אזורי הכיבוש באוסטריה
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה וכיבוש אוסטריה, חולק שטחה לארבעה אזורי כיבוש אשר נוהלו בידי ארבע בעלות הברית - ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, ברית המועצות וצרפת. משטר הכיבוש עמד בתוקפו עד שנת 1955, עת הושבה לאוסטריה עצמאותה המלאה וריבונותה על שטחה.
כיבוש וינה הושלם בידי הצבא האדום ב-13 באפריל 1945, ולאחר כשבועיים הסתיים כיבוש המדינה כולה. ב-27 באפריל 1945 הוכרזה אוסטריה כמדינה עצמאית ונפרדת מגרמניה, לאחר שמאז האנשלוס ב-1938 הייתה חלק מהרייך הגרמני השלישי. יומיים לאחר מכן, ב-29 באפריל 1945, הוקמה ממשלה זמנית.
אוסטריה חולקה לארבעה אזורים כדלקמן:
- מדינות פורארלברג וטירול המערבית במערב במדינה נוהלו על ידי צרפת.
- טירול המזרחית, קרינתיה ושטיריה בדרום המדינה נוהלו בידי הממלכה המאוחדת.
- מדינות זלצבורג ורובה של אוסטריה עילית בצפון-מערב אוסטריה נמסרו לניהול ארצות הברית.
- צפון-מזרח המדינה שכלל את מדינות בורגנלנד, אוסטריה תחתית וחלק קטן מאוסטריה עילית, היה בניהול ברית המועצות.
בדומה לברלין, חולקה גם וינה ששכנה בלב אזור הכיבוש הסובייטי, בין ארבעת הצבאות הכובשים. החלוקה נעשתה לפי מפתח רובעים, ומרכז העיר (רובע 1) נוהל לפי תורנות חודשית.
ב-25 בנובמבר 1955 התקיימו הבחירות הראשונות במדינה. משטר הכיבוש נמשך עשר שנים והסתיים באופן רשמי ב-15 במאי 1955 עם חתימת הכרזת העצמאות האוסטרית (Österreichischer Staatsvertrag). ההכרזה נכנסה לתוקפה ב-27 ביולי 1955 ואחרוני הכוחות הצבאיים הזרים עזבו את שטח המדינה ב-25 באוקטובר 1955. למחרת קיבלה אוסטריה את חוק הנייטרליות (Bundesverfassungsgesetz über die Neutralität Österreichs), ויום זה נקבע כיום חגה הלאומי.
