אור עקיבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אור עקיבא
OR Akiva COA.png
מרכז תרבות וחברה באור עקיבא
מרכז תרבות וחברה באור עקיבא
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה יעקב אדרי
גובה ממוצע ‎16‏ מטר
תאריך ייסוד 1951
סוג יישוב עיר בעלת 10 - 20 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 16,206 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.9%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 4,579 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 3,539 דונם
מיקום אור עקיבא
אור עקיבא
אור עקיבא
דירוג חברתי-כלכלי 4 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3584
פרופיל אור עקיבא נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
הספרייה העירונית באור עקיבא
המרכז העירוני ההיסטורי עם בית הקולנוע (היום נטוש)

אור עקיבא היא עיר בנפת חדרה של מחוז חיפה בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 2001. העיר גדלה עם העלייה מחבר המדינות: מתחילת שנות ה-90 הוקמו בעיר שכונות חדשות ("אורות") ונוספו כ-6,700 עולים חדשים (גידול של כ-40% במספר התושבים בעיר לפני גל העלייה).

מיקום וגבולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אור עקיבא היא עיר במישור החוף הצפוני, היא נמצאת בין שני צירי תנועה עורקיים, כביש מס' 2 ממערב, וכביש מס' 4 ממזרח, שבהם נמצאות כניסות אל העיר. העיר ממוקמת כמובלעת מזרחית ברצף היישובים המשתייכים למועצה האזורית חוף הכרמל, ובכלל זה שכנתה הצמודה ממערב, קיסריה. ככלל מצויה אור-עקיבא בסביבה כפרית ו/או סמי עירונית, מזרחית לה המועצה המקומית בנימינה. גבולותיה המוניציפליים של העיר הורחבו בנובמבר 2004 והם עולים על 3,000 דונם, אך עדיין היא ישות מוניציפלית בעלת גבולות שיפוט מצומצמים בהשוואה לסביבתה. דרומית לאור עקיבא מתפרש שטח נרחב המוגדר כאזור ללא מעמד ורובו שייך לחברה לפיתוח קיסריה (אדמות הברון רוטשילד).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של אור-עקיבא בארבע משפחות שהועברו ממעברת "ברנדס" בחדרה על ידי הסוכנות היהודית באפריל 1951 אל דיונות החול בקיסריה כדי להקים ישוב במקום. חמישה ימים לאחר מכן הגיעו עוד 38 משפחות. בתחילה נקרא היישוב מעברת חוף הכרמל ואחר כך הוסב השם למעברת קיסרי. שנתיים לאחר מכן, ביוני 1953, נקרא המקום "אור-עקיבא" על שם התנא רבי עקיבא שהיה מעשרת הרוגי מלכות, שעונה והוצא להורג בידי הרומאים בקיסריה הסמוכה, במאה השנייה לספירה. תוספת המילה "אור" מגיעה מן המדרש [דרוש מקור] הקושר את סופי התבות של הפסוק "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" כמתייחסות ל:ר' עקיבה (בכתיב הארצישראלי עם 'ה' בסוף). לאחר 48 שנה מיום הקמתה, הוכתרה המועצה המקומית "אור-עקיבא" לעיר בישראל.

בשנות ה-50 עיקר הקליטה ביישוב הייתה של משפחות עולים ממרוקו, ברית המועצות, ופולין. בתחילת שנות השישים הייתה קליטה של עשרות משפחות מהודו מקרב עדת בני ישראל (הודו). לקראת סוף שנות ה-70 הגיע גל עלייה גדול מקווקז. בשנת 1992 חל מפנה משמעותי בהתפתחות העיר שמנתה עד אז כ- 8,000 נפש עם הגעתו של גל עליה גדול מברית המועצות לשעבר, רובו מקווקז. גל עליה זה הגדיל את אוכלוסיית המועצה ב-42% והביא לבנייה והקמה של שכונות חדשות, מוסדות ציבור ומגוון שירותים לתושבים.

ראש העיר המכהן, נכון ל-2012, הוא שמחה יוסיפוב אשר שימש כממלא מקום 17 שנה לראש העיר הקודם חבר הכנסת יעקב אדרי. בנובמבר 2008 נבחר יוסיפוב לקדנציה שנייה.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים באור עקיבא 16,206 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.9%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 4 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 70.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 6,046 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[1]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב


עד 2011 אור עקיבא הייתה העיר הקטנה בישראל מבחינת מספר התושבים. כיום, עם קבלת מעמד של עיר, ירוחם נושאת בתואר עם כ-8,500 תושבים.

קריית חינוך "עתידים" בעיר

המסחר בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסחר השכונתי באור עקיבא סובל מרמת הכנסה נמוכה הנובעת מכוח הקנייה של התושבים ומהתחרות עם מקומות המסחר בשולי העיר - בקניון, רשת מזון "מחסני חינם" ועוד. מרכזי המסחר השכונתי פזורים על-פני מרחב העיר: מרכז שווקים "קנדי", חנויות לאורך רחוב בלפור ומרכז קניות בכיכר אורות הבנוי כרחוב קניות סביב כיכר. מרכזים אלה נושאים אופי של מרכזים שכונתיים ומספקים לרוב מוצרים בסיסיים ומידיים. מרכזי המסחר המצויים בשולי העיר (קניון אורות ממזרח, ומרכזים נוספים בצפון) משמשים את אוכלוסיית אור עקיבא, אך יחד עם זאת מהווים מקור צריכה דומיננטי עבור אוכלוסיית האזור: פרדס חנה, בנימינה, יישוביה הדרומיים של המועצה האזורית חוף הכרמל, ובכלל זה קיסריה, ועוד.

ראשי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]