אורלי לוי-אבקסיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אורלי לוי-אבקסיס
OLevyAS5V7987.JPG
תאריך לידה 11 בנובמבר 1973 (בת 41)
ט"ז בחשוון ה'תשל"ד
חברת הכנסת
כנסות 18 - 20
סיעה ישראל ביתנו, הליכוד - ישראל ביתנו
תפקידים בולטים
עיסוק קודם דוגמנית ומנחת טלוויזיה

אורלי לוי-אבקסיס (נולדה ב-11 בנובמבר 1973) היא חברת הכנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו ויו"ר הוועדה לזכויות הילד. בעבר דוגמנית ומנחת טלוויזיה ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורלי לוי-אבקסיס, 9 במרץ 2009
לוי-אבקסיס בפרסומת לרהיטים

לוי גדלה והתחנכה בבית שאן. היא בתו התשיעית מתוך תריסר ילדים, של חבר הכנסת ושר החוץ לשעבר דוד לוי. אחיה הוא ז'קי לוי, ראש עיריית בית שאן לשעבר וחבר הכנסת העשרים.

לוי שירתה בחיל האוויר, ואחרי שחרורה מצה"ל ב-1993 החלה לעסוק בדוגמנות, כשהשתתפה בפרסומת לחטיף השוקולד "מקופלת". בהמשך הייתה דוגמנית הבית של מעצב השיער שוקי זיקרי ושל המאפר ירין שחף. במקביל לקריירת הדוגמנות השלימה תואר ראשון במשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה.

בראשית המאה ה-21 החלה להנחות תוכניות טלוויזיה, ובהן "בלה בלה" בערוץ 33 ו"החיים בסטייל" בערוץ 1. בשנת 2008 הנחתה את תוכנית הבוקר של ערוץ 10 "על הבוקר", כחלק מפאנל הכולל גם את גד שמרון, אפרת רייטן ודן מנו.

החיים הפוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי-אבקסיס ניהלה מגעים על אפשרות להצטרף לחיים הפוליטיים עם אישים מצדה השמאלי של המפה הפוליטית, כבנימין בן-אליעזר ממפלגת העבודה ויוסי שריד ממרצ‏‏.‏[1] לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצע לה להצטרף למפלגת "ישראל ביתנו". היא נענתה להצעה, הוצבה במקום השישי ברשימתה לכנסת ה-18 ונכנסה לכנסת לאחר שמפלגתה זכתה ב-15 מנדטים.

בכנסת ה-18[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם היבחרה לכנסת החלה לשמש כחברה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולעמוד בראש השדולה לטיפול בילדים ובבני נוער בסיכון. מיוני 2012 לוי-אבקסיס כיהנה גם כיושבת ראש וועדה לזכויות הילד של הכנסת. כמו כן שימשה כחברה בוועדה המשותפת לנושאי סביבה ובריאות וכסגנית יושב ראש הכנסת. במסגרת תפקידים אלה יזמה בכנסת ה-18 הצעות חוק רבות אשר עברו בקריאה שנייה ושלישית והפכו לחוקים. בהן תיקון בעניין הרחבת תחולת המוסדות לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תיקון לחוק בתי המשפט שאוסר פרסום שמות קטינים בהליכים אזרחיים, תיקון להצעת חוק עבודת נשים שעניינו הארכת חופשת הלידה בגין אשפוז ילדים וחוק שמבקש תיקון של פקודת הרופאים בסימון ייעוד תרופה על אריזה.

כמו כן יזמה בכנסת זו הצעת חוק להפיכת מוקד סיוע טלפוני לנפגעות תקיפה מינית כמוקד חירום טלפוני חינמי בדומה לקווי חירום כמשטרה ומכבי אש, שעברה אף היא בקריאה שלישית. עיקרה של הצעת חוק זו הוא מתן אפשרות להתקשר למוקדים אלה כאשר מספרם יהיה חסוי ולא יופיע בדף פירוט השיחות של הלקוח, וכן שהמימון יוכר כתרומה לצורכי מס, עבור חברות הסלולר שקיבלו על עצמן את מימון השיחות. על פועלה בכנסת ה-18 זכתה לוי-אבקסיס באות הפרלמנטר המצטיין של הכנסת, יחד עם חבר הכנסת ניצן הורוביץ ממפלגת מרצ.

בכנסת ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, עם איחודן של מפלגות הליכוד וישראל ביתנו, שובצה לוי-אבקסיס במקום ה-16 ברשימה המשותפת הליכוד ישראל ביתנו ונכנסה לכנסת בשנית לאחר שהרשימה זכתה ב-31 מנדטים. בכנסת זו המשיכה לוי-אבקסיס לכהן כיושבת ראש הוועדה לזכויות הילד, וכן שימשה כחברה בוועדה לקידום מעמד האישה ובוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

עם תחילת המושב הראשון של הכנסת ה-19 הגישה לוי-אבקסיס הצעת חוק שמשכה תשומת לב ציבורית רבה והבטחת חקיקתה הפכה לאחד מקווי היסוד של ממשלת ישראל ה-33. הצעה זו, הצעת חוק שיקום, קידום ושילוב אנשים עם אוטיזם בקהילה‏[2] ההצעה ספגה ביקורת רבה דווקא מצד קהילת האוטיסטים, שטענו נגדה שלוי-אבקסיס מבקשת להעביר כספים למוסדות בהם חוסים אוטיסטים, במקום להעביר תמיכה כלכלית ישירות לאנשים הסובלים מאוטיזם, באופן שיאפשר להם לנהל חיים עצמאיים. הצעה זו היא הצעה דומה מאוד בניסוחה לחוק שיקום נכי נפש בקהילה, שהפעלתו ספגה ביקורת ממשרד מבקר המדינה[3]. אחד ההבדלים הבולטים בין ההצעה לבין חוק שיקום נכי הנפש הוא שההצעה מגדילה את הוועדות הדנות בזכות השיקום של כל תושב ישראל המאובחן כאוטיסט, לוועדות בנות 12 חברים כל אחת. במושב הכנסת הקודמת, הגישה לוי-אבקסיס הצעת חוק נוספת בעלת נוסח דומה מאוד לחוק שיקום נכי הנפש, "הצעת חוק סיוע לילדים הסובלים ממחלה כרונית במוסדות חינוך"‏[4], אלא ששם גודל הוועדות הוגדל רק לוועדות בנות 6 חברים, עבור אישור זכאותו של כל תושב בעל אבחונים.

בדיון אודות דו"ח ה-OECD, שנערך במליאה במאי 2013, בנוכחות שר הרווחה, מאיר כהן, תקפה לוי-אבקסיס את תקציב המדינה, וטענה כי הוא תוצאה של סדר עדיפויות לקוי והתעלמות מהמצוקות החברתיות בישראל, לרבות בעיית העוני. התבטאויותיה נגד התקציב היו נדירות משום שכחברת קואליציה היא מחויבת לתמוך בפעולות הממשלה. נאומה נקטע בקריאות ביניים של ח"כים, שזעמו על כך שהיא תוקפת את התקציב מתוך הקואליציה‏[5]. לבסוף, לאחר שננזפה על ידי ראשי הקואליציה, השתתפה בהצבעה בעד חלק נרחב מסעיפי התקציב.

במהלך תקופת כהונתה זו יזמה לוי-אבקסיס את הקמת השדולה לעסקים קטנים ובינוניים בכנסת. היא משמשת יושבת ראש משותפת של שדולת השוכרים אותה הקימה יחד עם חברי הכנסת חיליק בר וסתיו שפיר מהעבודה, ועמם יזמה הצעת חוק המסדירה תבחינים פיזיים לדירה נאותה להשכרה והמעגנת בחוק את הגבלת האפשרות של המשכיר להעלות לשוכרים את שכר הדירה. בנוסף, יזמה יחד עם דב חנין, עפר שלח וקבוצת חברי כנסת מצטרפים תיקון לחוק זכויות התלמיד האוסר על אפליה מטעמים של זהות או נטייה מגדרית במערכת החינוך שעבר אף הוא בקריאה שלישית‏[6] ושימשה כחברה בשדולה למען קידום הנוער בפריפריה.

בכנסת ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים שובצה לוי-אבקסיס במקום השני ברשימת ישראל ביתנו, כסגניתו של יושב ראש המפלגה אביגדור ליברמן ונבחרה לכנסת בשלישית, לאחר שהרשימה קיבלה 6 מנדטים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי-אבקסיס נשואה לליאור אבקסיס ואם לארבעה ילדים, שהצעיר בהם נולד בעת כהונתה כח"כית‏[7]. היא מתגוררת בקיבוץ מסילות שבבקעת בית שאן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורלי לוי-אבקסיס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושבי ראש הוועדה לזכויות הילד של הכנסת

תמר גוז'נסקירן כהןמיכאל מלכיאורנאדיה חילושלי יחימוביץ'דני דנוןזבולון אורלבאורלי לוי-אבקסיס