אורנה בן דור
אורנה בן דור (נולדה ב-12 בדצמבר 1954), בימאית קולנוע, בימאית טלוויזיה ויוצרת קולנוע וטלוויזיה ישראלית.
[עריכה] ביוגרפיה
בן דור היא בוגרת החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. סרט הגמר שלה "תמונת מצב" זכה לפרס ביכורים בשנת 1982 והוקרן בערוץ הראשון באותה שנה.
בתחילת דרכה המקצועית ביימה שתי דוקו דרמות על שתי נשים מרכזיות בהיסטוריה הארצישראלית, מניה שוחט ושרה אהרונסון. שני הסרטים שודרו בערוץ הראשון. הסרט "יומן מסע" המגולל את סיפורה של מניה שוחט זכה בפרס הסרט התיעודי של המכון הישראלי לקולנוע ב-1986. הוא גם שודר בטלוויזיה האוסטרלית בערוץ הציבורי, והוקרן במספר פסטיבלים בעולם, ביניהם פסטיבל שיקגו ופסטיבל סידני.
בן דור ביימה ארבעה סרטים בנושא ניצולי השואה והדור השני לשואה, שזכו לתשומת לב בינלאומית רבה. ב-1988 ביימה את הסרט הדוקומנטרי "בגלל המלחמה ההיא" שעסק במוזיקאים יהודה פוליקר ויעקב גלעד והוריהם ניצולי השואה. הסרט זכה לשבחים ולפרסים חשובים, בהם פרס הביקורת הישראלי פרס הביקורת בפסטיבל ברלין ופרס ראשון בפסטיבל לנינגרד. הסרט הוקרן בבתי קולנוע בישראל ובגרמניה בהצלחה רבה ובניו יורק סן פרנסיסקו ולוס אנג'לס בארצות הברית, ושודר ברשתות טלוויזיה אחדות בישראל וברחבי העולם ובהן: ה-BBC הבריטי, הערוץ הציבורי באוסטרליה והערוץ הציבורי בארצות הברית. באותה שנה יצרה בן דור את הסרט "שבר ענן", שעסק באופן שבו קיבלו את ניצולי השואה בישראל בשנותיה הראשונות. הסרט שודר בערוץ הראשון. ב-1993 יצרה את דרמת הטלוויזיה "שואה טובה" לפי סיפור של גבריאל דגן. ב-1995 ביימה את סרט הקולנוע "ארץ חדשה", שהביא את סיפורם של שני ילדים ניצולי שואה בשנותיה הראשונות של המדינה. הסרט זכה בפרס הקהל בפסטיבל מונפלייה ופרס ראשון בפסטיבל כלכותה והשתתף בפסטיבלים רבים בעולם. הסרט הוקרן בארטה, ויצא להקרנה מסחרית בצרפת. בשנה זו זכתה בפרס שר החינוך ליוצרי קולנוע בישראל. מ-1994 ועד 1999 הקימה ושימשה כמנהלת הראשונה של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה. במסגרת התפקיד סייעה בן דור להפיק עשרות סרטים מצליחים כגון: "בית שאן: סרט מלחמה" של דורון צברי ורינו צרור, "באבא לובה" של ז'ולי שלז ו"איך הפסקתי לפחד והתחלתי לאהוב את אריאל שרון" של אבי מוגרבי.
בשנים 1996-1998 הגישה וערכה את התוכנית "מבט נשי", שעסקה בנושאים פמיניסטיים שעל סדר היום הישראלי. התוכנית הופקה על ידי הטלוויזיה החינוכית ושודרה בערוץ 2. בשנת 2000 השתתפה במכרז לערוץ 10 כחלק מקבוצת תום תקשורת וביימה כתבות לאולפן שישי בערוץ 2.
בין השנים 2001-2007 ניהלה בן דור את המחלקה הדקומנטרית באולפני הרצליה. במסגרת התפקיד יצרה בן דור תוכניות טלוויזיה דקומנטריות רבות. היא ערכה וביימה את תוכנית התרבות "דו"ח אינטימי" בערוץ 2, את סדרת התחקיר על מיניות בישראל "סקס ישראלי" בערוץ 8 ,הסדרה הייתה מועמדת לפרס האקדמיה הישראלית. וכיום בערוץ 8 רצה תוכניתה החדשה "בלונד: סדרה עם שורשים" על ההיסטוריה ומשמעויותיו התרבותיות ואפילו הפוליטיות של השיער הזהוב.
בשנת 1999 הנחתה בערוץ 2 את התוכנית היומית "עם הרוח" ששודרה זמן קצר על המרקע אשר בה אירחה שחקנים ואורחים מעניינים.
בשנת 2003 כתבה וביימה את הסרט "אחד אלמנה פעמיים שכול" לערוץ 2, שהוקרן בפסטיבלים שונים בעולם. בשנת 2007 שודרה בערוץ 10 "אשם במותו", סדרה בת 3 פרקים בהגשת בן דור על תאונות צבאיות. הסדרה משכה ביקורת חריפה על בן דור, בין היתר מצד רשויות צה"ל. למרות הדרישה לצנזרו, הסרט שודר לבסוף כמתוכנן.הסדרה הופקה בתמיכת קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב. הסדרה הייתה מועמדת לפרס האקדמיה הישראלית. בחודש יולי 2007 יצא סרטה של בן דור, "אמא, לא הרגתי את הבת שלך", המביא את סיפורם של בני הזוג ליאור ויובל, טרנסג'נדר F2M (מנקבה לזכר). הסרט הופק בהשקעה של ערוץ 10 והקרן החדשה לקולנוע.הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים, והיה מועמד לפרס וולג'ין בתחרות הסרטים הדוקומנטרים. זכה בציון לשבח בפסטיבל סרטי נשים ברחובות באותה שנה.הוא הוקרן בשורה של הקרנות מסחריות ובסינטמקים בחיפה, תל אביב, ירושלים ושדרות, ושודר בערוץ 10 בחודש אפריל 2008.הסרט מוקרן עד היום ברחבי העולם בפסטיבלים וכינוסים הומו-לסביים.
בשנים 2007-2008 ניהלה את המחלקה הדוקומנטרית בערוץ 10.
בקיץ 2008 שודרה בערוץ 10 סידרה שיצרה אורנה בן דור עם רפי קרסו על הסכנות הבריאותיות שבאורח החיים העכשווי – "מה הורג אותנו".
הסרט "אמא תגידי" העוסק ביחסי הבימאית עם אמא יוקרן בפסטיבל "דוקאביב" 2009.הסרט שודר ביס דוקו ובערוץ 10 בקיץ 2009.הסרט הופק בעזרת קרן מקור.ביימו אורנה בן דור ועמי טיר.
במאי 2009 הצטרפה כשותפה לחברת התוכן וההפקות של נועה מימן "אדד ווליו" והיא מנהלת את המחלקה הדוקומנטרית בחברה. את נועה מימן פגשה בעבודה על סירטה האישי של מימן "אוי מאמא". סרט המספר את סיפור השואה של סבתה ואם אביה של נועה, פירה רפופורט מימן.בשנת 2009 - 2010 יצרה בן דור בהפקת מימן את "כשהכאב גדול מנשוא" סידרה בת 3 פרקים העוסקת באובדנות, ואשר שודרה בערוץ 8 בחודש מאי 2010 , והוקרנה בפסטיבל דוק אביב של אותה שנה. כמו כן כתבה וביימה את הסרט "השיבה הביתה" המתאר מסע מכאיב לחיפוש זהות של שלושה ילדי מהגרי עבודה אשר נולדו בישראל ויוצאים לבדוק את השורשים שהותירו הוריהם בארצות המוצא. הסרט שודר בערוץ 10 והוצג בפסטיבל פיפ"א היוקרתי. ביולי 2010 הייתה בצוות השיפוט של פסטיבל ירושלים בתחום הדוקומנטרי במהלך 2010 יצרה אורנה בן דור יחד בהפקת חברת Added Value סדרת סרטי תחקיר בנושאי בריאות עבור ערוץ 10, וכן סידרה קומית בהנחיית אביעד קיסוס "המסע לארץ הציצים". בחצי השנה האחרונה של 2011 ובתחילת 2012 שודרה הסדרה מעושרות אשר יצרה ובימה בהפקת mytv , הסידרה היתה להצלחה גדולה בערוץ 10. היא זכתה לרייטינג גבוהה ולהיקף חשיפה גדול, בתקשורת. הסידרה עוסקת ב6 נשים עשירות והתנהלותן אל מול כסף וסמלי מעמד. הסידרה שהיתה משעשעת וביקורתית הפכה לאיקון תרבותי . בימים אלה עובדת בן דור על תסריט לסרט עלילתי יחד עם בנה התסריטאי אורי ניב.
בן דור היא אמא לבן ובת, אורי ואביגיל. לימדה קולנוע דוקומנטרי בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה מזה 16 שנים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אורנה בן דור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- הגבר שתמיד הייתי - ראיון עם גיבורי הסרט "אמא, לא הרגתי את הבת שלך" (2007). טל איתן, מגזין GoGay.
- סיני גז, השאלון עם אורנה בן דור, מתוך אתר "השאלון"
- גבי בר-חיים, אם כל המלחמות: אורנה בן דור סוגרת חשבון משפחתי, nrg , 20/6/2009
- אורנה בן דור, הגעגוע והספק, אורנה בן דור מסבירה מדוע היא מרגישה יותר יהודייה מישראלית, מגזין "ארץ אחרת"
- טלי חרותי-סובר, אורנה בן דור מציגה: טקסט חתרני, באתר TheMarker, 29 במרץ 2012
