אזעקת מלחמה
כל הצופרים מסוגו הוצאו משימוש
אזעקת מלחמה הינה מערכת התרעה סדירה המזהירה את התושבים מפני סכנה קרובה של תקיפה אווירית (במטוסים, טילים או רקטות). עם שמיעת האזעקה יש להיכנס למקלט, מרחב מוגן או לחדר אטום.
אזעקת מלחמה היא בדרך כלל צפירה עולה ויורדת. בעבר לאחר התבטלות האיום הייתה נשמעת צפירת הרגעה שהיא בדרך כלל צפירה ממושכת, שמבשרת לתושבים כי אפשר לחזור לשגרה, וכן היה במלחמת המפרץ. אולם כיום בוטלה צפירה זו וניתנת הנחיה מראש בדבר הזמן שיש לשהות במקלט (באיום רגיל 10 דקות ובאיום רקטי 5 דקות, אם לא נמסרה הוראה אחרת). הסיבות לביטול צפירת ההרגעה היו שהיא עלולה לגרום לבלבול בינה לבין האזעקה; וכן שהיא מתאימה יותר לתרחיש של הפצצה באמצעות מטוסים, המרוקנים את מטען הפצצות שלהם ומסתלקים (ומכאן שמה באנגלית: all-clear, כלומר השמיים "נקיים" ממפציצים), אבל לא לתרחיש של שיגור טילים שאין לו התחלה וסוף מובהקים.
תוכן עניינים |
[עריכה] הצופרים בישראל
הצופרים הראשונים הוקמו בישראל בשנות ה 60-70 בעיקר במרכזי אוכלוסיה של ערים גדולות, מרבית הצופרים מדגם HLS167 של חברת Hörmann הגרמנית שנחשבת מומחית בתחום, צופרים אלה הינם פנאומטים (מופעלים באמצעות אוויר) וחזקים ביותר - מגיעים לעוצמה של 130 דציבלים. ראש הצופר מותקן על עמוד בגובה של כ 19 מטרים, הקול המושמע מופק באמצעות כוח אוויר המופק על ידי מדחס שנמצא בתחתית העמוד ושליחת האוויר כלפי מלעלה. דחיסת האוויר מתאפשרת באמצעות מנוע חשמלי ומנוע בנזין (במקרה מלחמה בה הספקת החשמל מושבתת), דגם זה מצוייד גם במיכל אוויר גדול המאפשר דחיסת אוויר מבעוד מועד ומאפשר הפעלה מיידית.
עד לסוף שנות ה-90 הפעלת צופר מדגם זה היתה ידנית על ידי חיילי מילואים של פיקוד העורף, הפעלת הצופר חייבה נוכחות פיזית של המפעילים במקלט שנבנה מתחת למגדל, בזמן מלחמת המפרץ הסיסמה להפעלת מערכת האזעקה הייתה "נחש צפע", והיא שודרה ברדיו ובטלוויזיה, בכל פעם שנורו טילי סקאד לעבר ישראל וכך ידעו אנשי המילואים להפעיל את מערכות הצופרים בערים השונות. כיום, הצופרים הללו מושבתים בהדרגה אך לא מפורקים וניתן לראותם עדיין.
החל מסוף שנות ה-90 מחליפים את הצופרים הישנים, צופרים אלקטרונים המיובאים ומתוחזקים על ידי קבלני משנה של צה"ל דוגמאת דגם ECN3000. הצופרים האלקטרונים קטנים בהרבה, ממוקמים בדרך כלל על גגות מבני ציבור, בתי ספר, גני ילדים ולעתים על מבני תעשייה ומשרדים. יתרונם הגדול של הצופרים האלקטרונים הוא בפשטות התקנתם היחסית, אמינותם ויכולת הכריזה שלהם. ישנם בארץ קרוב לשלושת אלפים צופרים המשרתים הן את המגזר העירוני והן את הכפרי. הפעלת האזעקה נעשית מרחוק באמצעות תקשורת אלחוטית ומערכת שליטה אשר מתקשרת עם כל הצופרים ואף יכולה לקבל דיווח על תקלות. כמו כן קיימת אפשרות להפעיל את האזעקה באזורים שונים בארץ באופן חלקי.
[עריכה] סוגי התרעות מפני סכנות בישראל
- צפירות עולות ויורדת המתריעות על טילים או רקטות שעתידים ליפול בשטח ישראל בזמן מלחמה.
- התרעה קולית הינה אזהרה בקול אנושי המזהיר ברמקול מקומי על סכנת טילים.
- צבע אדום (בעבר נקראה "שחר אדום") היא מערכת אזעקה קולית בקול של אישה המתריעה מפני נפילה אפשרית של רקטות קסאם ביישובים הנמצאים בטווח 30 ק"מ מרצועת עזה, ובכללם שדרות, אשקלון ואשדוד. מערכת זאת נשמעת גם היא מצופרי האזעקה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
