תיכון דרכא ספיר ירוחם

(הופנה מהדף אורט ספיר ירוחם)
תיכון דרכא ספיר ירוחם
חטיבת הביניים
חטיבת הביניים
בית ספר תיכון
על שם שושנה ספיר
תקופת הפעילות 1975–הווה (כ־49 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידים
360 (נכון ל־2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 30°59′03″N 34°55′52″E / 30.984082125118°N 34.931134207511°E / 30.984082125118; 34.931134207511
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית ספר תיכון קהילתי מדעי וטכנולוגי דרכא ספיר על-שם ש' ספיר בירוחם, הוא בית ספר שש שנתי (כיתות ז'-י"ב).

מבנה החטיבה העליונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חצר בית הספר- פינת הכושר
חצר בית הספר- מגרש הכדורסל

בבית הספר לומדים כ-360 תלמידים (נכון לשנת 2023) והוא התיכון הממלכתי היחיד בירוחם.

מגמות הלימוד העיקריות בבית הספר: פיזיקה כימיה, ניהול מלונאי,תקשורת, הנדסת תכנה ומכטרוניקה.

בשנת 2002 זכה בית הספר בפרס חינוך של רשת אורט.

בשנים 2013-2022 נכלל בית הספר ברשימת מקבלי פרס "בית הספר הערכי" מטעם משרד החינוך.

בשנת 2022 נכלל בית הספר בדירוג הראשון ברשימת בתי הספר המצטיינים של משרד החינוך[דרוש מקור].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר המקיף ע"ש שושנה ספיר הוקם בשנת 1975. עד אז לא היה בירוחם תיכון ממלכתי, והתלמידים יצאו ללמוד בתיכונים בסביבה.

בית הספר נקרא על שם שושנה ספיר, אשתו של פנחס ספיר, שהיה שר האוצר, ונפטרה בשנת 1971.

בשנת 1984 הצטרף בית הספר לרשת אורט.

בעבר נלמדו בבית הספר מגמות מקצועיות כגון: נגרות, ספרות, פקידות, חשבונאות, כלכלת בית, מטפלות, מסגרות וצנרת מבנים.

עד שנות ה-90 של המאה ה-20, היה אחוז הזכאים לתעודת בגרות נמוכים מאוד. אולם בשנת 1996 התחיל בבית הספר פרויקט "כל אחד יכול", מהלך שהוביל לזינוק משמעותי מאוד באחוז הזכאים לבגרות. בשנת 2013 היה אחוז הזכאים 72%. מאז עלו אחוזי הזכאות ובשנת 2022 היה אחוז הזכאים 98%

בשנת 2018 עזב בית הספר את רשת ״אורט״ ועבר לזכיינית ״דרכא״

מסלולי לימוד מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2007–2010 פעלה בבית הספר כיתת שוחרים, במסגרת בתי הספר הטכניים של חיל האוויר.

בשנים 2004–2005 נפתחה בבית הספר כיתה דתית, אך מסלול זה לא המשיך.

בשנת הלימודים תשע"ה (2015) לומדת בבית הספר כיתת גמלאים, המופעלת בשיתוף פעולה עם המשרד לאזרחים ותיקים.

מנהלי בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. נח ניסן (1975–1976)
  2. שוקי כהן (1976–1979)
  3. ליאורה שמואלי (1979–1981)
  4. ד"ר שמעון שיבר (1981–1982)
  5. משה נחום (1982–1989)
  6. ד"ר חנה רחמן (1989)
  7. יהודה סבג (1990)
  8. דורי בן ניר (1990–1993)
  9. שמואל (מולי) דותן (1993–1998)
  10. חיים אייזנר (1998–2004)
  11. חביבה סבן (2004–2007)
  12. מרים אורנשטיין דה-מלאך (2007–2013)
  13. דביר זמירי (2013–2021)
  14. בת אל אוסדון (2021–הווה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]