אורן סמדג'ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורן סמדג'ה
אורן סמדג'ה, 2010
אורן סמדג'ה, 2010
לידה 20 ביוני 1970 (בן 53)
אופקים, ישראל
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט ג'ודו
מאמן מוריס סמדג'ה
משה פונטי
הישגים
דרגה דאן 7[1]
תלמידים טומי ארשנסקי
גולן פולק
אורי ששון
שגיא מוקי
פיטר פלצ'יק
טל פליקר
ברוך שמאילוב
טוהר בוטבול
לי קוכמן
מאזן מדליות
ג'ודו
מתחרה עבור ישראלישראל ישראל
המשחקים האולימפיים
ארד ברצלונה 1992 71 ק"ג
אליפות העולם
כסף הצ'יבה 1995 78 ק"ג
אליפות אירופה
ארד פריז 1992 71 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורן סְמַדְגָ'ה (נולד ב-20 ביוני 1970) הוא ג'ודוקא עבר ישראלי והמאמן-הראשי של נבחרת הגברים של ישראל בג'ודו. אחד משני הישראלים הראשונים אשר זכו במדליה אולימפית, מדליית ארד (ברצלונה 1992) וסגן אלוף העולם (הצ'יבה 1995).

סמדג'ה הוא הישראלי הראשון שזכה במדליה אולימפית גם כספורטאי וגם כמאמן (ריו דה ז'ניירו 2016 וטוקיו 2020).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמדג'ה נולד באופקים וגדל במושב נורדיה שבלב השרון. אביו היה מאמן הג'ודו מוריס סמדג'ה שעלה מתוניסיה. בגיל 12 השתתף סמדג'ה לראשונה באליפות ישראל בג'ודו וזכה במדליית הזהב. במקביל גם שיחק כדורגל בקבוצת הנוער של בית"ר אופקים. בגיל 17 החל סמדג'ה להתחרות בתחרויות בינלאומיות, ואף צורף לנבחרת ישראל. הוא התחרה במשקל עד 71 קילוגרם. התמיין לשירות צבאי ביחידה מובחרת.

בשנת 2008 השתתף בתוכנית המציאות "רוקדים עם כוכבים", והיה המודח השלישי. באותה שנה הופיע גם בהופעת אורח בפרק אחד בסדרה "החיים זה לא הכל".

סמדג'ה נשוי לליאת, ולהם שני בנים ובת. בנו, רום, התמודד בתוכנית המציאות "הבנים והבנות" בערוץ הילדים, בעונות השביעית והשמינית.

סמדג'ה מתגורר בגנות הדר.

סמדג'ה מכונה לעתים על ידי אוהדים "סמדג'י בומבה" עקב הצלחותיו הרבות.

הקריירה המקצועית כג'ודוקא[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכייה במדליה אולימפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא הבטיח את השתתפותו באולימפיאדת ברצלונה (1992), לאחר שזכה במדליית ארד באליפות צ'כיה הפתוחה. במשחקים האולימפיים עצמם זכה במדליית ארד בזכות מספר איפונים בתום 6 הקרבות שלו, ובכך הפך לספורטאי הישראלי הראשון שזוכה במדליה מבין הגברים. סמדג'ה הצליח לנצח ב-5 הקרבות באולימפיאדה בזמן שיא של 5 דקות ו-45 שניות (קרב ג'ודו אורך 5 דקות).

סגן אלוף העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם בשנת 1995 שנערכה בצ'יבה שביפן, זכה סמדג'ה במדליית הכסף בקטגוריית המשקל עד 78 ק"ג. בסיבוב הראשון הוא ניצח את אלי חמאנפה האיראני, בסיבוב השני הוא ניצח את אדלר וולמר האמריקאי ובשמינית הגמר הוא ניצח את נונו ראמוס הפורטוגלי. בשלב רבע הגמר סמדג'ה ניצח את סוסו ליפרטליאני הגיאורגי ובחצי הגמר הוא גבר באיפון על פלאביו דה ולואה הברזילאי תוך 25 שניות לאחר תרגיל אורה-נאגה.[2] בגמר סמדג'ה נכנע באיפון לטושיהיקו קוגה היפני.

סמדג'ה ייצג את ישראל גם באולימפיאדת אטלנטה (1996) והיה בין המועמדים הבכירים למדליה אך הגיע אליה כאשר הוא סובל מפציעה בברכו. בסיבוב הראשון הוא ניצח את גראם רנדל הבריטי ובסיבוב השני הפסיד לאירקלי אוזנדזה הטורקי והודח.

תארים - רשימה חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1987 – אלוף שוודיה הפתוחה 71 ק"ג
  • 1989 – אלוף ישראל גברים 21 ובוגרים 71 ק"ג
  • 1990 – מקום ראשון הונגריה 71 ק"ג
  • 1990 – סגן אלוף העולם לג'וניור
  • 1991 – סגן אלוף גרמניה למסטרים
  • 1991 – מדליית ארד באליפות אירופה ג'וניור
  • 1992 – מדליית ארד באליפות אירופה לבוגרים שנערכה בפריז, 71 ק"ג
  • 1992 – מדליית ארד אולימפית ראשונה לגברים, 71 ק"ג
  • 1993 – אלוף בלגיה הפתוחה 71 ק"ג
  • 1994 – אלוף אנגליה
  • 1994 – אלוף ישראל בוגרים 71 ק"ג
  • 1995 – מדליית כסף באליפות עולם שנערכה ביפן, 78 ק"ג
  • 1996 – מקום ראשון בלגיה עד 78 ק"ג
  • 2010 – קבלת הדאן 6-חגורה אדומה לבנה

הקריירה המקצועית כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 הקים אורן את המרכז הישראלי לג'ודו ומצוינות בספורט באבן יהודה והחל להוביל כמאמן מאות חניכים בגילאים שונים במטרה לחולל שינוי באיכות הג'ודו בישראל.

בשנת 2010 פנתה ועדת האיתור לסמדג'ה בבקשה לשמש כמאמן נבחרת הגברים של ישראל בג'ודו כחלק מתהליך בניית איגוד הג'ודו הישראלי מחדש. סמדג'ה החליט לקבל עליו את התפקיד והוביל את נבחרת ישראל אל אולימפיאדת ריו (2016) ואל אוליפיאדת טוקיו (2020).

מדליות מרכזיות כמאמן הנבחרת:

בדצמבר 2015, זכה בפרס הספורט הישראלי מטעם משרד התרבות והספורט על הצטיינות בתחומו כמאמן.[4] ובשנים 2015, 2016 ו-2018 זכה סמדג'ה בתואר מאמן השנה בספורט הישראלי על הישגיו הרבים.

נכון לפברואר 2020 תחילתה של השנה האולימפית סמדג'ה מיקם את מרביתה של נבחרת הגברים בעשיריה הפותחת העולמית (משקלים 66, 73, 81, עד 100 ק"ג ומשקל חופשי).

הישגים כמאמן הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליפות עולם מקום חמישי – טומי ארשנסקי

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליפות אירופה מדליית כסף – אורי ששון
  • אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו מקום חמישי – שגיא מוקי
  • אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו מדליית ארד – אורי ששון

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליפות אירופה מקום חמישי – ברוך שמאילוב
  • אליפות אירופה מקום חמישי – טוהר בוטבול
  • אליפות עולם מדליית ארד – טל פליקר
  • גראנד סלאם באקו מדליית זהב – טל פליקר
  • גראנד סלאם אבו דאבי מדליית זהב – טל פליקר

2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליפות אירופה מדליית ארד – טל פליקר
  • אליפות אירופה מדליית ארד – פיטר פלצ'יק
  • אליפות אירופה מדליית זהב – שגיא מוקי
  • אליפות עולם מקום חמישי – טל פליקר
  • גראנד סלאם אבו דאבי מדליית זהב – פיטר פלצ'יק
  • גראנד סלאם אבו דאבי מדליית זהב – שגיא מוקי

2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גרנד סלאם תל אביב מדליית זהב – שגיא מוקי, אורי ששון
  • גרנד סלאם תל אביב מדליית ארד – טוהר בוטבול
  • גרנד סלאם פריז מדליית כסף – שגיא מוקי
  • גרנד סלאם פריז מדליית ארד – ברוך שמאילוב, פיטר פלצ'יק
  • גרנד סלאם יקטרינבורג מדליית זהב – שגיא מוקי
  • גרנד סלאם יקטרינבורג מדליית כסף – אורי ששון
  • גרנד סלאם יקטרינבורג מדליית ארד – ברוך שמאילוב, פיטר פלצ'יק
  • גרנד פרי טביליסי מדליית זהב – טל פליקר
  • אליפות אירופה מקום חמישי – טוהר בוטבול
  • אליפות אירופה מדליית כסף – לי קוכמן
  • אליפות עולם מדליית זהב – שגיא מוקי
  • מאסטרס סין מדליית כסף – שגיא מוקי
  • מאסטרס סין מדליית כסף – טוהר בוטבול
  • מאסטרס סין מקום חמישי – ברוך שמאילוב
  • מאסטרס סין מקום חמישי – פיטר פלצ'ק

2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גרנד פרי תל אביב מדליות זהב – פיטר פלצ'יק, אורי ששון
  • גרנד פרי תל אביב מדליית ארד – טל פליקר
  • גרנד סלאם פריז מדליית זהב – פיטר פלצ'יק
  • אליפות אירופה פראג מדליית זהב – פיטר פלצ'יק
  • אליפות אירופה פראג מדליית כסף – טל פליקר

2021[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליפות אירופה מדליית כסף – טוהר בוטבול, טל פליקר
  • אליפות אירופה מדליית ארד – שגיא מוקי
  • מאסטרס דוחא מדליית כסף – ברוך שמאילוב
  • מאסטרס דוחא מדליית ארד – שגיא מוקי, פיטר פלצ'יק
  • גרנד סלאם תל אביב מדליית כסף – פיטר פלצ'יק
  • גרנד סלאם תל אביב מדליית ארד – טוהר בוטבול
  • גרנד סלאם אנטליה מדליית ארד – לי קוכמן
  • אולימפיאדת טוקיו 2020, מדליית ארד – קבוצתי מעורב, ניצחון 1–4 (השתתפו בקרב שגיא מוקי, רז הרשקו, פיטר פלצ'יק ותמנע נלסון - לוי, בנוסף זכו במדליה אורי ששון, ברוך שמאילוב, גילי שריר, טוהר בוטבול, לי קוכמן, וענבל לניר)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "מקבלי דרגות דאן" (PDF). איגוד הג'ודו העולמי (באנגלית). p. 3. אורכב מ-המקור (PDF) ב-18 בפברואר 2023. נבדק ב-18 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ הקרב מול פלאביו דה ולואה, חצי גמר אליפות העולם 1995, אתר JudoInside
  3. ^ יניב טוכמן‏, ג'ודו: שגיא מוקי זכה במדליית הזהב באליפות העולם בטוקיו, באתר וואלה!‏, 28 באוגוסט 2019
  4. ^ אורן אהרוני, טקס ספורטאי השנה 2015: כל הנבחרים, באתר ynet, 29 בדצמבר 2015