אושר (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אושר
Happiness cover.jpg

כרזת הסרט
שם במקור: Happiness
בימוי: טוד סולונדז
הפקה: טד הופ
תסריט: טוד סולונדז
שחקנים ראשיים: ג'יין אדאמס
פיליפ סיימור הופמן
סינתיה סטיבנסון
דילן בייקר
לארה פלין בויל
קאמרין מנהיים
ג'ון לוביץ'
בן גזארה
מולי שאנון
מוזיקה: רובי קונדור
חברת הפצה: Good Machine
הקרנת בכורה: 16 באוקטובר 1998
משך הקרנה: 134 דקות
שפת הסרט: אנגלית
רוסית
תקציב: $3,000,000
הכנסות: $2,807,390
פרסים: 9 זכיות ו-13 מועמדויות.
דף הסרט ב-IMDb

אושראנגלית: Happiness) הוא סרט קומדיה שחורה אמריקאי משנת 1998 שביים טוד סולונדז, שהגדיר את הסרט כ"קומדיה עצובה".

הסרט הוא השני בסרטיו המלאים של סולונדז, אשר בדומה לסרטיו האחרים התקבל ברגשות מעורבים עקב הנושאים בהם הוא עוסק ודרך הצגתם. העלילה מספרת על החיפוש של מעמד הביניים האמריקאי אחרי אושר כפי שהוא בא לידי ביטוי דרך חייהן של 3 אחיות מניו ג'רזי. חייהן של האחיות ושל משפחתן המורחבת ישתנו לבלי הכר במהלך הסרט שבמהלכו מתגלים סודות אפלים. הסרט זכה במספר פרסים וקנה קהל אוהדים רב אך הוא גם זכה להרבה מקטרגים ואף קיבל שריקות בוז במהלך הקרנותיו בפסטיבלים.

בשנת 2009 הוקרן לראשונה הסרט "החיים בזמן מלחמה", אשר מגולל את המשך סיפורן של הדמויות מ"אושר" כעבור כעשור, אולם הן מגולמות על ידי שחקנים אחרים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מציג את חייהן של שלוש אחיות: ג'וי (ג'יין אדאמס), אשר עובדת בעבודות מזדמנות תוך כדי חיפוש אחר הגבר שיביא אושר לחייה ומתאהבת במהגר הרוסי ולאד. אחותה טריש, אישה מיושבת הנשואה לביל (דילן בייקר) ולהם שני בנים, והאחות השלישית הלן, סופרת מצליחה אשר מנהלת רומנים קצרים ומחליפה מאהבים לעתים קרובות. הוריהן של שלוש האחיות חווים בעיות משל עצמם והם מחליטים על פרידה זמנית. דמויות נוספות בסרט הן כריסטינה ואלן (פיליפ סיימור הופמן) אשר גרים ברב הקומות שבו גרה הלן. הסרט חושף את עולמם האפל של הדמויות, ואת ההתרחשויות בחייהן שנעשות שלא בפרהסיה. כך למשל עם התפתחות העלילה ביל מתגלה כפדופיל סדרתי, אלן הוא סוטה מין בודד ומנוכר, כריסטינה מתגלה כרוצחת אכזרית וולאד כגנב. סופו של הסרט הוא שהמשפחה המורחבת בה עוסק הסרט מתאחדת במלון דירות והם דנים סביב שולחן במצב אליו נקלעו, תוך שהם מקרינים חזות מאושרת.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמויות האקסצנטריות והנושאים הקשים של הסרט גרמו לרבים להגדיר את הסרט והבמאי שלו כ"סוטה" ו"חולני"‏[1]. הסיבה העיקרית למחלוקת סביב הסרט היא הצגת דמותו של ביל, האב הפדופיל, בצורה עגולה ורב-ממדית. מצדדי הסרט טוענים כי נקודת המבט היא חדשנית והסרט לא מעודד את הסטיות שהוא מציג, ושקיצוניות הסרט היא חיונית לחשיפת חוליי החברה האמרקאית, בניגוד לסרטים "רכים" יותר שעוסקים בנושא כמו אמריקן ביוטי. הבמאי עצמו אמר כי הוא הוטרד מכך שאחד מהצופים בסרט טען כי הוא נהנה ממנו.

הסרט היה מועמד לגלובוס הזהב ולפרסים רבים נוספים. הוא זכה בפרס המבקרים בפסטיבל קאן ונחשב לסרט המרכזי של סולונדז. אין ספק כי המחלוקות שהסרט מעורר תרמו לתפוצתו והוא אף הופיע ברשימת "25 הסרטים המסוכנים ביותר" של המגזין פרמייר‏[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אושר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  • "אושר" באתר הביקורות rottentomatos

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]