אורבניזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אוּרְבָּנִיזְם (Urbanism) הוא התמקדות מחקרית בערים, בחיים בסביבה עירונית ובאזורים עירוניים: בהיבטים ובמאפיינים הגאוגרפיים, הכלכליים, הפוליטיים והחברתיים שלהם כמו גם באינטראקציה בין הסביבה הבנויה לתושבים. הדיסציפלינה העוסקת בפיתוח הפיזי, החברתי והכלכלי של הערים, נקראת תכנון עירוני.

הנחות יסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחת היסוד מאחורי האורבניזם היא כי ערים, או צורות התיישבות אנושיות דחוסות אחרות, ממלאים מגוון של תפקידים חשובים בחברה האנושית והיסטורית, ומהווים מרכזים תרבותיים ופוליטיים, ועל כן ראויים לבחינה נפרדת מיתר סוגי ההתיישבות האנושית. אחת הסיבות לכך, היא רמת מְגֻוָּנוּת גבוהה יותר בקרב האוכלוסייה – הן בחשיבה והן במאפיינים אישיים - בהשוואה לאזורים לא עירוניים.

לאנשים החיים בעיר מודרנית השפעה שלילית מצומצמת למדי, באופן יחסי, על הסביבה.[דרוש מקור] לאנשים המתגוררים בערים יש צורך קטן יותר, או לעתים אפסי, במכונית, ותלות גדולה יותר באמצעים כהליכה, אופניים ותחבורה ציבורית. הקרקע באזורים אורבניים צפופים מנוצלת בצורה יעילה יותר בהשוואה לאזורים תת-אורבניים או כפריים, שצורכים היקף גדול מאד של תשתית שתשרת אותם. בעיר מתקיים שיתוף של רכוש, שירותים וסחורות: אלף אנשים יכולים לחלוק את אותו גן ציבורי - בניגוד לאפשרות שלכל אחד תהיה חלקת דשא פרטית. דוגמה נוספת: שוכרי דירות בבניין גדול מפחיתים את עלויות ההסקה בעצם העובדה שהם חולקים קירות, ובפועל דרושה להם רק כשישית מהאנרגיה שלה זקוק דייר בבית בודד בשטח זהה.

תכנון אורבני[עריכת קוד מקור | עריכה]

העוסקים בתכנון אורבני מבדילים בין יחידה עירונית לבין יחידה לא-עירונית בפרמטר צפיפות האוכלוסין הגבוה של הראשונה. הם גורסים כי ההבדל באוכלוסייה גורר הבדל גם בסדר החברתי והפוליטי. מלומדים מסוימים נהגו בתחילה להכחיש את קיום ההבדלים החברתיים והפוליטיים בין אזורים כפריים ועירוניים, ועמדו על כך שאין מקום לדיסציפלינה עירונית ייחודית. הוויכוח הזה הסתיים במידה רבה לטובת האורבניסטים, וכיום רווחת מאד הדעה שערים ראויות לבחינה נפרדת מיתר האזורים.

לאחר שביססו את הקביעה כי ערים הן ישויות שבאמת ובתמים מובחנות מאזורי-שדה, החוקרים למדו את העיר לפי שלוש אמות בחינה שונות:

  • נקודת המבט הפנימאית - שמתבוננת בסדר המרחבי והחברתי בתחומי עיר
  • נקודת המבט החיצונאית - שרואה את העיר כנקודה או חוליית-קשר קבועה במרחב גלובלי גדול של רשתות וכיווני-זרימה
  • נקודת המבט של "החלל-הריק" (המִרְווחית) - שמנסה לגשר בין שתי הפרספקטיבות, דרך הבנת האופנים שבהם הוראות החברה, השעה והמרחב שחלות על העיר מושפעות על ידי כוחות חיצוניים וגלובליים, והאופן שבו סדרי-העיר משפיעים בתורם על הסדר החיצוני.

הגאוגרפים אָשׁ אמין וסטיבן גרייהם, בספרם "העיר הרגילה" (The Ordinary City), לדוגמה, טענו כי ניתן להבין את הנוף העירוני בצורה הטובה ביותר כאתר שבו מתקיימת נוכחות מרובת-מרחבים, מרובת-זמנים ומרובת-מארגי יחסים זה לצד זה, שכורכים משתנים מקומיים לכדי מערכת כלל-עולמית של שינוי כלכלי, חברתי ותרבותי.

במושג "אורבניזם" במובנו הרחב יש לכלול גם את בחינת הגומלין בין העיר וה"הינטרלנד" הכפרי שלה. אף עיר לא יכולה להתקיים ללא עורף פריפריאלי גאוגרפי וכלכלי שיספק לה חלק מעוצמתה; עם זאת, בשל הטכנולוגיה התקשורתית והתחבורתית, אותו הינטרלנד עשוי להיות קשה יותר לזיהוי מכפי שהיה בחברות הקדם-תעשייתיות (האגרריות) ויתר על כן, התפיסה של האופן שבו הפריפריה מתייחסת לעיר (למרכז) עשויה בעצמה להשתנות לאורך ההיסטוריה. בקיסרות הרומית וביוון העתיקה, למשל, המוניקיפיום והפוליס בהתאמה נחשבו כמכילים הן מרכז "עירוני" והן עורף גדול, ועימם הם יצרו ישות חברתית, פוליטית וכלכלית אחת מאוחדת.

מחקר איכותני[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה אורבניזם מצויה בשימוש גם כמונח משלים איכותני לתיאור מִגְוון של צורות יישוב, כך נמנים - "אורבניזם לא-פורמלי", "אורבניזם מתחדש", "אורבניזם אוטונומי", "אורבניזם בר-קיימא", אורבניזם ריכוזי או מבוזר, "אורבניזם נאו-מסורתי" ו"אורבניזם-מַעֲבר".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגזינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גיאורג זימל, רוברט פארק, לואיס וירת, אורבניזם: הסוציולוגיה של העיר המודרנית. הוצאת רסלינג, 2004, תרגום: מרים קראוס (סקירה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]