אורי וייסלר
 | |
| לידה |
27 במרץ 1943 גבעת ברנר, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| נהרג | 8 ביולי 1967 (בגיל 24) |
| מקום קבורה |
גבעת ברנר  |
| מדינה |
ישראל |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 סגן |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד מחלקה בפלוגת סיור | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים | |
| עיטורים | |
 עיטור הגבורה | |
  | |
אורי וייסלר (27 במרץ 1943 – 8 ביולי 1967) היה מפקד מחלקה בפלוגת סיור בצה"ל במלחמת ששת הימים. על לחימתו בקרב רפיח במלחמה זו קיבל את עיטור הגבורה. לאחר סיום המלחמה, ב-8 ביולי 1967, נהרג וייסלר בתקריות ראס אל-עיש על גדות תעלת סואץ.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
וייסלר נולד בקיבוץ גבעת ברנר לאילזה ולצבי (פריץ). התחנך וגדל בגבעת ברנר והדריך בתנועת הנוער המחנות העולים לפני גיוסו לצה"ל. התגייס ב-1962, שרת בסיירת שקד; תחילה כחייל ולאחר מכן כקצין. גויס יחד עם יחידת המילואים שלו בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים.
ב-5 ביוני 1967, ביום הראשון למלחמה, תקפה יחידתו, שהשתייכה לאוגדה 84, מערך חפור בחלק הדרומי של מערכי רפיח. הכוח הישראלי נתקל באש טנקים, נ"ט ונשק קל שנורו על ידי המצרים ומספר כלים ישראלים נפגעו. הזחל"ם שבפיקודו של וייסלר עלה על מוקש, חייליו הועפו ממנו וחלקם נפצעו, כולל וייסלר. וייסלר חזר ועלה על הזחל"ם והחל להפעיל את מקלע הזחל"ם בירי אל תוך המערך המצרי שהמשיך בירי לכיוון הכוח הישראלי. הוא פעל כך במשך כחצי שעה ובמקביל נתן הוראות לפינוי הפצועים ושמר על קשר אלחוטי עם שאר הכוח. בסיום הקרב סירב להתפנות לטיפול בפציעתו והמשיך לפקד על מחלקתו עד סיום הקרבות.
כחודש לאחר סיום הלחימה הייתה יחידתו, שטרם שוחררה ממילואים, מוצבת על גדת תעלת סואץ, צפונית לקנטרה. באותם ימים התפתחה שורה של תקריות אש שזכו מאוחר יותר לכינוי תקריות ראס אל-עיש. באחת מתקריות אלו, ב-8 ביולי 1967. ספגה העמדה בה שהה וייסלר פגיעה ישירה של פגז ארטילריה והוא נהרג במקום. יחד עמו נהרגו באותה תקרית 4 חיילים ישראלים נוספים ונפצעו 31.
על פעולותיו בקרב רפיח עוטר וייסלר לאחר מותו בציון לשבח שהומר מאוחר יותר לעיטור הגבורה.
תיאור המעשה: ביום ה-5 ביוני 1967, בקרב על מוצבי רפיח, שירת סגן אורי וייסלר ז"ל כמפקד מחלקה בפלוגת סיור חטיבתית. בעת ההסתערות על אחד המוצבים נפגע ה-זחל"ם שלו ממוקש. חלק מאנשיו ובהם הוא עצמו, נפצעו. על אף זאת, חזר מיד ל-זחל"ם, הפעיל את המקלע הבינוני וירה לעבר עמדות בטווח קצר ביותר ופקד על פינוי הפצועים. בגמר קרב זה סירב להישלח לטיפול והמשיך בביצוע המשימות שהוטלו על יחידתו. בהמשך הלחימה נפגע ונהרג. על מעשה זה הוענק לו : עיטור הגבורה ניסן תשל"ג אפריל 1973, משה דיין, שר הבטחון.
הותיר אישה ובן שנולד לאחר מותו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עיטור הגבורה שהוענק לאורי וייסלר, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- קורות החיים של אורי וייסלר, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- חיל השריון: סיפור עיטורי הגבורה - סגן אורי ויסלר ז"ל, אתר יד לשריון
- אורי וייסלר באתר 'סיפורי גבעת ברנר'
| מעוטרי עיטור הגבורה
| ||
|---|---|---|
| מלחמת העצמאות (אות גיבור ישראל) |
אברהם אביגדורוב • יוחאי בן-נון • אמיל בריג • סימן-טוב גנה • זרובבל הורביץ • צבי זיבל • בן ציון ליטנר • עמנואל לנדאו • אריה עצמוני • יזהר ערמוני • רון פלר • יאיר רחלי | |
| פעולות התגמול | יעקב מזרחי • פנחס נוי • צבי עופר | |
| מלחמת סיני | עוזי בר-צור • דן זיו • שלמה ניצני • יהודה קן-דרור | |
| מלחמת ששת הימים | נתי גולן • משה דרימר • דניאל ורדון • אורי וייסלר • שאול ורדי • משה טל • יוסף לפר • איתן נאוה • בני ענבר • מרדכי פרידמן • גד רפן • דוד שירזי | |
| מלחמת ההתשה | עמי אילון | |
| מלחמת יום הכיפורים | עודד אמיר • גדעון גלעדי • צביקה גרינגולד • משה לוי • יובל נריה • שלמה ערמן • אסא קדמוני • אביגדור קהלני | |