אורות רבין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תחנת הכוח וסביבתה
תחנת אורות רבין. הארובה הימנית עדיין בשלבי בנייה (2013). מסוע מעלה פחם לשריפה באחת מתחנות הכוח
המזח ושלושת המנופים
מסוע הפחם
מרכז המבקרים אורות רבין
מבט על ארבעת הארובות מפארק נחל חדרה

אורות רבין היא תחנת הכוח הגדולה בישראל. התחנה ממוקמת על חוף הים התיכון סמוך לעיר חדרה ומופעלת על ידי חברת החשמל לישראל. כושר הייצור של התחנה מהווה כרבע מכושר הייצור של חברת החשמל. התחנה בנויה על החוף כיוון שהיא משתמשת במי הים לקירור וברציף מיוחד שנבנה בצמוד לה לפריקת הפחם הדרוש להפעלתה מאוניות משא. התחנה כוללת שתי יחידות ייצור חשמל ותשתית ליחידה נוספת, שתוקם בעתיד על פי צורכי משק החשמל בישראל. תחילת העבודה באתר הייתה בשנת 1973 ותחילת ייצור החשמל בשנת 1981. עד שנת 2000 הושקעו בתחנה 3 מיליארד דולר. שמה של התחנה במקור היה "מאור דוד" על שמו של דוד שיפמן, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל לשעבר. לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין, שונה שם התחנה לאורות רבין, על שמו.

נתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הספק: 2,590 מגה ואט.
  • שטח: 1,200 דונם.
  • מקור אנרגיה: פחם.
  • צריכת פחם (בתפוקה מלאה): 18,000 טון ליממה.
  • צריכת מי קירור: 320,000 טון לשעה.
  • יחידות ייצור:
  • מאור דוד א' - 4X360 מגה-וואט
  • מאור דוד ב' - 2X575 מגה-וואט

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 נדון מיקום תחנת הכח שיועד לקום לאורך החוף בין חדרה לחיפה ועל כן נקרא תחנת מ"ד (ראשי תיבות של "מחצית הדרך"). ועדה בינמשרדית המליצה על שפך נחל תנינים כמקום המועדף כדי למעט בנזק לציבור‏[1], ומנגד המועצה העליונה לגנים לאומיים ושמורות טבע הביעה התנגדות למיקום של נחל תנינים ותמכה בנחל חדרה, כרע במיעוטו‏[2]. הוויכוח בנושא התמשך זמן רב‏[3][4] ועיכב את בניית התחנה בכשנה וחצי‏[5]. באמצע שנת 1972 נפל הפור על נחל חדרה והוחל בצעדים מקדמיים לקראת הקמת התחנה‏[6]. ב-1972 דובר על הקמת תחנה עם שתי יחידות בכושר ייצור של 300 מגה ואט כל אחת‏[4], בשנת 1973 דובר על הקמת 4 יחידות של 300 מגה ואט כל אחת‏[7] ובתחילת 1974 כבר דובר על 4 יחידות של 350 מגה ואט כל אחת‏[8].

במהלך שנת 1974 הוחלט בחברת החשמל להפעיל את התחנה על פחם לאור עליית מחירי הנפט בעולם‏[9]. ביולי 1974 תוכנית בעניין לוועדת שרים לענייני כלכלה. על פי התוכנית, התחנה תוכננה כדו דלקית באופן שיאפשר מעבר בין שימוש בפחם ומזוט בהתאם לצורך‏[10]. בשנת 1978, עם התקדמות העבודה על התחנה, התחדש המאבק נגד הזיהום הצפוי מתחנת הכח‏[11]. בעקבות זאת נדרשה חברת החשמל על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה להכין סקר סביבתי על השפעות התחנה והוקם איגוד ערים לאיכות סביבה בשרון שתפקח על הזיהום מהתחנה. איגוד הערים להגנת הסביבה רכשה במימון המדינה ציוד ניטור והתקיים מחקר אפידמיולוגי מתמיד לבחינת השפעות על בריאות תושבי חדרה. עד לשנת 2011 המחקר לא גילה כל פגיעה בריאותית או סביבתית‏[12]. התחנה החלה לפעול באוגוסט 1981, כאשר עד פברואר 1982 היא פעלה על מזוט בלבד‏[13].

היחידות לייצור חשמל נכנסו לפעולה באופן מדורג בשנים 1981-1984, כאשר לכל שתי יחידות יש ארובה גבוהה. בשנת 1986, לאור הירידה התלולה במחיר הנפט, עברה התחנה לפעולה על מזוט כדי לנצל את הירידה במחירו‏[14]. בשנים 1995-1996 הוספו לתחנה שתי יחידות נוספות לייצור חשמל וארובה שלישית, ויחידות אלו היו בעלות כושר ייצור של 570 מגה ואט כל אחת‏[15].

בין השנים 2007-2009 נבנה בקצה הדרומי של מתחם התחנה מתקן גדול להתפלת מי ים בעל כושר התפלה של 127 מיליון מ"ק מים בשנה.

בשנת 2011 הוחלט להסב את התחנה כך שתוכל לעבוד באמצעות גז או פחם, כדי לנצל את הזמינות הגדולה של גז שנמצא בישראל‏[16].

פריקת הפחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת הקמת התחנה נדונו שתי חלופות לפריקת הפחם מהאניות שהביאו אותו לתחנה: פריקת הפחם בנמל חיפה ושינועו ברכבת או באסדות לתחנה והקמת מסוף פחם ליד התחנה במרחק 2 קילומטר מהחוף. באוגוסט 1977 החליטה ועדת חירם על הקמת המסוף בחדרה, אולם באפריל 1978 טרם הוחל בתכנון המסוף, שהיה ראשון מסוגו בעולם, והוחלט לבדוק את האפשרות לפריקה בחיפה, לפחות באופן זמני‏[17]. לאחר שהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה פסלה את האפשרות להעביר את הפחם דרך חיפה‏[18] הוקם המזח מול חדרה ולמרות חששות ראשוניים המזח פעל כיאות גם בחורף כאשר הים סוער‏[19].

ארובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארובות התחנה הן ציון דרך בולט במישור החוף הצפוני, ונראות למרחק רב. שתי הארובות הראשונות הן בגובה של 265 מטר, והצפונית, השלישית, בגובה של 300 מטר. ארובה זו הייתה המבנה הגבוה בישראל עד להקמתן בשנת 2008 של שתי אנטנות בגובה 400 מטר סמוך לדימונה.‏[20][21] מסביב לארובות יש תחנות ניטור שבודקות את איכות האוויר כל שש דקות. קוטר הארובה בבסיס 18 מטרים ובראש הארובה שישה מטר. כל ארובה פולטת עשן שריפה של שני דודים.

ב-9 בפברואר 2012 החלה בנייתה של ארובה רביעית. גובהה יהיה כ-250 מטרים והיא תהיה בעלת סולקנים לסילוק חומרים באוויר. בנייתה הופסקה בספטמבר 2012 עקב סכסוך בין החברה האמריקאית שבונה אותה לבין החברה הישראלית, אך הבנייה התחדשה לאחר כחודש.


ביקורת על התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרף מאמציה של חברת החשמל ליצור תדמית ידידותית לסביבה, נמתחת ביקורת על התחנה במספר תחומים:

  • פריקת הפחם גורמת לזיהום הים.
  • מי הקירור המוזרמים חזרה לנחל חדרה פוגעים בו כבית גידול לבעלי חיים עקב עליית טמפרטורת המים ומליחותם.
  • יצור פסולת רבה של אפר פחם.
  • זיהום האוויר.

התחנה זכתה במספר פרסי שמירה על איכות הסביבה, על פעולות לצמצום הנזק הסביבתי הננקטות על ידי חברת החשמל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אהרן דולב, הכח נגד החוף, מעריב, 28 במאי 1971
    יוסף ולטר, תחנת כח ליד נחל חדרה תזהם אויר ותמנע פיתוח, מעריב, 27 ביוני 1971
  2. ^ מתנגדים לתחנת חשמל בנחל תנינים, דבר, 26 באוגוסט 1971
  3. ^ מ. אילן, סחבת בדיונים על מיקום תחנות חשמל, מעריב, 18 בינואר 1972
  4. ^ 4.0 4.1 דויד מושיוב, הקמת תחנת הכוח החדשה באשדוד ולא בשומרון - תייקר ההשקעה ב-70 מליון ל"י, דבר, 18 באפריל 1972
  5. ^ עמוס כרמליצפוי מחסור בחשמל, דבר, 18 ביוני 1972
  6. ^ דויד מושיוב, טורבינות גז - הפתרון לאספקה מהירה של אנרגיה, דבר, 10 ביוני 1973
  7. ^ עמוס כרמלייותר עמל + השקעות ענק - יותר חשמל, דבר, 6 במאי 1973
  8. ^ דויד מושיוב, מתי תוקם תחנת כוח גרעינית?, דבר, 27 בפברואר 1974
  9. ^ דויד מוישוב, חברת החשמל תפעיל תחנת כח בפחם, דבר, 10 ביוני 1974
  10. ^ עמוס כרמליתחנת כח דו דלקית בחוף חדרה, דבר, 9 ביולי 1974
    טדי פרויס, פחם במחצית הדרך, דבר, 15 באוגוסט 1974
  11. ^ יומן מעריב, מאבקה של חדרה, מעריב, 2 באוגוסט 1978
  12. ^ Richard Laster, Dan Livney,Environmental Law in Israel, Kluwer Law International, 2011, page 49
  13. ^ Bernd A. Markert, Plants as biomonitors, VCH, 1992, page 244
  14. ^ עודד שורר, יצור החשמל בפחם בתחנת חדרה יקוצץ בחצי כדי לחסוך כסף, מעריב, 5 ביוני 1986
  15. ^ תחנת הכוח אורות רבין, איגוד ערים לשמירת הסביבה שרון-כרמל
  16. ^ גיא קצוביץ', ‏תחנת הכוח אורות רבין תוסב לעבודה בגז במקום פחם, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2011
  17. ^ ראובן בן צבי, הפחם לתחנת הכח חדרה יגיע לארץ דרך נמל חיפה, מעריב, 18 באפריל 1978
  18. ^ שמעון רפפורט, פועלים נעדרי פחד גבהים בונים בגובה 250 מטר את ארובת תחנת הפחם בחדרה, מעריב, 12 ביולי 1979
  19. ^ עודד שורר, חזון - או שיקולים כלכליים, מעריב, 17 בדצמבר 1985
  20. ^ נדב זאבי, צה"ל מקים שתי אנטנות ענק סמוך לדימונה, באתר nrg‏, 3 באוקטובר 2008
  21. ^ [1]

קואורדינטות: 32°28′14″N 34°53′18″E / 32.47056°N 34.88833°E / 32.47056; 34.88833