אורציון ישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורציון ישי
לידה 1936
פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באוקטובר 2013 (בגיל 77 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורציון ישי (1936, ירושלים, ארץ ישראל המנדטורית - 5 באוקטובר 2013, ישראל[1]) היה סופר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישי הוא בן להורים יוצאי ביטולה (מונסטיר), שבחבל מקדוניה, אשר אבות אבותיהם התיישבו בה אחרי גירוש ספרד.

את השכלתו היסודית רכש בתלמוד תורה "בית אהרון" בירושלים. את לימודיו התיכוניים השלים במסגרת אקסטרנית. בוגר האוניברסיטה העברית במקצועות ספרות ומקרא ומוסמך לתואר שני לחינוך. עסק בהוראה בבתי-ספר תיכוניים בירושלים, ובהם: הגימנסיה העברית רחביה ובית הספר רנה קסין. כמו-כן שימש במשך שנים אחדות כמדריך למורים מטעם בית-ספר לחינוך של האוניברסיטה העברית.

בשנים 1972–1974 היה שליח מטעם הסוכנות היהודית, המחלקה לשיגור מורים, בסנטיאגו דה צ'ילה שם ניהל את בית-הספר היהודי על שם חיים ויצמן.

סיפוריו התפרסמו בפורומים ספרותיים שונים. סיפורו הראשון "פרחים על קברו של המורה לתנ"ך" התפרסם במוסף הספרותי של העיתון דבר בשנת 1967. אורציון ישי זכה בפרסים ספרותיים שונים: ב-1978 זכה בפרס על-שם פרננדו חנו לספרות ארץ-ישראלית חדשה מטעם יהדות מקסיקו, סיפורו "צבעונים" זכה בפרס מיוחד מטעם משרד החינוך והתרבות. בנוסף על סיפוריו פרסם אורציון ישי ספרי עזר ללימוד התנ"ך לבחינות הבגרות אותו חיבר בעזרת ניסיונו כמורה לתנ"ך בבית הספר רנה קסין בירושלים, שם היה מוכר בשם ישי אורציון (במקום אורציון ישי).

מקורות יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאיון להרצל חקק באתר האינטרנט e mago לגבי מקורות זיקתו לעבר אמר אורציון:

"האווירה של השכונה, הפסיפס הצבעוני של הדמויות, אווירת החגים בשכונה, היצרים, האהבות, תערובת של טיפוסים פשוטים ומרתקים. קשה לשכוח את המוזיקה, השירה, השפה, התפילה, הפיוטים בתי הכנסת של השכונה – ותוסיף לכל זה עניינים מיסטיים, רפואה עממית, אמונות בגורל. והיו גם הרבה דברים נסתרים : עזרה הדדית, מתן בסתר, רכילות מרתקת. הרבה יחד, שמחות משותפות. קשה לשכוח את החיים המרתקים האלה."

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הכל באותו יום: סיפורים (ירושלים: שי, תשל"ו 1976)
  • על החוטים ועל לאורה: סיפורים (תל אביב: הדר, (תשל"ט 1979)
  • צבעונים: סיפורים (תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ב 1982)
  • סגורה לרגל שיפוצים: סיפורים (ירושלים: כרמל, תשנ"ה 1995)
  • עידן השמש החמישית: רומן (תל אביב: גוונים, תשנ"ט 1999)
  • חבצלות לקצין צעיר: סיפורים (הוד-השרון: אסטרולוג, 2001)
  • לשתוק עם פרננדו: סיפורים (ירושלים: כרמל, תשס"ה 2005)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורציון ישי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקסם הספרדי של הסופר אורציון ישי, באתר news1, אוחזר ב-13 באוקטובר 2013.