אורי לוברני

אורי לוברני
לידה	7 באוקטובר 1926; חיפה, פלשתינה (א"י)
פטירה	5 במרץ 2018 (בגיל 91); תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת לונדון; בית הספר הריאלי העברי בחיפה ;
תקופת הפעילות	מ-1950
תפקיד	שגריר
פרסים והוקרה	טבעות הסובלנות (2016)

אורי לוברני (7 באוקטובר 1926 – 5 במרץ 2018) היה דיפלומט ואיש ציבור ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחיפה למשפחה אמידה, בנו היחיד של ד"ר אהרון לוברני, וטרינר בעיריית חיפה ומידידיו המקורבים של חסן שוכרי. בבעלות משפחתו היה פנסיון טלטש. הוא למד בבית הספר הריאלי והיה פעיל בצופים. בהיותו נער התנדב לפלמ"ח.^[1] היה שותף בארגון ההעפלה ושירת במלחמת העצמאות בתור קצין מודיעין בחטיבה שבע ובחטיבת יפתח.

לאחר המלחמה הצטרף למשרד החוץ, והיה מזכירו של משה שרת. ב-1956 התמנה ליועץ לענייני ערבים לראש הממשלה דוד בן-גוריון, ופעל, בין השאר, לשילוב בני העדה הדרוזית בצה"ל. ב-1963 החליף את יצחק נבון בתפקיד מנהל לשכת ראש הממשלה בן-גוריון, והיה הראשון ששמע ממנו על כוונתו להתפטר, בין השאר בעקבות דרישתו של בן-גוריון (שלא נתקבלה בהנהגת מפא"י) למנות ועדת חקירה ממלכתית למה שכונה "עסק הביש".^[2] בסוף 1964 התפטר מתפקיד זה, לדבריו, מכיוון שראש הממשלה לוי אשכול לא נתן בו אמון מלא.^[3] ב"על המשמר" נטען שהוחלף בגלל נאמנותו לבן-גוריון.^[4]

לוברני שב למשרד החוץ,^[5] נשלח ללמוד צרפתית בפריז,^[6] וביולי 1965 נתמנה לשגריר ישראל באוגנדה^[7]^[8] (לאחר שהוצע לו לבחור בין להיות שגריר בפינלנד או באוגנדה), שם קשר קשרים עם אידי אמין, שהיה אז סגן הרמטכ"ל.^[9] בו-זמנית, שירת גם כשגריר לא-תושב ברואנדה.^[10] בשנת 1968 התמנה לשגריר ישראל באתיופיה במקומו של חיים בן-דוד, שנספה בתאונת מטוס בנובמבר 1967. לובראני ריכז באתיופיה את הסיוע הישראלי שהתרכז בצוותים ישראליים של גאולוגים, מומחים לכותנה, רופאים, ומומחי מלונאות.^[11] בשנת 1971 התמנה לתפקיד בכיר בקונצרן כור.

בשנת 1973^[12] החליף לובראני את מאיר עזרי בתפקיד שגריר ישראל באיראן. לובראני היה בקשרים הדוקים עם השאה מוחמד רזא שאה פהלווי והיה בין הראשונים שהזהירו מבעוד מועד כי קרב הקץ על משטרו של השאה. ב-1978 החליף אותו בתפקיד יוסף הרמלין.

ב-1979 פרש לוברני לעסקים פרטיים.

בין השנים 1983–2000 שימש כמתאם פעולות הממשלה בלבנון, במסגרת זו היה מעורב במגעים עם נביה ברי, מנהיג תנועת אמל, לשחרורו של רון ארד, וכן שימש ראש משלחת ישראל למשא ומתן עם לבנון במסגרת שיחות מדריד. לאחר נסיגת צה"ל לרצועת הביטחון ביוני 1985 ביקש אורי לוברני לשוב לעסקיו, אולם מאחר שהמדיניות הישראלית בדרום לבנון הייתה מורכבת ומסובכת, ביקש ממנו שר הביטחון יצחק רבין לדחות את התפטרותו.

ב-1990 ניהל את המגעים הדיפלומטיים בין ישראל לאתיופיה שהובילו למבצע שלמה.

לאחר נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000 עבר לוברני לשמש כיועץ לשר הביטחון. הוא נשאר בתפקיד זה עד 2010, אז עבר לתפקיד יועץ לשר לנושאים אסטרטגיים, משה יעלון.^[13] בנובמבר 2015 פרש משירות המדינה.^[14]

בשנת 2014 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה.^[15]

לוברני היה מהדמויות המזוהות ביותר עם תקופת רצועת הביטחון הישראלית, בהיותו מתאם פעולות הממשלה בלבנון.^[16]

לוברני הלך לעולמו במרץ 2018, בגיל 91.^[17]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אורי לוברני בוויקישיתוף

יוסי מלמן, אחינו הפרסים, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2006
אפרים לפיד ויוכי ארליך, ‏אורי לוברני: איש הסוד, העצה והמעש, מבט מל"מ 54, ספטמבר 2009, עמ' 16
ריאיון עם אורי לוברני ריאיון עם אורי לוברני, אוגוסט 2013
שי ניר, ‏הובא למנוחות אורי לוברני: "היה נכס גדול למדינת ישראל", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 7 במרץ 2018
טל בשן, ראיון נדיר: אורי לוברני על 60 שנות פעילות חשאית, סופהשבוע, 30 בדצמבר 2013
דנה סומברג, ‏אורי לוברני מסכם קריירה ענפה: "מרגיש שיצאתי לחירות", באתר מעריב אונליין, 27 בדצמבר 2015
מאיה פולק, מקור ראשון, האיש שלנו באנטבה, אתיופיה ולבנון פורש משירות, באתר nrg‏, 14 בינואר 2016
הדיווח של אורי לוברני על שיחתו עם השאה של איראן, 28 בספטמבר 1978, פורסם בבלוג של ארכיון המדינה
יואב איתיאל ואמיר בוחבוט‏, "ג'נטלמן נטול שחצנות": הלך לעולמו יועץ שרי הביטחון אורי לוברני, באתר וואלה!‏, 5 במרץ 2018
עופר אדרת, הדיפלומט והיועץ הביטחוני הבכיר אורי לוברני מת בגיל 92, באתר הארץ, 5 במרץ 2018
שי פוגלמן, השקט שלפני המלחמה: פרק מתוך ביוגרפיה בכתובים על אורי לוברני, שמת החודש, באתר הארץ, 21 במרץ 2018
אורי מילשטיין, ‏"תחושותיו של רבין עלו בחיי רון ארד": השיחות הגנוזות עם אורי לוברני, באתר מעריב אונליין, 6 באפריל 2018
אלבומי אורי לוברני מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
אורי לוברני (1926-2018), תצלומים, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ אורי לוברני, באתר הפלמ"ח.
^ טל בשן, ראיון נדיר: אורי לוברני על 60 שנות פעילות חשאית, סופהשבוע, ‏ 30.12.2013.
^ אפרים לפיד ויוכי ארליך, ‏אורי לוברני: איש הסוד, העצה והמעש, מבט מל"מ 54, ספטמבר 2009, עמ' 16
^ א. לובראני נתמנה שגריר באוגנדה, על המשמר, 8 ביולי 1965
^ אביעד יפה נתמנה למזכיר מדיני של ראש הממשלה, חרות, 4 בינואר 1965
^ יוסף חריף, שינויים במפה הדיפלומאטית, מעריב, 15 בינואר 1965
^ א. לובראני - שגריר באוגנדה, קול העם, 8 ביולי 1965
^ לוח המסעים במשרד החוץ, מעריב, 9 באפריל 1965
^ לאחר שנחתו יחד נחיתת אונס הצהיר אידי אמין שהם "אחים בדם", טל בשן 27.12.2013 סופהשבוע-האיש שהיה שם
^ אורי לובראני - שגריר לא תושב ברואנדה, הצופה, 8 באוגוסט 1965
^ בשנת 1970 הסתכם היצוא הישראלי לאתיופיה בסכום של 4.5 מיליון דולר וחברות ישראליות זכו במכרזים מקומיים בהיקף כולל של שני מיליון דולר
^ 35 שנים לעלייתו לשלטון באיראן של האייתוללה רוחאללה חומייני - נציגי ישראל מדווחים בארכיון המדינה, 5 בפברואר 2014
^ אלי ברדנשטיין, אורי לוברני עובר לבוגי, "מעריב", 25 באוגוסט 2010
^ השגריר לשעבר באיראן פורש ומסכם: "תקופה מרתקת", באתר גלי צה"ל, 30 בנובמבר 2015
^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה
^ שי ניר, ‏הובא למנוחות אורי לוברני: "היה נכס גדול למדינת ישראל", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 7 במרץ 2018
^ יועצם של שרי הביטחון אורי לוברני הלך לעולמו בגיל 92, באתר וואלה!‏, 5 במרץ 2018

[1] אורי לוברני, באתר הפלמ"ח.

[2] טל בשן, ראיון נדיר: אורי לוברני על 60 שנות פעילות חשאית, סופהשבוע, ‏ 30.12.2013.

[3] אפרים לפיד ויוכי ארליך, ‏אורי לוברני: איש הסוד, העצה והמעש, מבט מל"מ 54, ספטמבר 2009, עמ' 16

[4] א. לובראני נתמנה שגריר באוגנדה, על המשמר, 8 ביולי 1965

[5] אביעד יפה נתמנה למזכיר מדיני של ראש הממשלה, חרות, 4 בינואר 1965

[6] יוסף חריף, שינויים במפה הדיפלומאטית, מעריב, 15 בינואר 1965

[7] א. לובראני - שגריר באוגנדה, קול העם, 8 ביולי 1965

[8] לוח המסעים במשרד החוץ, מעריב, 9 באפריל 1965

[9] לאחר שנחתו יחד נחיתת אונס הצהיר אידי אמין שהם "אחים בדם", טל בשן 27.12.2013 סופהשבוע-האיש שהיה שם

[10] אורי לובראני - שגריר לא תושב ברואנדה, הצופה, 8 באוגוסט 1965

[11] בשנת 1970 הסתכם היצוא הישראלי לאתיופיה בסכום של 4.5 מיליון דולר וחברות ישראליות זכו במכרזים מקומיים בהיקף כולל של שני מיליון דולר

[12] 35 שנים לעלייתו לשלטון באיראן של האייתוללה רוחאללה חומייני - נציגי ישראל מדווחים בארכיון המדינה, 5 בפברואר 2014

[13] אלי ברדנשטיין, אורי לוברני עובר לבוגי, "מעריב", 25 באוגוסט 2010

[14] השגריר לשעבר באיראן פורש ומסכם: "תקופה מרתקת", באתר גלי צה"ל, 30 בנובמבר 2015

[15] מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה

[16] שי ניר, ‏הובא למנוחות אורי לוברני: "היה נכס גדול למדינת ישראל", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 7 במרץ 2018

[17] יועצם של שרי הביטחון אורי לוברני הלך לעולמו בגיל 92, באתר וואלה!‏, 5 במרץ 2018

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]