אושן 11 (2001)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אושן 11
Oceans Eleven 2001 Poster.jpg
כרזת הסרט
שם במקור: Ocean's Eleven
בימוי: סטיבן סודרברג
הפקה: הארי ויינטראוב
תסריט: ג'ורג' ס. ג'ונסון
ג'ק ראסל
הארי בראון
צ'ארלס לדרר
טד גריפין
עריכה: סטיבן מיריון
שחקנים ראשיים: ג'ורג' קלוני
בראד פיט
אנדי גרסיה
מאט דיימון
ג'וליה רוברטס
דון צ'ידל
אליוט גולד
קייסי אפלק
ברני מק
מוזיקה: דייוויד הולמס
צילום: סטיבן סודרברג
חברת הפצה: האחים וורנר
הקרנת בכורה: 5 בדצמבר 2001
משך הקרנה: 116 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 85,000,000‏$
הכנסות: 450,717,150‏$
פרסים: פרס ארגון שידורי המוזיקה (דייוויד הולמס)
הסרט הבא בסדרה: אושן 12
דף הסרט ב-IMDb
כרזת הסרט

אושן 11 הוא סרט קומדיית-פשע משנת 2001 בבימויו של סטיבן סודרברג, עיבוד מחודש לסרט באותו שם משנת 1960 בכיכובם של פרנק סינטרה, דין מרטין וסמי דיוויס ג'וניור. בסרט משתתפים אנסמבל של שחקנים כדוגמת ג'ורג' קלוני, בראד פיט, אנדי גרסיה, מאט דיימון, דון צ'ידל, אליוט גולד, קייסי אפלק וג'וליה רוברטס. הסרט נחל הצלחה קופתית ולווה בשני סרטי המשך - "אושן 12" בשנת 2004 ו"אושן 13" ב-2007.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דני אושן, פושע שרק השתחרר מכלא ניו ג'רזי, מפר את תנאי הערבות שלו ונוסע ללוס אנג'לס להפגש עם שותפו לפשע ראסטי ראיין, כשבאמתחתו מזימה חדשה. השניים עושים את דרכם ללאס וגאס ומציעים לרובן טישקוף, חבר קרוב ובעל קזינו לשעבר, הצעה לשדוד את הכספות של שלושה מבתי הקזינו הגדולים - בלאז'יו, המיראז' ו-MGM גראנד. בתחילה, רובן אינו משתכנע, ביודעו את רמת האבטחה הכבדה בכל אחד מבתי הקזינו. אולם, לאחר שהוא רואה בכך הזדמנות לעקוץ את יריבו, טרי בנדיקט, שאליו שייכים בתי הקזינו, הוא מסכים לממן את הפעולה. לפי חוקי הועדה להימורים בנבדה, על שלושת בתי הקזינו להחזיק ברשותם את אותו סכום כסף למקרה של כיסוי כספי ההימורים. נוסף על כך, יותר מ-150 מיליון דולר מאוחסנים בקזינו הבלאז'יו בערב ההימורים שבו מתרחש גם קרב איגרוף.

דני וראסטי מתחילים לגייס שותפים ותיקים ופושעים ממולחים אחרים לתוך הקבוצה. בתחילה הם מבצעים פעולת תצפית על בית הקזינו כדי ללמוד על רמת האבטחה, על תוואי השטח ועל שגרת יומם של צוות הקזינו ושומריו. בו זמנית, הם יוצרים העתק מדויק של הכספת כדי להתאמן בהתחמקות ממערכות האבטחה המתוחכמות שלה.

במהלך התכנון, הקבוצה מגלה שאשתו לשעבר של דני, טס, היא כעת אהובתו של בנדיקט. ראסטי מפציר בדני לבטל את התוכנית משום חששותיו שטס תזהיר את בנדיקט אם תראה את בעלה לשעבר, אולם דני לוקח אותה בחשבון כחלק מתוכניתו.

בליל הקרב, התוכנית יוצאת לפעולה. דני עצמו נכנס לקזינו ונראה על ידי בנדיקט, שמורה לאחד משומריו לכלוא אותו בחדר שירות ולהרביץ לו. אולם, אותו שומר משוחד על ידי דני ומאפשר את שיחרורו ואיחוד עם אנשיו בכספת. הצוות מצליח לנתק את אספקת החשמל לעיר באופן זמני, מה שמאפשר להם לחדור לכספת ללא גילוי. בזמן שבנדיקט מנסה להשתלט על המהומה שבקזינו, ראסטי מתקשר אליו מטלפון נייד שדני שתל מקודם בכיסה של טס. הוא מודיע לו ששלוש כספותיו נשדדות בזה הרגע וכל הכסף יתפוצץ במידה ובנדיקט לא ישתף פעולה ויאפשר את העמסתו במסחרית המחכה בחוץ. בנדיקט נעתר לבקשתו של ראסטי ומורה לאנשיו לעקוב אחר המסחרית עם הכסף, בו בזמן הוא קורא לצוות SWAT שישתלט על הכספת. אולם, הסתערות צוות ה-SWAT גורם לפיצוץ חלק אחד של הכסף.

בנדיקט מגלה שהווידאו מהכספת הוא מפוברק, היות שמרצפות החדר שאך לאחרונה הונחו חסרות את הלוגו של הקזינו. באותה עת, אנשיו של בנדיקט העוקבים אחר המסחרית מגלים שהיא נשלטת מרחוק ומלאה בעלונים. פלאשבק לאחור מגלה שדני השתמש בחדר הכספת המזויף כשידור הווידאו המפוברק, ושאנשיו התחפשו לצוות ה-SWAT ולקחו את כל הכסף מתחת לאפם של השומרים. בנדיקט חוזר לחדר השירות בו עדיין מוחזק דני, מה שאינו יכול לקשור אותו לביצוע הפעולה. דני מציע לבנדיקט עזרה במציאת הכסף אם יוותר על טס, ובנדיקט מסכים. מה שבנדיקט לא יודע הוא שהצוות קישר את מצלמת האבטחה של חדר השירות עם חדרה של טס. כשטס מגלה את חוסר נאמנותו של בנדיקט, היא עוזבת אותו וחוזרת לדני. דני עצור באשמת הפרת תנאי שחרורו, לאחר שבנדיקט התריע על כך למשטרה. מספר חודשים אחר כך, הוא משתחרר ונפגש עם ראסטי וטס, לעיניהם הפקוחה של שומריו של בנדיקט.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האחד עשר של דני אושן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סדר גיוסם:

  1. ג'ורג' קלוני - דני אושן, "איש הרעיון"
  2. בראד פיט - ראסטי ראיין, "איש הפרטים"
  3. ברני מק - פרנק קאטון, "האיש מבפנים"
  4. אליוט גולד - רובן טישקוף, "האיש המספק"
  5. קייסי אפלק - וירג'יל מאלוי, "אמצעי המילוט"
  6. סקוט קאן - טורק מאלוי, "אמצעי המילוט"
  7. אדי ג'מיסון - ליווינגסטון דל, "העיניים מלמעלה"
  8. דון צ'ידל - באשר טר, "החובט"
  9. שאובו קין - "ין המדהים", "איש הגריז"
  10. קרל ריינר - סול בלום, "המהמר הכבד"
  11. מאט דיימון - ליינוס קולדוול, "הטירון"

אחרים והופעות אורח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף, צוות שחקנים אורחים הופיעו בתפקיד עצמם, כדוגמת הולי מארי קומבס, טופר גרייס, ג'ושוע ג'קסון, בארי ווטסון, שיין ווסט, הנרי סילבה ואנג'י דיקינסון, כאשר השניים האחרונים הופיעו גם בסרט המקורי. במאי הסרט, סטיבן סודרברג, הופיע כאחד משודדי הבנק יחד עם באשר. שני המתאגרפים ולדימיר קליצ'קו ולנוקס לואיס הופיעו בתפקיד שומרי הקזינו.

התחבולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הסרט, כאשר הם מתחילים לתכס תוכנית פעולה בעניין השוד, ראסטי אומר לדני:

Cquote2.svg

"הייתי אומר שאתה מסתכל על בואסקי, ג'ים בראון, מיס דייזי, שני ג'תרו, לאון ספינקס, שלא לדבר על האלה פיצג'רלד הגדולה מכולן."

Cquote3.svg

רשימת התחבולות שבסרט נכתבו בידי הבמאי סטיבן סודרברג והתסריטאי טד גריפין כדי לתאר את סוגי האנשים ואת מעשי הפשע שנדרשים על-מנת לבצע את שדידת בתי הקזינו:

  • בואסקי - בזמן שסול משחק עם ליימן זרגה. הכוונה כאן היא לאיבן בואסקי, סוחר באגרות חוב בבורסה לניירות ערך של ניו יורק שנתפס בעת ביצוע פעולות מרמה הנוגעות באבטחה. שיטת הפעולה היא מהמר כבד שיש ברשותו מידע פנימי.
  • ג'ים בראון - במהלך העימות בין פרנק קאטון לליינוס קולדוול, המבוים כדי להסיח את דעתו של טרי בנדיקט מהשגת הקודים לפיצוח הכספת. נקרא על-שם שחקן הפוטבול האמריקני ג'ים בראון.
  • מיס דייזי - רכב היחידה ללוחמה בטרור ששומש כרכב מילוט. לקוח משם הסרט "הנהג של מיס דייזי".
  • שני ג'תרו - טיפוסים פרועים וחסרי רסן (במקרה זה, האחים מאלוי) המתעמתים זה מול זה בקזינו, בזמן שבלונים מסתירים את מצלמת האבטחה ומסיחים את דעתם של השומרים, מה שמאפשר ללווינגסטון דל לחמוק למשרדי האבטחה.
  • לאון ספינקס - הפרעת קרב האיגרוף. הדבר מתייחס לניצחונו המפתיע של המתאגרף לאון ספינקס על מוחמד עלי.
  • אלה פיצג'רלד - השידור המחזורי של קלטת השוד המשודרת במערכות האבטחה של בנדיקט. התייחסות לשידורה של פרסומת משנות ה-70 של חברת ממורקס, שבה הקלטת קולה של אלה פיצג'רלד שוברת זכוכית והצופה ניצב בפני השאלה "האם זה חי או שזה ממורקס?".

מגזין אנטרטיינמנט ויקלי כלל את סצנת השוד של הסרט אושן 11 ברשימת "הטובים ביותר של סוף העשור", באומרו כי "באמצעות שלושה בתי קזינו בלתי חדירים של וגאס ו-11 פושעים ממולחים, סיבוב הקוביה משנת 2001 של סטיבן סודרברג מספק את סצנת השוד המנצחת ביותר של העשור"‏[1].

הכנסות וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נעשה בתקציב של 85 מיליון דולר, והכניס למעלה מ-450 מיליון דולר ברחבי העולם - סכום ההכנסות החמישי בגודלו לשנת 2001. הסרט זכה ל-81% רייטינג באתר הביקורות Rotten Tomatoes[2]. מגזין פיפל ציין כי הסרט הוא "הנאה צרופה מתחילתו עד סופו".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאה הסרטים והסדרות הטובים ביותר, אנטרטיימנט ויקלי, 4 בדצמבר 2009
  2. ^ אושן 11 - ביקורות