אורבניזם
אוּרְבָּנִיזְם (Urbanism) הוא התמקדות מחקרית בערים, בחיים בסביבה עירונית ובאזורים עירוניים: בהיבטים ובמאפיינים הגאוגרפיים, הכלכליים, הפוליטיים והחברתיים שלהם כמו גם באינטראקציה בין הסביבה הבנויה לתושבים.
תוכן עניינים |
הנחות יסוד [עריכה]
הנחת היסוד הפילוסופית מאחורי האורבניזם היא כי ערים הינן חיוניות לחברה האנושית. ערים, או צורות התיישבות אנושיות דחוסות אחרות, הן בעלות משקל במילוי מגוון של תפקידים חשובים. לאורך ההיסטוריה, ערים היו גורם שהניע ודחף את התרבות. רוב המוסדות התרבותיים ברחבי העולם ממוקמים בערים מרכזיות.
מחוץ לערים, מרבית האנשים אינם נחשפים לאותה רמה של מְגֻוָּנוּת – הן בחשיבה והן במאפיינים אישיים – כפי שהיו נחשפים בתוכָן. על פי מתכננים עירוניים, מיזוג זה של בני-אדם שונים נחוץ לטיפוח של סובלנות וקבלה בחברה במובן הרחב.
בין ההנחות שבוססו עומדת הקביעה שלאנשים החיים בעיר מודרנית השפעה שלילית מצומצמת למדי, באופן יחסי, על הסביבה. לאנשים המתגוררים בערים יש צורך קטן יותר, או לעתים אפסי, במכונית, ותלות גדולה יותר באמצעים כהליכה, אופניים ותחבורה ציבורית. הקרקע באזורים אורבניים צפופים מנוצלת, בנוסף, ביתר יעילות בהשוואה לאזורים תת-אורבניים או כפריים, שצורכים היקף גדול מאד של תשתית שתשרת אותם. זאת ועוד, בבתי-דירות - כמו בהיבטים רבים אחרים של חיים בכרך - מתקיים שיתוף של רכוש, שירותים וסחורות. אלף אנשים יכולים לחלוק את אותו גן ציבורי - בשעה שהאפשרות הנגדית היא שלכל אחד מהם חלקת דשא פרטית. שוכרי דירות בבניין גדול מפחיתים את עלויות ההסקה בעצם העובדה שהם חולקים קירות, ובפועל דרושה להם רק כשישית מהאנרגיה שלה זקוק דייר בבית בודד בשטח זהה.
תכנון אורבני [עריכה]
העוסקים בתכנון אורבני מבחינים יחידה עירונית מיחידה לא-עירונית בפרמטר צפיפות האוכלוסין הגבוה של הראשונה. הם גורסים כי ההבדל באוכלוסייה גורר הבדל גם בסדר החברתי והפוליטי. מלומדים מסוימים נהגו בתחילה להכחיש את קיום ההבדלים החברתיים והפוליטיים בין אזורים כפריים ועירוניים, ועמדו על כך שאין מקום לדיסציפלינה עירונית ייחודית. הוויכוח הזה הסתיים במידה רבה לטובת האורבניסטים, וכיום רווחת מאד הדעה שערים ראויות לבחינה נפרדת מיתר האזורים.
לאחר שביססו את הקביעה כי ערים הן ישויות שבאמת ובתמים מובחנות מאזורי-שדה, החוקרים למדו את העיר לפי שלוש אמות בחינה שונות: נקודת המבט הפנימאית - שמתבוננת בסדר המרחבי והחברתי בתחומי עיר; נקודת המבט החיצונאית - שרואה את העיר כנקודה או חוליית-קשר קבועה במרחב גלובלי גדול של רשתות וכיווני-זרימה, ונקודת המבט של "החלל-הריק" (המִרְווחית) - שמנסה לגשר בין שתי הפרספקטיבות, דרך הבנת האופנים שבהם הוראות החברה, השעה והמרחב שחלות על העיר מושפעות על ידי כוחות חיצוניים וגלובליים, והאופן שבו סדרי-העיר משפיעים בתורם על הסדר החיצוני. הגאוגרפים אָשׁ אמין וסטיבן גרייהם, בספרם "העיר הרגילה" (The Ordinary City), לדוגמה, טענו כי ניתן להבין את הנוף העירוני בצורה הטובה ביותר כאתר שבו מתקיימת נוכחות מרובת-מרחבים, מרובת-זמנים ומרובת-מארגי יחסים זה לצד זה, שכורכים משתנים מקומיים לכדי מערכת כלל-עולמית של שינוי כלכלי, חברתי ותרבותי.
במושג "אורבניזם" במובנו הרחב יש לכלול גם את בחינת הגומלין בין העיר וההינטרלנד הכפרי שלה. אף עיר לא יכולה להתקיים ללא עורף פריפריאלי גאוגרפי וכלכלי שיספק לה חלק מעוצמתה; עם זאת, בשל הטכנולוגיה התקשורתית והתחבורתית, אותו הינטרלנד עשוי להיות קשה יותר לזיהוי מכפי שהיה בחברות הקדם-תעשייתיות (האגרריות) ויתר על כן, התפיסה של האופן שבו הפריפריה מתייחסת לעיר (למרכז) עשויה בעצמה להשתנות לאורך ההיסטוריה. בקיסרות הרומית וביוון העתיקה, למשל, המוניקיפיום והפוליס בהתאמה נחשבו כמכילים הן מרכז "עירוני" והן עורף גדול, ועימם הם יצרו ישות חברתית, פוליטית וכלכלית אחת מאוחדת.
מחקר איכותני [עריכה]
המילה אורבניזם מצויה בשימוש גם כמונח משלים איכותני לתיאור מִגְוון של צורות יישוב, כך נמנים - "אורבניזם לא-פורמלי", "אורבניזם מתחדש", "אורבניזם אוטונומי", "אורבניזם בר-קיימא", אורבניזם ריכוזי או מבוזר, "אורבניזם נאו-מסורתי" ו"אורבניזם-מַעֲבר".
ראו גם [עריכה]
מגזינים [עריכה]
אירועים בינלאומיים [עריכה]
- יום האורבניזם העולמי
- הפורום האורבני של מוסקבה
- הביאנלה לאדריכלות הנוף העירוני - בת ים
- הביאנלה של שנזן - הונג קונג לאורבניזם ואדריכלות
מוזיאונים [עריכה]
לקריאה נוספת [עריכה]
- גיאורג זימל, רוברט פארק, לואיס וירת, אורבניזם: הסוציולוגיה של העיר המודרנית. הוצאת רסלינג, 2004, תרגום: מרים קראוס (סקירה)
