אזהרת מסע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אזהרת מסע היא המלצה רשמית המפורסמת לרוב על ידי משרד ממשלתי או רשות במדינה, במטרה לספק לאזרח מידע והמלצות אודות גורמי סיכון שונים במדינות בעולם, כגון: טרור, מחלות, הפרות סדר, פשיעה, סוגיות קונסולריות (כגון בעיות הנפקת ויזות) ועוד.

בישראל ישנם שני גורמים אשר אחראים לפרסם אזהרת מסע:

  1. המטה לביטחון לאומי אחראי בחוק לפרסם אזהרות מסע והמלצות בהקשרים של פעילות הטרור במדינה.
  2. משרד החוץ אחראי לפרסם המלצות ואזהרות במגוון סוגיות שונות (פשיעה, מחלות, הפרות סדר, אסונות טבע וכו'), מלבד איום הטרור.

במדינות רבות בעולם, ישנו משרד אחד או רשות אחת אשר מתכללת את כלל הסוגיות באזהרת מסע אחת. בארצות הברית, למשל, אחראית מחלקת המדינה של ארצות הברית על פרסום אזהרות מסע.

רשימת אזהרות המסע מתעדכנת באופן עיתי, בהתאם להתפתחויות במדינות השונות ולעדכונים מודיעיניים.

אזהרות המסע בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שצוין, בישראל קיימת חלוקה בין אזהרות מסע בהקשרי טרור (פגיעה/חטיפה) לבין אזהרות מסע בהקשרים אחרים (פלילי, אסונות טבע, סוגיות קוסולריות ועוד), הסיבה המרכזית לכך היא הצורך בתשומות רבות: פעילות טרור מתנהלת לרוב ברובד החשאי, וקיים קושי מובנה בהערכת סיכונים בנושא. בניגוד לאזהרות מסע של משרד החוץ, המשקפות סיכון מאירוע גלוי ומתגלגל, בפעמים רבות אזהרת המסע של המטה לביטחון לאומי, תשקף פוטנציאל של סיכונים, מבלי שהאזרח יוכל "לראות" התפתחויות בשטח.

אזהרות המסע של המטה לביטחון לאומי החלו להתפתח בתחילת שנות ה-2000, בעקבות מספר פיגועים, סיכולים וחטיפות (כגון חטיפת אלחנן טננבאום). המטרה של מנגנון זה הוא לספק לאזרח ישראלי מידע באשר לסיכונים הצפויים לו מגורמי טרור ביעדים שונים בעולם. אזהרת המסע של המטה לביטחון לאומי מוצגת במודל בן 4 רמות, בעוד אזהרות המסע של משרד החוץ מכילות המלצות שונות בהתאם לסוג וחומרת האירוע.

מודל אזהרות המסע של המטה לביטחון לאומי
רמה המלצה
4 - איום ברמה גבוהה אין להגיע למדינה ובמקרה של שהייה לעזוב בהקדם
3 - איום בינוני להימנע מנסיעות שאינן חיוניות
2 - איום מזדמן מומלץ לנקוט אמצעי זהירות מוגברים
1 - ללא אזהרה מומלץ לנקוט אמצעי זהירות רגילים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]