אורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אורים
Dining room urim 2013.jpg
חדר האוכל באורים (2013)
מחוז הדרום
מועצה אזורית אשכול
גובה ממוצע ‎94‏ מטר
תאריך ייסוד 1946
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים בולגריה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 489 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.8%‏ בשנה עד דצמבר 2013
נתוני קיבוץ
תאריך ייסוד הגרעין 1945
תנועת אם חבר הקבוצות
זרם הזרם השיתופי
ענפי ייצור גדולי שדה, רפת, לול, מפעלים: "נועם אורים", "סונראל".
מיקום אורים
אורים
אורים

אוּרִים הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני, כ-9 קילומטר ממערב לאופקים. משתייך לתנועה הקיבוצית המאוחדת ולמועצה האזורית אשכול.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת אורים הוקמה במוצאי יום כיפור ה'תש"ז, 1946, במבצע עליית 11 הנקודות בנגב. הגרעין המייסד שהורכב מנוער יוצא בולגריה, חניכי תנועות הנוער גורדוניה והמכבי הצעיר, ישב מספר שנים לפני העלייה לקרקע ברעננה. העלייה לקרקע הייתה באזור גריין ליד קיבוץ גבולות. עקב הקשיים בהם נתקלו המתיישבים במקום, הם עברו מאוחר יותר לנקודה הסמוכה לצאלים וב-1948 עברו המתיישבים למקום הקבע במשטרת עימארה שנתפסה על ידי חטיבת הנגב לאחר שהשוטרים הבדווים ששרתו בה, נטשו את המשטרה עם סיום המנדט הבריטי במאי 1948.‏[1]

בראשית שנות החמישים נקלטו בקיבוץ גרעיני נוער, יוצאי צפון אמריקה, של תנועת הבונים והחל מאמצע שנות החמישים ועד ראשית שנות השמונים נקלטו בקיבוץ גרעינים של התנועה המאוחדת, הנוער העובד והלומד וגרעינים נוספים של תנועת הבונים.

בתחילה השתייכה הקבוצה לתנועת חבר הקבוצות. לאחר מכן לאיחוד הקבוצות והקיבוצים, לתק"ם ועתה - לתנועה הקיבוצית. בתחילת שנות השישים היה אורים אחד מראשוני הקיבוצים אשר בהם עזבו הילדים את הלינה המשותפת, בניגוד לעמדת התנועה. עימות נוסף של הקיבוץ עם הנהגת התנועה היה באמצע שנות השישים, עת נשלחו נערי הקיבוץ ללמוד באשל הנשיא (שבו למדו באותה עת בני מושבי האזור וילדי פנימייה) ולא בבית ספר קיבוצי. בשנות השבעים עבר הקיבוץ מהמועצה האזורית מרחבים, אליה השתייך עד אז, למועצה האזורית אשכול. בעקבות צעד זה לומדים היום ילדי הקיבוץ בבתי הספר הקיבוציים שבאזור המועצה האזורית אשכול.

הענפים הכלכליים העיקריים בקיבוץ הם:

  • "נועם אורים" – מפעל תעשייתי אשר ייצר בעבר חומר מילוי לשמיכות, מעילים ומוצרי טקסטיל. בנובמבר 1987 נשרף המפעל כליל. לאחר שיקום המפעל הוא התמקד ביצור בדים לא ארוגים. ב-2005 נרכשו 51% מהבעלות על המפעל על ידי "שלא"ג שמיר"
  • "גד"ש אור"ה" – שותפות בגידולי השדה (יחד עם כיסופים והר עמשא) המעבדת כ-30,000 דונם. הגידולים העיקריים הם: תפוח אדמה וחיטה וקיימים גידולים רבים נוספים.
  • "סונראל אורים" - מפעל קטן ליצור אריזות לחפצי חן.
  • רפת חלב ולול לביצים.

הקיבוץ מזוהה כיום עם תנועת הזרם השיתופי בתנועה הקיבוצית ולא ערך שינויים רבים באורחות חייו.

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.‏[2] 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]



קואורדינטות: 31°18′15.48″N 34°31′24.59″E / 31.3043000°N 34.5234972°E / 31.3043000; 34.5234972