אזור מפורז
אזור מפורז הוא שטח, בדרך כלל בין שני כוחות צבאיים או יותר, בו אסורה הכנסת צבא או כל פעולה צבאית.
יש להבחין בין המונח "אזור מפורז" בו אסורה פעילות צבאית אך בכל יתר הבחינות הוא עשוי להיכלל בתחום הריבונות של מדינה כלשהי לבין אזור נייטרלי, שהוא טריטוריה (בדרך כלל בין שתי מדינות) שאינה נכללת בתחום הריבוני של אף אחת מן המדינות. למעשה, כל אזור נייטרלי הוא גם אזור מפורז, אולם אזור מפורז אינו בהכרח גם אזור נייטרלי.
[עריכה] פירוז מנשק גרעיני
רגישות מיוחדת נודעת ליצירת אזורים מפורזים מנשק גרעיני (Nuclear Weapon Free Zone (NWFZ). ע"פ פרק VII באמנה לאי התפשטות נשק גרעיני ((the nuclear Nonproliferation Treaty (NPT) שנכנסה לתוקף ב-1970 לארצות יש את הזכות ליצור אזורים ספציפיים מפורזים מנשק גרעיני. העצרת הכללית של האו"ם אישרה ב-1975 מחדש זכות זו וניסחה קריטריונים לאזורים אלו. בתוכם יכולות הארצות להשתמש באנרגיה גרעינית לצורכי שלום.
כיום ישנם חמישה אזורים כאלה: אמריקה הלטינית והקריביים (ע"פ אמנת Tlatelolco מ-1967), דרום פסיפיק (ע"פ אמנת Rarotonga מ-1985), דרום מזרח אסיה (ע"פ אמנת בנקוק מ-1995), אפריקה (ע"פ אמנת Pelindaba מ-1966) ומרכז אסיה (ע"פ אמנת Semipalatinsk מ-2006).
חלוץ בתחום זה הינו הפוליטיקאי והדיפלומט הפולני אדם רפצקי אשר כבר ב-2 באוקטובר 1957 הציג באומות המאוחדות את תוכניתו המכונה "תוכנית רפצקי" להפיכת מרכז אירופה לאזור חופשי מנשק גרעיני.
[עריכה] אזורים מפורזים בישראל
בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, היו קיימים מספר אזורים מפורזים בין ישראל לשכנותיה:
- אזור לטרון, רצועת שטח מפורז בעובי של כקילומטר עד 3 קילומטרים, אך למעשה היה זה שטח הפקר שלא היה בריבונות ישראלית ואף לא ירדנית. בשטח זה הוקמו היישובים נוה שלום, מכבים, כפר רות, לפיד ושילת. מעמדו של השטח נותר לא ברור מבחינה משפטית, אם הוא נחשב חלק ממדינת ישראל או לא.
- הקו העירוני בירושלים, רצועת שטח שרוחבה עשרות מטרים בסמוך לעיר העתיקה, וכן אזור ארמון הנציב.
- אזור ניצנה בין ישראל למצרים.
- בגבול ישראל וסוריה: רמת הבניאס (מקומו של קיבוץ שניר כיום); רצועה ממזרח לאגם החולה ומעין משולש מדרום לו (סביב המושבה משמר הירדן שנכבשה ונהרסה בידי הסורים); רצועה ממזרח לאפיק הירדן; ואזור מורדות רמת הגולן מעל דרום הכנרת, כולל חמת גדר.
