אורית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורית (בגעז ኦሪት) הוא הכינוי שניתן באתיופיה לתנ"ך הכתוב בלשון געז, וליתר דיוק - לשמונת הספרים הראשונים בו, שהם חמשת חומשי תורה, ספרי יהושע, שופטים ומגילת רות. המילה "אורית" מקורה "אורייתא" בארמית, שפירושה תורה.
תרגום התורה לגעז הסתמך בעיקר על תרגום השבעים היווני, אך נשען מעט גם על התרגומים הארמיים ונוצר כנראה בין המאות החמישית והשביעית לספירה, אחרי התנצרותה של אקסום במאה הרביעית.
האורית קדושה לקהילת ביתא ישראל ולכנסייה האורתודוכסית האתיופית, והיא חלק מן המצחף קדוס, ספרי הקודש האתיופיים. חשיבותו של התרגום האתיופי נובעת בין היתר מן הספרים החיצוניים הרבים הכלולים בו, שמקורם בשפות אחרות (כגון עברית ויוונית) אבד והם השתמרו בשלמותם רק בתרגום אתיופי. זה היה גורלם של ספר היובלים, ספר חנוך א', ספר ברוך ואחרים.
