אוריה החתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוד מוסר את המכתב לאוריה, ציור מאת פיטר לאסטמן, שנת 1611.

אוּרִיָּה הַחִתִּי, דמות מקראית, היה אחד משלושים ושבעת גיבורי דוד[1], ובעלה הראשון של בת שבע, אימו לעתיד של שלמה המלך.

דוד המלך ואשתו של אוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דוד ובת שבע

לפי פשטות הסיפור התנ"כי המופיע בספר שמואל ב' פרק י"א דוד יצא באחד הלילות לגגו ומשם ראה את בת-שבע מתרחצת על גג ביתה. דוד חשק בה, זימן אותה אליו ושכב עימה. כתוצאה מכך בת שבע נכנסת להריון. היא הודיעה זאת לדוד, שהחזיר את אוריה משדה הקרב וציווהו לשוב לביתו כדי שישכב עם אשתו והולד ייוחס אליו. אך אוריה סירב להיכנס לביתו בנימוק: "הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים, וַאֲנִי אָבוֹא אֶל-בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְלִשְׁכַּב עִם-אִשְׁתִּי; חַיֶּךָ וְחֵי נַפְשֶׁךָ, אִם-אֶעֱשֶׂה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה." דוד ערך לו משתה ושכרו, אך עדיין אוריה ישן עם החיילים האחרים בפתח הארמון. דוד שלחו חזרה לחזית עם הוראה כתובה ליואב לשלוח אותו "אֶל-מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה" וליטשו כך שיהרג. יואב מילא את הפקודה והשתמש בבשורת מותו של אוריה בשביל להמתיק לדוד את הדיווח על אבדותיו במערכה. בגמר אבלה של בת-שבע על אוריה, דוד נשאה והיא ילדה לו בן.

סיפור זה רע בעיני ה', ששלח את נתן הנביא להוכיח את דוד. דוד שב בתשובה, אך נענש במות הילד, בכך שתקום עליו רעה מביתו ונשיו יילקחו ממנו לעיניו ויישכבו בידי אחר בפרהסיה ובכך שלא תסור חרב מביתו "עד-עולם".

שמו של אוריה "החתי" מעיד על מוצאו הנוכרי. לפי פרשנות חז"ל, אוריה נקרא חתי רק מפני שישב בארץ חת. אך לפי פירוש הרמב"ם הוא היה גר תושב ונישואיו לבת-שבע היו חסרי תוקף‏[2]. לפי פירוש חז"ל לחטא דוד ובת שבע, חיילי דוד ובכללם אוריה נתנו לנשותיהם גט (על תנאי) לפני צאתם למערכה, כך שבת-שבע הייתה גרושה כשדוד שכב עימה. הצד השוה בפירושים אלו הוא שלפיהם דוד לא עבר על איסור ניאוף, שלפי ההלכה אחת מתוצאותיו הוא שבת שבע הייתה נאסרת לדוד לעולם.

סירובו של אוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אוריה החתי", ציור מאת רמברנדט, שנת 1665.

את התנהגותו של אוריה ניתן להבין בשני אופנים. ניתן לראותה כהיצמדות נאצלת לאחוות הלוחמים, אך אפשר גם לראותה כהתרסה נזעמת כנגד דוד, כאילו אומר: "ואתה בא אל ביתך לאכול ולשתות ולשכב עם אשתי!". מנחם פרי ומאיר שטרנברג מתארים את הדו-משמעות בעניין זה כ"פער" שהשאיר התנ"ך במכוון: ייתכן כי אוריה כבר חשד בדוד ובאשתו ודבר זה, ולא רגשות סולידריות, הוא שהפריע לו לשכב עם אשתו. אוריה משתמש בביטוי חריף כלפי המלך: "חייך וחי נפשך" כך אולי הוא רומז למלך שעל מעשה כזה עליו לשלם בחייו. כותב יהודה קיל:

"אפשר שמרוב השידולים של דוד בא אוריה לכלל חשד שיש דברים בגו, ולא על חינם מתאמץ דוד להשפיע עליו שיבוא אל ביתו. ועוד אפשר שקלטה אוזנו שמץ מרינון כלשהו מפי משרתי הארמון שידעו מהשלוחים ששלח דוד לבת שבע ומהשליח ששלחה בת שבע אליו, והחליט לא לתת לדוד לטשטש את המעשה".

גם התלמוד (מסכת שבת דף נ"ו ע"א) רואה בדברי אוריה התרסה כלפי דוד. הוא אף מגדיר אותו כמורד במלכות עקב דבריו "אדני יואב" (רש"י שם) או לדברי התוספות עקב סירוב פקודתו של דוד לסור לביתו, ומצדיק בכך את הוצאתו להורג על ידי דוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוריה החתי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמואל ב' כ"ג.
  2. ^ "דויד ובת שבע - הספור שלא שמעתם", הרב מרדכי הוכמן, פורסם באתר דעת