אורי שמחוני
| אורי שמחוני | |
|---|---|
| נולד | 1936, ישראל |
| השתייכות | |
| תקופת שירות | 1954 - 1986 |
| דרגה | |
| תפקידים צבאיים |
מפקד סיירת אגוז, מפקד חטיבת אלכסנדרוני, מפקד חטיבת גולני, מפקד בית הספר לקצינים של צה"ל, קצין חי"ר וצנחנים ראשי, ראש מחלקת ההדרכה, נספח צבאי בארצות הברית |
| מלחמות וקרבות |
|
| עיטורים | |
| תפקידים אזרחיים |
מנכ"ל סולתם מערכות |
אורי שמחוני (נולד ב-1936) איש צבא ישראלי, השתחרר בדרגת אלוף מצה"ל.
שמחוני נולד וגדל בקיבוץ גינוסר. עם גיוסו לצה"ל בשנת 1954, התנדב שמחוני לצנחנים, ושובץ בגדוד 890 בפלוגה א' עליה פיקד תחילה סעדיה אלקיים ולאחר מכן מאיר הר-ציון[1] . בצנחנים הוא עבר מסלול הכשרה כלוחם, ולאחר מכן עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. לאחר הקורס שימש כמפקד מחלקה בגדוד 890 של הצנחנים וצנח עימו במיתלה במבצע קדש. ב-1957 השתחרר מצה"ל אך חזר לשירות קבע ב-1964. שמחוני שירת כקצין מודיעין של חטיבת גולני בתקופת מלחמת ששת הימים, לאחר המלחמה למד בפו"ם[2] וב-1970 קיבל לידיו את הפיקוד על גדוד הסיור של פיקוד צפון, סיירת אגוז[3]. שמחוני הוביל את סיירת אגוז למבצעים רבים בלבנון, ובהם הפשיטה על מפקדת המחבלים בכפר עינתא[4], הסמוך לבינת' ג'בייל בדצמבר 1970, פשיטה רגלית בלילה קר וגשום במיוחד בה נהרגו כחמישה מחבלים, והפשיטה על מפקדת המחבלים בעיירה אל-ח'יאם. ב-1972 מונה לקצין אג"ם של פיקוד צפון תפקיד בו כיהן במהלך מלחמת יום הכיפורים[5], בימים האחרונים של המלחמה החליף את מח"ט גולני אמיר דרורי שנפצע בקרב על החרמון. סיפור הלחימה מנקודת מבטו כקצין מטה בפיקוד, מתואר בספר "הסורים על הגדרות", שיצא לאור ב-2008 בהוצאת משרד הביטחון ומערכות.
לאחר המלחמה התמנה למפקד חטיבת אלכסנדרוני וב-1974 למפקד חטיבת גולני[6]. בשנת 1975 מונה למפקד בית ספר לקצינים, ובשלהי 1976 הועלה לדרגת תא"ל, החליף את דן שומרון כקצין חי"ר וצנחנים ראשי[7], ופיקד על אוגדת הקחצ"ר, בין היתר במבצע ליטני[8]. שירת כעוזר ראש אג"ם, בשנת 1981 הועלה לדרגת אלוף ונתמנה לראש מחלקת ההדרכה. בשנים 1984 עד לשחרורו ב-1986 כיהן כנספח צה"ל בארצות הברית ואף זכה לעיטור אות לגיון ההצטיינות.
שמחוני הוא בוגר תואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. לאחר שחרורו כיהן כמנכ"ל סולתם מערכות.
בשנת 2006 יצא לאור הספר "לוויתן לבן" (הוצאת גלורי), המקבץ 167 נושאים עליהם שוחח עם בנו גלעד שמחוני ותועדו ללא ידיעתו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אורי שמחוני באתר חטיבת גולני
- הספר לוייתן לבן באתר הוצאת גלורי.
- אורי שמחוני, "אל תתנו להם לחקור", הארץ, 10/08/10.
- אורי שמחוני, "צבא מופתע אך יעיל", הארץ, 12/10/10.
- אורי שמחוני, הלקח היחיד החשוב מהמלחמה, ישראל היום, 10.10.2011.
- אורי שמחוני, בפתח הדברים, מערכות, גיליון 287, יוני 1983, עמודים 8-9.
- אורי שמחוני, יחס ישיר בין כמות הצל"שים וגודל התקלה, nrg, 24.04.2001.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ גדוד חי"ר מוצנח 890 פלוגה א', מתוך אתר הצנחנים בעשור הראשון, "פלוגה א', גדוד 890, שנת 1954, הייתה ללא ספק הקבוצה האיכותית ביותר שלתוכה נשאני גורלי".
- ^ אמיר אורן, צרות של מפסידים, באתר הארץ
- ^ אורי שמחוני, "לוייתן לבן", הוצאת גלורי, 2006, עמודים 72-73.
- ^ יעקב ארז, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1983, כרך 14 -"סיירות ומיעוטים", עמוד 65.
- ^ אורי דרומי, פיקד על הכיבוש מחדש של החרמון, הארץ, 22.10.2007.
- ^ מיטל צור ורועי מנדל, אשכנזי - האיש הנכון בזמן הנכון, ynet, 14.02.2007.
- ^ אמיר אורן, היחידות המיוחדות והמלחמה הבאה, הארץ, 22.07.2011.
- ^ הכוחות שלקחו חלק במבצע, מבצע ליטני באתר חטיבת הצנחנים.
| קציני חי"ר וצנחנים ראשיים (קחצ"ר) | ||
|---|---|---|
|
| מפקדי בית הספר לקצינים של צה"ל | ||
|---|---|---|
|