אורדור-סור-גלאן
|
||||||||||||||||||||||
אורדור-סור-גלאן (בצרפתית: Oradour-sur-glane) הוא כפר בצרפת, בקרבת העיר לימוז', בו התרחש פשע מלחמה חמור של הנאצים.
בתגובה לפעילות המחתרת הצרפתית באזור נכנסו בליל 10 ביוני 1944 כוחות הרגימנט הרביעי, שכינויו "דר פיהרר" (Der Führer), של דיוויזיית האס אס דאס רייך (Das Reich) אל הכפר השלו. אנשי הכפר לא ביצעו כל מעשה התגרות נגד הגרמנים ולא היו מעורבים בפעילות כלשהי נגדם בימים שקדמו לטבח. ייתכן שהסיבה למתקפה היא מארב שערכו אנשי הרזיסטאנס לשיירה גרמנית יומיים קודם לכן. במארב נהרג חייל גרמני אחד, ונתפסו מספר ארגזים של זהב ודברי ערך אחרים שנשדדו על ידי קציני הגדוד ובראשם שטורמבאנפיהרר[1] אדולף דיקמן (Diekmann). חיילי האס אס, בפיקודו של דיקמן, לא פעלו בחמת זעם, אלא בצורה קרה ומחושבת ביותר. הם רצחו 642 גברים, נשים וטף, מהם 205 ילדים, למעשה כל אנשי הכפר, מלבד בודדים שחמקו. לאחר מכן הרסו באופן מתוכנן ושיטתי 328 בתים.
תוכן עניינים |
[עריכה] מהלך הטבח
הגרמנים, בפיקודו של דיקמן, ביקשו מכל תושבי הכפר להתאסף בכיכר העיר, כביכול לשם בדיקה שגרתית. בנוסף לתושבי הכפר, אספו הגרמנים גם שישה אנשים אשר לא גרו בכפר אך רכבו על אופניהם באזור באותו היום.
הגרמנים לקחו את הילדים והנשים ונעלו אותם בכנסייה בזמן שהכפר עצמו נבזז. באותו הזמן, נלקחו הגברים לשישה מחסנים שם חיכו להם מבעוד מועד מקלעים. על פי תיאורו של אחד הניצולים, ירו החיילים לכיוון רגליהם כדי שימותו לאט יותר. כאשר לא יכלו עוד לזוז, אם מחומרת הפציעה או ממוות, שפכו עליהם דלק והציתו את המחסנים. 190 גברים נהרגו. רק חמישה הצליחו לברוח.
לאחר מכן התקדמו החיילים לעבר הכנסייה, ושרפו גם אותה. הנשים והילדים שניסו לברוח דרך החלונות והדלתות נורו במכונות ירייה. 247 נשים ו-205 ילדים נהרגו, ורק אישה אחת ניצלה. עוד כ-20 מתושבי הכפר ברחו כאשר ראו את החיילים הגרמנים מתקרבים. באותו הלילה החריבו הגרמנים את הכפר על 328 הבתים שבו.
רק לאחר ימים אחדים הורשו הניצולים לקבור את המתים.
[עריכה] לאחר הטבח
ב-12 בינואר 1953 החל משפטם של 65 מתוך כ-200 מהחיילים שהשתתפו בטבח. רק 21 מהם נכחו במשפט, כיוון שרוב השאר חיו בגרמניה המזרחית שסירבה להסגירם. המשפט התקיים בעיר בורדו לפני בית דין צבאי. 7 מהנאשמים היו גרמנים, ו-14 היו אלזסים (חבל ארץ בצרפת שסופח לגרמניה במהלך המלחמה). כולם טענו שגויסו לוואפן אס אס בניגוד לרצונם. ב-11 בפברואר נמצאו כל החיילים אשמים. בעקבות גלי מחאה באלזס, חוקק הפרלמנט הצרפתי חוק שנתן חנינה לכל החיילים שגויסו בכוח, ובכך שוחררו כל החיילים האלזסים שהשתתפו בטבח זמן קצר לאחר מכן. עד 1958 שוחררו גם החיילים הגרמנים.
המשפט האחרון התנהל בברלין נגד היינץ בארת' (Heinz Barth), שהיה מפקד מחלקה ב"דר פיהרר". בארת' נידון למאסר עולם על ידי בית המשפט בברלין ב-1983. הוא שוחרר בשנת 1997 ומת בשנת 2000.
שישה חיילים גרמנים נחקרו בדצמבר 2011 על חלקם בטבח[2].
[עריכה] כיום
העיירה אורדור-סור-גלאן הוקמה מחדש לאחר מלחמת העולם השנייה, הרחק מהריסות הכפר המקורי, וכיום מתגוררים בה כאלפיים תושבים.
לאחר המלחמה קבע שארל דה גול שהכפר לעולם לא ייבנה מחדש ויהווה עדות לאכזריותם של הנאצים. כיום הוא עומד על תלו כאתר הנצחה לזכר קורבנות הטבח. במקום נמצאים שרידים של המבנים והמכוניות, וכן מספר חפצים אישיים של הקורבנות כגון שעונים, משקפיים ומטבעות כסף.
ביום הטבח ממש, אירע גם טבח בכפר היווני דיסטומו, ובדיוק שנתיים לפני כן אירע הטבח בכפר הצ'כי לידיצ'ה, כך שב-10 ביוני נערכות אזכרות בשלושת המקומות האלה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
