אזנב מצוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןאזנב מצוי
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: אסטראים
משפחה: מורכבים
סוג: אזנב
מין: אזנב מצוי
שם מדעי
Urospermum picroides
שמידט, 1795
עונת פריחה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

אֶזְנָב מָצוּי (שם מדעי: Urospermum picroides) הוא עשב חד-שנתי זקוף, זיפני במקצת שפרחיו צהובים ממשפחת המורכבים[1]. אזנב מצוי הוא מין יחיד בסוגו בישראל, ומלבדו יש בעולם מין נוסף - Urospermum dalechampii - שתפוצתו הטבעית מצומצמת למערב אגן הים התיכון ומרכזה ועוד מכלוא אחד בדרום מזרח ספרד שתואר למדע בשנת 2022[2][3]. אזנב מצוי פורח מתחילת פברואר ועד תחילת יוני[4].

שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה כללי של אזנב מצוי בירושלים

אזנב מצוי מכונה גם "bristly tail seed" (זיפי זנב הזרעונים) ו"prickly goldenfleece" (צמר זהוב קוצני).[5]

השם המדעי של הסוג Urospermum משמעותה ביוונית עתיקה זנב-זרעון. המילה Uro מובנה זנב, והמילה spermum משמעותה זרע. ומכאן השם העברי אזנב הרומז לזנב שנמצא בין המקור לזרע.

בתי גדול ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שבבסיסו מפרק וזווית

טיפוס תפוצתו של אזנב מצוי הוא ים-תיכוני ומערב אירנו-טורני (אזור בעל אופי ערבתי-יבשתי, הקיץ חם ויבש והחורף קר מאוד ומושלג). תפוצתו משתרעת סביב אגן הים התיכון ועד איראן ועד חצי האי ערב[1].

אזנב מצוי שכיח בבתי-גידול טבעיים, בבתות, וגם בקרבת האדם: במקומות עזובים, בגלי אשפה, בצדי דרכים או בחלקות שדה מוזנחות. הוא מצוי מאוד בכל אזורי הארץ מלבד המדבר הקיצון. במקרים רבים הוא צומח יחד עם מרור הגינות, שפרחיו דומים. הוא נחשב למזיק בגינות פרטיות. לצמח שורש עמוק, דומה לשיח הפטרוזיליה. כאשר מנסים לעקור אותו, נשאר חלק ממנו נטוע ופורח שוב בעונה הבאה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזנב מצוי פרחים ועלים אופיניים

אזנב מצוי הוא צמח עשבוני חד-שנתי מכוסה זיפים ומסתעף במקצת וגובהו 30 עד 50 ס"מ.

הגבעול עגול וזיפני.

העלים אינם זיפניים והם מפוזרים לכל אורך הגבעול או גם מרוכזים בבסיסם וגם מפוזרים לאורך הגבעול. העלים על-פי רוב חובקים את הגבעול, פשוטים, דמויי מרית, משוננים קלות.

הקרקפות יחידות ודמויות חרוט או דמויות כד ואורכם כ-2 ס"מ. הקרקפת עשויה 7 או 8 לעיתים רחוקות 10 חפים ירוקים וזיפניים במקצת הדומים זה לזה ושווים באורכם וכרגיל ערוכים בדור אחד. החפים מאוחים בחלקם התחתון, וביניהם נראים פסי אורך שחורים (במיוחד לפני הפתחן), בקרקפת בוגרת עם נראים רווחים שקועים בין החפים.

המצעית מכוסה שערות רכות.

כל פרחי הקרקפת הם דו-מיניים, לשוניים ונראים היטב מבחוץ וצבעם צהוב בהיר וצידם האחורי של הפרחים ההיקפיים נוטה לארגמן. לשון הכותרות מסתיימות ב־5 שיניים.

הפירות הם זרעונים השווים זה לזה, פחוסים ומכוסים גבשושים רבים. אל הזרעון המגובשש מחובר מקור ארוך שבבסיסו יש מפרק וזווית, שבו הוא ניתק מהזרעון, ובראשו ציצית שעשויה כולה שערות מנוצות שמאוחדת בבסיסן לטבעת נשירה[6]. המקור נבוב, נפוח ועבה בחלקו התחתון ודקיק בחלקו התחתון. אורך הזרעון על מקורו 13 עד 18 מ"מ.

כל זרעוני הקרקפת מבשילים בבת אחת והקרקפת נראית כמו כדור של נוצות (בדומה לסביון). הזרעונים מתפזרים עם הרוח בעזרת הזיפים ומגיעים למרחק רב, דבר הגורם לתפוצתו של הצמח.

מחקר מדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוניברסיטת הירושימה, הפיקו תמצית מהצמח ומצאו בו חמישה סוגים חדשים של גליקוזיד: germacronolides and germacranolide. המבנה שלהם הובהר בטכניקות ספקטרוסקופיה[7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכה לבנה, לקסיקון החי והצומח של ארץ-ישראל, כרך א', עורך: עזריה אלון, מדינת ישראל - משרד הביטחון, תשנ"ד - 1994

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אזנב מצוי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Urospermum picroides, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  2. ^ Urospermum dalechampii, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  3. ^ Urospermum × siljakiae, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  4. ^ אזנב מצוי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  5. ^ Taxon Report 8185 - Urospermum picroides, באתר Calflora
  6. ^ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 489
  7. ^ Sesquiterpene lactones and glucosides from Urospermum picroides