אזעקה (פריצה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מערכת אזעקה להגנה מפני פריצה היא בקר אלקטרוני המחובר לחיישנים שונים על ידי חיווט זרם נמוך או בחיבור אלחוטי צר-סרט (בישראל בתדר 433MHz; בעולם גם בתדרים 868MHz).

מערכת אזעקה טיפוסית מורכבת מגלאים ומבקר. קיימים גלאים מסוגים שונים כאשר הנפוצים ביותר הם גלאי התנועה הידועים גם בשם גלאי נפח וחיישני פתיחה/סגירה.

הבקר מחובר לאמצעי התרעה (למשל, סירנה) וכן יש לו אפשרות לחייג ולהודיע על פריצה בטלפון למוקד או למשטרה. במקומות בעלי סיכון גבוה יש מערכות אזעקה המחוברות ליותר מאשר מוקד אחד וכן ביותר מאשר אמצעי דיווח אחד (למשל, רדיו, סלולר, אינטרנט וכו'). הבקר מופעל על ידי שנאי פנימי ומחווט למצבר למקרה של הפסקת חשמל. בקרים נבדלים אלה מאלה ביכולותיהם. הטובים שבהם מכילים יומן פעולות המפרט כל פעולה שנעשתה כגון: שעת הפעלת המערכת, מי הפעיל אותה (על פי קודים שונים הניתנים למפעילים שונים), מתי נוטרלה, איזה גלאי הפעיל את הסירנה, האם המצבר חלש, האם יש תקלה, ועוד.

"מערכות האזעקה" הינו השם העממי למערכות התראה לגילוי פריצה. תפקידן העיקרי של המערכות הינו להתריע מפני פריצה. הרעיון סביב האבטחה האלקטרונית הינו כפול:

  1. עיקרון ההרתעה: הפורץ הפוטנציאלי חייב להבחין, עוד בהיותו מחוץ לאתר בקיומה של מערכת כזו. מערכת הבנויה נכון גורמת לפורץ הפוטנציאלי לנסות את מזלו באתר אחר עקב החשש מפני גילויו על ידי חיישני המערכת.
  2. עיקרון ההתראה: יצירת התראה קולית (אזעקה) וטלפונית מיד עם זיהוי הפורץ.

סוגי גלאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתג מגנטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתג מגנטי מוכר גם כ"מפסק דלת" והוא ממוקם על דלתות או חלונות שקיים חשש כי גנב ינסה להיכנס דרכם. המתג המגנטי מורכב משתי יחידות שאחת ממוקמת על החלק הנע ואחת על החלק הנייח. על החלק הנע ממוקם מגנט רגיל. החלק הנייח מכיל שתי יחידות מתכת הנצמדות זו לזו כאשר המגנט (על החלק הנע) קרוב אליהן. כאשר נפתחת הדלת והמגנט מתרחק מהפתח, הכוח המגנטי על יחידות המתכת נחלש וכתוצאה מכך הן נפרדות ובכך גוררות את הפעלת האזעקה. ישנם 4 סוגים עיקריים של מתגים מגנטים הנבדלים זה מזה בגודלם לצורך הפתחים עלייהם דרוש להגן: (1) מתג מגנטי קל רגיל: להגנה על דלתות עץ או מתכת לבית, למשרד, לחנות. מיועד להתקנה על פתח בו יש רווח מזערי של מס' מ"מ בין הכנף למשקוף הקבוע. (2) מתג מגנטי קל נסתר: מורכב מ-2 יחידות שקועות- האחת לכנף הדלת והשנייה למשקוף הקבוע. מיועד להתקנה בעיקר בבתים ובדלתות מעוצבות, כדי למנוע פגיעה בעיצוב הדלת. (3)מתג מגנטי 1/2 כבד: מיועד לדלתות מתכת ושערים, כאשר הרווח בין הכנף למשקוף הקבוע הוא כ- 10 מ"מ. (4)מתג מגנטי כבד: מיועד לשערים ותריסי גלילה (פזגל), כאשר הרווח בין 2 חלקי השער או בין התריס לרצפה אינו עולה על 2 ס"מ. כל מגנט מורכב מ-2 יחידות: היחידה הקבועה מחוברת באמצעות 2 גידים למערכת האזעקה והנייחת המורכבת לכנף הדלת/השער ונעה איתם במקרה של פתיחה.

מפסק שקוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו סוג נוסף של אמצעי הגנה נסתר, ממוקם בדומה למתג מס' 2, אך בשונה ממנו מכיל רק יחידה אחת ולכן אינו מגנטי. המפסק מכיל קפיץ שבקצהו גולה ומושקע לתוך הכנף של הדלת. כל עוד כנף הדלת סגורה, הגולה נמצאת בפנים ולוחצת את הקפיץ. עם פתיחת הדלת, משתחרר הקפיץ, שדוחף את הגולה החוצה ומפעיל בכך מגע יבש וחיווי לרכזת האזעקה. המפסק הינו פתרון של אבטחה אלקטרונית המיועד לתת מענה לדלתות יוקרה בבתים.

גלאי נפח פנימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיישן תנועה תת-אדום במערכת אזעקה נגד פריצה

גלאי נפח פנימי (תת-אדום פאסיבי) מתריע על חדירה לחדר על ידי חישת שינויים בטמפרטורה, הנגרמים על ידי בעלי חיים, באזורים שונים של השטח הנצפה. השינוי השכיח הוא של שתי מעלות לשנייה. טווח גלאי נפח פנימי ממוצע הוא זווית של 90 מעלות למרחק של כעשרה מטרים. גלאי זה הוא הזול ביותר ויתרונו שהוא מתריע על פריצה ממספר פתחים בו זמנית, ללא צורך להגן על כל פתח בנפרד. חשוב לציין שהגלאי מאוד רגיש לכל תנועה ויופעל גם אם חלון כלשהו בבית נשאר פתוח. תכנון מערכת אזעקה הכולל גלאי נפח פנימיים הוא לרוב הזול ביותר, מקובל בקרב עסקים ומבנים המתכננים מערכת אזעקה לפי דרישות חברות הביטוח, ולמעשה זהו המינימום הנדרש כדי להגן על מבנה כלשהו. לדוגמה, דירה ממוצעת תידרש על ידי חברת הביטוח להתקין מערכת אזעקה הכוללת: רכזת, סירנות, לוח מקשים ושלושה גלאי נפח: סלון, חדר הורים, ומסדרון חדרי שינה.

לפני השימוש הנפוץ בטכנולוגיה התת-אדומה, היו בשימוש גלאי נפח בטכנולוגיה אולטרא-סונית, (הנמצאים בשימוש באזעקות של מכוניות עד היום). גלאי מסוג זה הינו רגיש לכל תנועה, גם של עצמים, וגם יוצר יותר הפעלות שווא (כשהוא בשימוש בטווח חדר, שגדול בהרבה מטווח פנים מכונית).

גלאי וילון פנימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלאי וילון פנימי מתריע מפני חדירה לחלון, דלת או ויטרינה. הגלאי יוצר אלומת הגנה על החלון למרחק של עד 8 מטר בזווית של 90 מעלות ממרחק שאינו עולה על 10 ס"מ מהקיר, ולכן הוא כמו וילון המגן של החלון מפני פריצה. הגלאי פועל אמנם לפי שינוי טמפרטורה, אך רגיש מאוד גם לתזוזת וילון שיכנס למרחב המוגן ולמעשה גם רוח הנושבת מהחלון עליו הוא מגן תפעיל אותו. מערכת אזעקה המתבססת על גלאי וילון בלבד מצריכה הגנה פרטנית על כל החלונות. יתרון מערכת אזעקה המכילה רק גלאי וילון גלום בכך שניתן לנוע בחופשיות באזור המוגן בזמן שמערכת האזעקה מופעלת, בעוד שמערכת אזעקה מבוססת גלאי נפח לא מאפשרת תנועה חופשית בזמן פעולת מערכת האזעקה.

גלאי אקטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלאי אקטיבי - גלאי קרן, בנוי משתי יחידות. האחת (המשדר) מוציאה קרן (אור) אינפרא אדומה, שנקלטת ביחידה האחרת (המקלט). כאשר הקרן נחסמת, האזעקה מופעלת. ניתן למקם את הגלאי על קירות או על עמודים. השימוש העיקרי בגלאים אקטיביים הוא במיגון היקפי - על קירות המבנה, או בצידה הפנימי של הגדר. מרחק הגילוי היעיל של הגלאי האקטיבי הוא 10 -200 מטר. לטווחים קצרים יש דגמים בצבע לבן.

גלאי נפח חיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלאי נפח חיצוני מכיל שני גלאי איפרא אדום פאסיביים (ולפעמים גם גלאי מיקרו גל נוסף). ניתן למקם את הגלאי על קיר הבית לעבר החצר, או מסביב לבית על גבי עמודים. גלאי נפח חיצוני מתעלם מבעלי חיים כגון: כלבים, חתולים, ציפורים. הוא אינו מושפע מגשם, שמש או ברד. מטרת השימוש בו היא לגרום למערכת האזעקה להתריע במקרה של חדירה לחצר הבית (בטרם התבצעה פריצה למבנה עצמו). הגלאי יעיל למרחק של עד 12 מטר ובזווית של 90 מעלות. סביר להניח שפורץ שרואה בית המוקף במעטפת הגנה רחבה סביבו, יחפש בית אחר מוגן פחות. דיירי הבית המתגוררים בבית המוקף בגלאי נפח חיצוניים, יכולים לנוע בביתו בחופשיות ולפתוח כל דלת או חלון מבלי לחשוש שיפעילו את מערכת האזעקה. יש להקפיד שלא תהיה צמחיה מול הגלאי כדי שענפים שנעים ברוח לא יגרמו לאזעקות שווא.

גלאי וילון חיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלאי וילון חיצוני יוצר אלומה צרה של אור תת-אדום בחלק החיצוני של קיר הבית ומגן על פתח אחד או יותר למרחק של עד 12 מטר. כמו גלאי הנפח החיצוני. בהיותו חיצוני, מאפשר הגלאי הגנה על חלון או ויטרינה כאשר החלון פתוח. יתרונו על פני גלאי נפח חיצוני הוא שניתן באמצעותו להגן על פתחים במקומות הקרובים למעברים בהם לא ניתן למקם גלאי נפח חיצוני אשר רגיש גם לתנועת שכנים. יש אפשרות להתקין גלאי וילון חיצוני אלחוטי, במקומות שבהם אין תשתית קוית.

מערכת אזעקה אלחוטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להרכיב כמעט כל מערכת אזעקה קווית כמערכת אלחוטית, ולחבר כל גלאי פנימי או חיצוני כולל גלאי אקטיבי. מערכת אזעקה אלחוטית היא האפשרות המועדפת כאשר לא בוצעו הכנות בצנרת הפנימית לשם התקנת רכיבים קוויים ואין רצון להעביר חיווט על קירות הבית או המשרד.מערכת אזעקה אלחוטית קלה להתקנה, וניתנת להעברה מאתר לאתר - בקלות.

תגובה לאזעקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז הניטור יכול לנקוט פעולות שונות בהתאם לזיהוי האזור שבו הופעלה האזעקה, סדר האזורים שבהם הופעלה האזעקה, הזמן ביום וגורמים נוספים. המרכז יכול להתקשר לשירותי החירום או להחליט להתקשר לבעל מערכת האזעקה על מנת שיחליט בעצמו האם האזעקה היא אמיתית. המרכז עשוי אף להתקשר לרשימת טלפונים אשר סופקה על ידי הלקוח על מנת שמישהו הקרוב לאזור האזעקה ילך ויבדוק מה מתרחש. ישנן מערכות אזעקה המחוברות למערכות וידאו המאפשרות לצפות מרחוק במתרחש ואף להקליט את ההתרחשויות.

מערכת אבטחת הווידאו הביתית הראשונה נרשמה כפטנט מספר 3,482,037 בארצות הברית ב-2 בדצמבר 1969, על שם מארי בראון, ממציא ממוצא אפרו-אמריקני.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]