Fecal progestagen evaluations to monitor the estrous cycle and pregnancy in the okapi (Okapia johnstoni)", Zoo biology 12(6): 549-559.‏‏
  • Franz Schwarzenberger et al (1999), "Noninvasive reproductive monitoring in the okapi (Okapia johnstoni)", Journal of Zoo and Wildlife Medicine: 497-503.‏
  • Naida Loskutoff et al (1986), "Urinary steroid evaluations to monitor ovarian function in exotic ungulates: II. Comparison between the giraffe (Giraffa camelopardalis) and the okapi (Okapia johnstoni)", Zoo biology 5(4): 331-338.‏
  • (1965), Part 6 Order: ARTIODACTYLA Suborder: RUMINANTIA Infraorder: Pecora Family: Giraffidae Genus: "Okapia". The Transactions of the Zoological Society of London, 30(6): 169–174.
  • R. C. Reason (1991), "Preliminary observations on growth and development in the Okapi: Okapia johnstoni at Brookfield Zoo, Chicago", International Zoo Yearbook, 30(1), 216-219.‏
  • S. L. Lindsey et al (1994), "Calf management and the collection of physiological data for Okapi Okapia johnstoni: at Dallas Zoo", International Zoo Yearbook 33(1): 263-268.‏
  • Stuart Christopher Nixon and T. Lusenge (2008), "Conservation status of okapi in Virunga National Park, Democratic Republic of Congo", ZSL Conservation Report No. 9, The Zoological Society of London, London.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימוכין עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Don E. Wilson, DeeAnn M. Reeder, "Mammal Species of the World, Vol.12", "Okapia johnstoni" pp.672–673, JHU Press, 2005. ISBN 9780801882210.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Richard E. Bodmer and George B. Rabb.‏
  3. ^ "Frequently Asked Questions", Okapi, IUCN SSC Giraffe & Okapi Specialist Group.
  4. ^ 4.0 4.1 "Biodiversity of the DRC", Okapi Conservation Project.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 "History of Okapi", Okapi Conservation Project.
  6. ^ 6.0 6.1 Gordy Slack.
  7. ^ Aylward Manle Blackman, 1883-1956. London : Sold at the Offices of the Egypt Exploration Fund; 1915. The rock tombs of Meir, Part 2, The tomb-chapel of Senbi's son Ukh-Hotp (B, no. 2), P.19.
  8. ^ "The Apadana", Oriental Institute Photographic Archives, Oriental Institute of the University of Chicago.
  9. ^ Persepolis: Apadana, East Stairs, Livius.org.
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 10.4 10.5 10.6 Susan Lyndaker Lindsey, Cynthia L. Bennett and Mary Neel Green (1999).)
  11. ^ 11.0 11.1 Okapi - between legend and science
  12. ^ 12.0 12.1 Brent Huffman, "Okapia johnstoni", Ultimate Ungulate, last updated on 20-Aug-04.
  13. ^ 13.0 13.1 "The African Unicorn: Mystery of the Okapi", Extraordinary Animals blog, 22 August 2013.
  14. ^ "Mountain Gorilla", WWF.
  15. ^ Richard T. Corlett and Richard B. Primack, "Tropical Rain Forests: An Ecological and Biogeographical Comparison", John Wiley & Sons, 2011. ISBN 9781444392289.
  16. ^ John MacKinnon (2000), "New mammals in the 21st century?", Annals of the Missouri Botanical Garden: 63-66.‏
  17. ^ Donald R. Prothero and Robert M. Schoch, "Horns, Tusks, and Flippers: The Evolution of Hoofed Mammals", pp.32–33 and 67 JHU Press, 2002. ISBN 9780801871351.
  18. ^ 18.0 18.1 18.2 18.3 18.4 "Okapi", Okapi Conservation Project.
  19. ^ 19.00 19.01 19.02 19.03 19.04 19.05 19.06 19.07 19.08 19.09 19.10 19.11 San Diego Zoo fact sheet.
  20. ^ Anne Innis Dagg, "Giraffe: Biology, Behaviour and Conservation", p.3, Cambridge University Press, 2014. ISBN 9781107034860.
  21. ^ 21.00 21.01 21.02 21.03 21.04 21.05 21.06 21.07 21.08 21.09 21.10 21.11 21.12 21.13 21.14 21.15 21.16 21.17 21.18 21.19 21.20 21.21 21.22 J.A. Hart (2013)
  22. ^ J.S. Kingdon and M. Hoffmann (eds), "The Mammals of Africa", Volume 1: Introductory Chapters and Afrotheria, p.31, A&C Black. ISBN 9781408189962.
  23. ^ Jonathan Kingdon, "Lowly Origin: Where, When, and why Our Ancestors First Stood Up", p.396, Princeton University Press, 2003. ISBN9780691050867.
  24. ^ K. Benirschke, "Okapi", Comparative Placentation.com.
  25. ^ J. R. Vermeesch et al (1996), "Differences in the distribution and nature of the interstitial telomeric (TTAGGG) n sequences in the chromosomes of the Giraffidae, okapi (Okapia johnstoni), and giraffe (Giraffa camelopardalis): evidence for ancestral telomeres at the okapi polymorphic rob (4; 26) fusion site.", Cytogenetic and Genome Research 72(4): 310–315.‏
  26. ^ P. Petit and W. De Meurichy (1986), "On the chromosomes of the okapi. Okapia johnstoni.", Annales de genetique 29(4): 2332–234.‏
  27. ^ 27.0 27.1 27.2 27.3 27.4 27.5 27.6 27.7 Okapi Conservation Project Home Page.
  28. ^ "Natural History", The okapi management website.
  29. ^ 29.0 29.1 29.2 29.3 29.4 29.5 29.6 29.7 29.8 29.9 D. Mallon in: IUCN Red List of Threatened Species.
  30. ^ 30.0 30.1 30.2 Jonathan Kingdon, "East African Mammals: An Atlas of Evolution in Africa, Volume 3, Part B: Large Mammals", pp.310, 339–346,University of Chicago Press, 1988. ISBN 9780226437224.
  31. ^ 31.0 31.1 31.2 31.3 31.4 "Okapi", San Diego Zoo Animals.
  32. ^ 32.0 32.1 32.2 Kevin C. Hartzog, "Stripes of the Okapi", "Natural Selection">"Evolution">Stars and Seas.com.
  33. ^ "Mammals of the Southern Hemisphere", p.87, Marshall Cavendish Reference, Marshall Cavendish, 2010. ISBN 9780761479376.
  34. ^ J. A. Hart (2001). "Diversity and abundance in an African forest ungulate community and implications for conservation", African rain forest ecology and conservation, Yale University Press, New Haven, 183-206.‏
  35. ^ 35.0 35.1 Rod East, "African Antelope Database 1998", pp.101–102, IUCN, 1999. ISBN 9782831704777.
  36. ^ "DR Congo (Zaire)", Uppsala Conflict Data Program, UCDP Conflict Encyclopedia.
  37. ^ 37.0 37.1 37.2 37.3 37.4 37.5 "Okapi Wildlife Reserve", Okapi Conservation Project.
  38. ^ 38.0 38.1 "Research", Okapi Conservation Project.
  39. ^ Ronald M. Nowak, "Walker's Mammals of the World: Vol 2", 1085–1086, JHU Press, 1999. ISBN 9780801857898.
  40. ^ "World Map > Africa > Democratic Republic of the Congo > SYMBOLS", worldatlas.com
  41. ^ "IUCN SSC Giraffe and Okapi Specialist Group (GOSG)", The Giraffe Conservation Foundation (GCF).
  42. ^ 42.0 42.1 "Democratic Republic of the Congo", UNESCO World Heritage Centre.
  43. ^ 43.0 43.1 "ICCN", Okapi Conservation Project.
  44. ^ "White Oak Conservation Center, Inc.", 2012.
  45. ^ "Partners", Okapi Conservation Project.
  46. ^ "Programs", Okapi Conservation Project.
  47. ^ 47.0 47.1 "Capacity Building & Training", Okapi Conservation Project.
  48. ^ "Community Assistance", Okapi Conservation Project.
  49. ^ "Alternative Livelihoods", Okapi Conservation Project.
  50. ^ BirdLife International 2013, "Afropavo congensis", In: IUCN 2013. IUCN Red List of Threatened Species. Version 2013.2.
  51. ^ M. Robbins and L. Williamson (2008), "Gorilla beringei", In: IUCN 2013. IUCN Red List of Threatened Species. Version 2013.2.
  52. ^ B. Fruth et al (2008), "Pan paniscus", In: IUCN 2013. IUCN Red List of Threatened Species. Version 2013.2.
  53. ^ "List of World Heritage in Danger", UNESCO World Heritage Centre.
  54. ^ "Epulu Station Reserve", Okapi Conservation Project.
  55. ^ "Okapi Conservation Project, Epulu Update – June 28, 2012", Okapi Conservation Project News, June 28, 2012 Okapi Conservation Project.
  56. ^ Ally Catterick, "Emergency help needed as Okapi Wildlife Reserve destroyed", Last edited in 10 July 2012, Fauna & Flora International
  57. ^ "Crisis in DR Congo and Okapi Wildlife Reserve", Okapi Conservation Project News, June 26, 2012, Okapi Conservation Project.
  58. ^ "The Notorious Poacher Morgan Killed by Congolese Army Soldiers Ends Dark Chapter for Okapi Wildlife Reserve", Okapi Conservation Project News, April 20, 2014, Okapi Conservation Project.
  59. ^ "About", Okapi Conservation Project.
  60. ^ George S. Cuhaj,"2013 Standard Catalog of World Paper Money - Modern Issues: 1961-Present", Vol 3: 265–267. Krause Publications, 2012. ISBN 9781440229565.
  61. ^ James A. Foley, "Congo's Forest Giraffe, the Okapi, Now an Endangered Species, IUCN Says", 26 Nov 2013, Nature World News.
  62. ^ Serge Bahuchet (2006), "Languages of the African Rainforest « Pygmy » Hunter-Gatherers: Language Shifts without Cultural Admixture", In Historical linguistics and hunter-gatherers populations in global perspective, Leipzig.
  63. ^ John Noble Wilford, "Society formed to bring them back alive", January 19, 1982, The New York Times.
  64. ^ Michael Hartley, "The Johnstonian Jaunt for a Cryptic Creature", The Study blog, 2012.

הסברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קוֹל תַּת-שִׁמְעִי (Infrasound) קול הנמוך בתדירותו מכדי שאוזן אנושית תוכל לשומעו.
  2. ^ סיעוף (Coppicing) היא שיטה מסורתית לניהול יערות, שבה חותכים מידי פעם את גזע העץ בסמוך גובה קרקע. בשנים שלאחר מכן העץ ממשיך לחיות ולהצמיח מספר רב של חוטרים, ולאחר מספר שנים מתחיל מחזור חדש של חיתוך וגידול מחדש. סיעוף מאט את תהליך הסוקצסיה ומשאיר את העצים בצורה דמוית שיחים, ללא התפתחות של יער בוגר. מקור: "סיעוף", אקו-ויקי.
  3. ^ "מין מטרייה" (Umbrella species) הוא מין בעל חיים המהווה מעין נציג של בית גידולו או תפוצתו, לשם החלטות שימור כלשהן, מכיוון ששימורו משפיע על שימורם של מינים אחרים.
ערך מומלץ
Article MediumPurple.svg