אורי זוהר

ערך זה עוסק בבדרן ובמאי קולנוע שחזר בתשובה. אם התכוונתם להודף כדור הברזל, ראו אורי זוהר (ספורטאי).

אורי זוהר
אורי זוהר נואם בבית הכנסת החורבה, מרץ 2011
תאריך לידה:	4 בנובמבר 1935
מקום לידה:	תל אביב
דמות ידועה:	גוטה במציצים
הופעת בכורה:	להקת הנח"ל

הרב אורי זוהר (נולד בשם אורי דז'אדק ב-4 בנובמבר 1935 בתל אביב),הוא מראשי ארגון "לב לאחים" שעוסק בעיקר בהפצת ערכי יהדות. בעברו היה בדרן, שחקן ובמאי קולנוע ישראלי בולט, עד לחזרתו בתשובה בסוף שנות השבעים שזכתה לתהודה רבה. כשנה לפני שהחל בתהליך חזרה בתשובה זכה בפרס ישראל, אך סירב לקבלו.

ביוגרפיה

קריירה בעולם הבידור

בעת שירותו בצה"ל היה זוהר חבר להקת הנח"ל, יחד עם חיים טופול ואברהם הפנר, שותפיו לעתיד בעשייה בתחום הקולנוע. נמנה עם יוצאי הלהקה שהקימו את להקת "בצל ירוק" שזכתה להצלחה כבר מתוכניתה הראשונה, "כביסת הרש" (1958). בשנת 1960, לאחר חמש תכניות, התפרקה הלהקה. לאחר מכן שיתף פעולה עם שייקה אופיר במספר מערכונים, כמו "יוסקה ברגר התעשר" ו"תקרית גבול".

אורי זהר וג'ורג' עובדיה בסרט קוראים לי שמיל (צילם יוני המנחם)

בשנת 1962 השתתף במופע המוזיקלי "תל אביב הקטנה", שהועלה במועדון החמאם ביפו. הוא החל לשדר תוכניות הגיגים ברדיו, העלה תוכניות יחיד (הוא נהג לאלתר על הבמה ונחשב מראשוני הסטנדאפיסטים בישראל), ועם הקמת הטלוויזיה הישראלית החל להנחות וליצור תוכניות טלוויזיה, כמו תוכניות המערכונים "לול" אותה ביים, ולאחר מכן התוכנית "זה הסוד שלי". בנוסף הנחה אירועים שונים, בהם טקסי "מלכת היופי" ואירוע הניצחון של מכבי תל אביב ב-1977. היה פעיל באת"ר- אזרחים תומכי רבין.

באותה תקופה ביצע שירים שהפכו לקלאסיקה של הזמר העברי, בהם "שיר הפטנטים" ו"החופש בבית הבראה", אותו ביצע יחד עם אשתו דאז, אילנה רובינא. שאלה שאפיינה את זוהר בהופעותיו הייתה: "אני יפה?"

בשנת 1976 שיחק בתיאטרון חיפה בהצגה "הנבחרים" מאת יעקב שבתאי בבימויו של עודד קוטלר.

עד לשנת 1977, השנה בה החל בתהליך חזרה בתשובה, היה זוהר שחקן ובדרן מבוקש.

קריירה בקולנוע ובטלוויזיה

זוהר הרבה לביים סרטים עלילתיים, סרטוני פרסומת וכן סרטים באורך מלא שבהם גם השתתף. בסרט "עץ או פלסטיין" (1962) שיתף פעולה עם איש הקולנוע נתן אקסלרוד והבמאי יואל זילברג. הסרט, בקריינותו של חיים טופול, התבסס על "יומן כרמל" של אקסלרוד, ותיאר את חיי היישוב בארץ ישראל מתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 עד קום המדינה. סרטו העלילתי הראשון היה "חור בלבנה" (משנת 1964). אחריו באו הסרטים "מוישה ונטילטור" (1966), "שלושה ימים וילד" (שזיכה את עודד קוטלר בפרס השחקן בפסטיבל קאן), "השכונה שלנו", "התרוממות", "התרנגול" משנת 1971 וסרטי "חבורת לול".

בסוף שנות ה-60 אספו סביבם זוהר וחברו אריק איינשטיין מספר אמנים ואנשי בוהמה, לחבורה שנקראה "חבורת לול". הוא ביים את הסרטים "מציצים" והצילו את המציל" על הווי החוף הנהנתני של תל אביב שאפיין את חבורת "לול" (את האחרון ביים כשהוא כבר חבוש כיפה), את הסרט "עיניים גדולות" כביקורת עצמית על חייו, שם שיחק לצד אשתו השנייה אליה, סרט המערכונים והשירים "שבלול" ומספר תוכניות טלוויזיה שנקראו בשם "לול". מערכוני התוכניות, אותם כתב זוהר יחד עם אנשי החבורה, הפכו עם הזמן לקלאסיקות של הבידור הישראלי, כמו למשל "חידון התנ"ך", ממנו נבעו מטבעות לשון כגון: "גפן במובן גאפן", "זמנך עבר!", "צ'מענו אותך!" ו"הנבחן הבא!". קטע קלאסי אחר הוא "לה מרמור, מאת פרלש", בו במקום משחק כדורגל משודרת בטלוויזיה האופרה "לה מרמור". כתגובה, זוהר שובר את המקלט וזועק: "למה, למה, הרי שילמנו את האגרה!". במערכון מפורסם אחר מגלמים זוהר ואיינשטיין דמויות טיפוסיות של עולים חדשים המגיעים ארצה וסופגים עלבונות מצד העולים שקדמו להם. מלבד היצירה, נודעה החבורה בראשותו של זוהר באורח חיים מרדני והולל, כולל שימוש בסמים.

בשנת 1976 הוחלט להעניק לזוהר את פרס ישראל בתחום הקולנוע, אך הוא סירב לקבלו בהפגנת אי-סולידריות עם הממסד.

בשנת 2012 נערכה בסינמטק הצרפתי רטרוספקטיבה מקיפה לסרטי אורי זוהר שאצר חוקר הקולנוע אריאל שוייצר.‏ הרטרוספקטיבה עוררה הדים בישראל גם בשל החלטת אנשי "הגשש החיוור" לאסור את הקרנת סרטו של זוהר התרוממות, שבו השתתפה שלישיית "הגשש החיוור", ושבו הם רואים "סרט מביש".‏

חזרתו בתשובה

אורי זוהר
תאריך לידה	ח' בחשוון ה'תרצ"ו
נושאים שבהם עסק	חזרה בתשובה
רבותיו	הרב יצחק שלמה זילברמן
חיבוריו	החיים תפקיד לא נתנו צ'אנס

זוהר החל בתהליך של חזרה בתשובה בעקבות פגישה עם הרב יצחק שלמה זילברמן (בשמחה בירושלים של אריה יצחק שחזר בתשובה כמה שנים קודם לכן). בשינוי שעבר זוהר ניתן היה להבחין בתוכנית הרדיו "ציפורי לילה" בגלי צה"ל, שם ניהל שיחות עם מאזינים בנושאי דת. בסוף התהליך הופיע זוהר בתוכנית הטלוויזיה שהגיש, "זה הסוד שלי", כשהוא חובש כיפה ומחולצתו גלויות ציציות. בשנת 1977 פרש זוהר סופית מעולם הבידור. הוא עבר לישיבת אור שמח, ולאחר מכן למד גם בישיבת אדרת אליהו של הרב זילברמן, וקיבל הסמכה לרבנות לאחר שנים ספורות^{[דרוש מקור]}. ניסיונו הקולנועי בא לידי ביטוי בביום תשדירי הבחירות של מפלגת ש"ס. בעקבות פניית מגישת הטלוויזיה יעל דן, הסכים להתראיין בשלהי שנות ה-90 בתוכניתה, צעד שגרר הגשת מספר תוכניות בערוץ 2.

חזרתו בתשובה של זוהר זכתה לתהודה בקרב הציבור בישראל, בשל פרסומו הרב קודם לכן. סדרת הטלוויזיה "לוויתן בחוף שרתון", בכיכובו של אסי דיין, עוסקת בבוהמיין חוזר בתשובה, בהשראת זוהר. הסופר בנציון פירר גולל את סיפור חזרתו בתשובה בספר "אורי חוזר בתשובה". גם שירו של אריק איינשטיין משנת 1984, "הוא חזר בתשובה", נתפש בציבור כביטוי אבל על אובדן חברו, אורי זוהר.

זוהר מנחה כיום חוזרים בתשובה ומעודד רישום ילדים שהוריהם אינם דתיים לבתי ספר תורניים. הוא מרצה ומקליט תשדירים בנושאי חזרה בתשובה, המושמעים טלפונית. דרשות החזרה בתשובה שלו נושאות מסר נוקב כנגד התרבות החילונית. את תהליך חזרתו בתשובה תיאר בספרון "ובחרת בחיים" (יצא אחר כך גם בשם "לא נתנו צ'אנס"). הוא מנחה תוכנית רדיו שבועית בתחנות הרדיו המקומיות רדיו ירושלים ורדיו דרום, ומגיש תוכניות טלוויזיה באמצעות ערוץ "הידברות".

זוהר עומד בראש המערכת של ארגון "לב לאחים" החותר לרישום ילדים מבתים מסורתיים לבתי ספר חרדיים. עד כניסתו של אריה דרעי לכלא קיימו הוא וזוהר שידורים משותפים בערוצי הקודש למטרה זו.

זוהר נשוי ואב לשבעה ילדים ומתגורר בירושלים בדירה צנועה, יחד עם הוריו והורי אשתו. שני בניו הבוגרים התחתנו עם שתי בנותיהם של אלונה ואריק איינשטיין, שאף הן חזרו בתשובה (החתונה הראשונה תועדה ב-1985 בסרטו של רנן שור - "חתונה בירושלים").

פילמוגרפיה

• עמוד האש (1959) – שחקן
• חולות לוהטים (1960) – שחקן
• עץ או פלסטיין (1962) – במאי
• חור בלבנה (1964) – במאי, שחקן
• סבינה והגברים (1966) – שחקן
• מוישה ונטילטור (1966) – מפיק, במאי
• המניע לרצח (1967) – שחקן
• עליזה מזרחי (1967) – שחקן
• שלושה ימים וילד (1967) – תסריטאי, במאי
• כל ממזר מלך (1968) – תסריטאי, במאי
• השכונה שלנו (1968) – במאי
• לול (תוכנית טלוויזיה) (1969 - 1972) – תסריטאי, במאי, שחקן
• תעלת בלאומילך (1969) – שחקן (בתפקיד מנצח תזמורת מכבי האש)
• התרוממות (1970) – במאי
• שבלול (1970) – שחקן
• התרנגול (1971) – במאי, שחקן
• מציצים (1972) – מפיק, תסריטאי, במאי, שחקן (בתפקיד גוטה)
• קוראים לי שמיל (1973) – שחקן
• הבלש האמיץ שוורץ (1973) – שחקן
• עיניים גדולות (1974) – תסריטאי, במאי, שחקן
• הצילו את המציל (1977) – תסריטאי, במאי, שחקן
• הלהקה (1978) – שחקן אורח (בתפקיד עצמו)
• לול (סרט קולנוע שליקט את פרקי תוכנית הטלוויזיה) (1988) – שחקן
• שוק (2 סרטים קצרים) – שחקן
• צב"ר (צעיר בריא ורענן) – במאי ושחקן

קישורים חיצוניים

• אורי זוהר, באתר "אישים"
• אורי זוהר, במאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי "אידיבי"
• אורי זוהר, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• אורי זוהר, באנציקלופדיה ynet
• רז שכניק, היום אני יודע: אני יפה, באתר ynet‏, 29 באוקטובר 2004

על פעילות כבדרן וכאיש קולנוע:

• אורי זוהר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• רפאל בשן, מונולוג של אורי זוהר - בהחלט, יש לי אימת ציבור!, מעריב, 20 בנובמבר 1964
• משה בן-שאול, געגועיו של "מוקיון", מעריב, 29 באפריל 1966 (לקריאת המאמר כולו יש לדפדף קדימה ואחורה באמצעות החצים שבקצה השמאלי התחתון של הדף)
• אפרים חרמון, האם אתה יפה - מר זוהר?, דבר, 13 בינואר 1967 (לקריאת המאמר כולו יש לדפדף קדימה ואחורה באמצעות החצים שבקצה השמאלי התחתון של הדף)
• ענר פרמינגר, אורי זהר – הממזר והמלך של הקולנוע הישראלי באתר "בית הסרט העברי - קולנוע ישראלי", 12 ביוני 2007
• רנן שור: החוויה הקולנועית – הבבואה הצברית בסרטי אורי זוהר
• שמוליק דובדבני, בין אישי לעממי – סרטי הכלאיים של אורי זוהר, מתוך אופקים חדשים
• אלון גור אריה, תגידו, אני מצחיק?, באתר ynet‏, 15 באוקטובר 2010, מועדון הסרט המופרע מצדיע לאורי זוהר
• ליאור פרידמן, אם אין גן עדן, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2008
• נדב הולנדר, די-וי-די, ממזרים חסרי כבוד: "כל ממזר מלך" נותר מדויק גם היום, באתר הארץ, 11 במרץ 2011

על חזרתו בתשובה:

• שביב אור מתוך עולם הבידור השפל והקלוקל, מתוך הירחון בית יעקב, אב תשל"ז, 1977
• ראיון עם אורי זוהר בתוכנית "הבית היהודי" בערוץ 1
• ראיון עם אורי זוהר על חזרתו בתשובה על ידי הרב זילברמן

הערות שוליים

סרטי אורי זוהר
עץ או פלסטיין (1962) • חור בלבנה (1964) • מוישה ונטילטור (1966) • שלושה ימים וילד (1967) • כל ממזר מלך (1968) • השכונה שלנו (1968) • התרוממות (1970) • התרנגול (1971) • מציצים (1972) • עיניים גדולות (1974) • הצילו את המציל (1977)