אותיות מנצפ"ך
מנצפ"ך הן חמש האותיות באלפבית העברי שצורתן משתנה כאשר הן מופיעות בסוף מילה[1].
מקור שתי הצורות של אותיות מנצפ"ך הוא באות קדומה אחת שדומה לצורה הסופית. מקורו של הכתב העברי המודרני בכתב הסופרים הארמים שכתבו עבור האימפריה הפרסית בה שימשה השפה הארמית כלינגואה פרנקה. בכתב זה הייתה לכל אות צורה אחת בלבד. בעברית הייתה מסורת של כתיבה בלתי פורמאלית ואותיות מנצפ"ך המופיעות באמצע מילה קיבלו צורה חדשה, "מעוגלת" יותר, ללא ה"זנבון" שהפריע למהירות הכתיבה. בסוף מילה צורת האותיות הללו לא הפריעה שכן בלאו הכי היד נעצרת, ועל כן הצורה הסופית של אותיות נצפ"ך כמעט זהה לצורת האות בארמית. יוצאת מן הכלל היא מ"ם שמקבילתה הארמית לא דומה גם לצורה הסופית.
על פי דעה בתלמוד בבלי (מסכת שבת קד, א) חידשו את חמש האותיות הללו הנביאים או בלשון התלמוד: "מנצפך צופים אמרום". על פי מסקנת הדיון שם הנביאים לא חידשו אלא סידרו מחדש. בעלי התוספות שם דנים בשאלה מדוע קוראים לאותיות אלו "מנצפך" ולא כסדרן "כמנפצ", ועונים שמנצפך מבטא במשמעותו מן צופים.
פייטני התפילה אף הם עשו שימוש בייחודן של אותיות מנצפ"ך. כך, בנוסח תפילת העמידה למוסף של שבת נפתחת ברכת היום, ברכת השבת שבתפילת העמידה, במילים הסדורות לפי האות הפותחת כל מילה, וזאת על פי סדר הא"ב מן הסוף אל ההתחלה (בסדר תשר"ק), מן האות תי"ו, שי"ן, קו"ף ואילך: תכנת שבת רצית קרבנותיה צוית פקודיה וכו' עד לאות א' במילה 'אז'. מכאן ואילך ממשיך הנוסח לפי סדר אותיות מנצפך: מ'סיני נ'צטוו צ'יוויי פ'עליה כ'ראוי'.
הגר"א הסביר שאלו ראשי תיבות של חמש ההלכות שנשתכחו ממשה רבנו: מ'קושש (עצים) נ'וקב (שם ה') צ'לפחד (בנות צלפחד שביקשו נחלה) פ'סח (שני) כ'זבי (בת צור וזמרי בן סלוא).
בשפה הערבית ישנה תופעה דומה, בה אותיות מסוימות נכתבות בצורה שונה על פי מיקומן במילה. בנוסף על העברית, בערבית יש לאותיות מסוימות צורה שונה לא רק באמצע המילה או סופה אלא גם בתחילתה.
גם האות היוונית סיגמא מופיעה כאות קטנה בשתי צורות: בתחילת מילה או באמצעה: σ וכאות סופית: ς.
| אות באלף בית | בכל המילה | בסוף המילה | הערות | ||
|---|---|---|---|---|---|
| בדפוס | בכתב | בדפוס | בכתב | ||
| מם | מ |  |
ם |  |
|
| נון | נ |  |
ן |  |
|
| צדי | צ |  |
ץ |  |
|
| פא | פ |  |
ף |  |
ף נכתבת רק בלי דגש; עם דגש נכתבת פּ (מלבד במקום אחד בתנ״ך: "אַל-תּוֹסְףְּ עַל-דְּבָרָיו: פֶּן-יוֹכִיחַ בְּךָ וְנִכְזָבְתָּ." (משלי ל׳ ו׳)) |
| כף | כ |  |
ך |  |
בתיעתוק של האות ﻚ מהאלפבית הערבי נהוג לכתוב כ גם בסוף המילה, על אף שהצורה "ךּ" קיימת, לדוגמה בברכת הכוהנים: "יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ" |
[עריכה] קישורים חיצוניים
ערך אותיות מנצפ"ך באתר אור צח תת נושא ויקיקבלה.
[עריכה] הערות שוליים
| כתב עברי | ||
|---|---|---|
| מערכות אלפבית |
אלפבית פרוטו-כנעני • אלפבית עברי עתיק • אלפבית ארמי • אלפבית עברי |
|
| וריאציות של אלפבית עברי | ||
|
כתיב עברי • ליטון של עברית • טעמי המקרא • אותיות מנצפ"ך • גרש • אם קריאה • הגיית העברית • גימטריה |
||
| ניקוד |
ניקוד טברני • ניקוד בבלי • ניקוד ארצישראלי • ניקוד ארצישראלי-טברני • ניקוד שומרוני • ניקוד העברית בת ימינו • כתיב חסר ניקוד |
|
| גופנים עבריים |
דוד • אריאל • פרנק-ריהל • קורן • מרים • נרקיס • חיים • דרוגולין (גופן) • הדסה (גופן) • הצבי (גופן) • כתב רש"י |
|
| אלפבית עברי |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |
|
| שפות הנכתבות בכתב עברי |
עברית • ארמית • יידיש • ערבית יהודית |
|
