אזרח ותיק
אזרח ותיק הוא מושג המציין אדם זקן, בהקשרים מסוימים, במקום המושגים "זקן" ו"קשיש", כנהוג על פי גישת התקינות פוליטית, אם כי לאחר מקרים רבים של תקיפת קשישים בשנת 2008, חזר השימוש במילה "זקן" [1]. מושג זה מדגיש את היותו של האדם אזרח (בעל נאמנות למדינה וזכויות במדינה). המושג "אזרח ותיק" הוא תרגום שאילה מ-senior citizen באנגלית[2].
הגדרה פורמלית ל"אזרח ותיק" בישראל מופיעה בחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן-1989, המעניק זכויות אחדות לאזרחים ותיקים. הגדרתו של אזרח ותיק בחוק זה היא "תושב ישראל שהגיע, לפי הרישום במרשם האוכלוסין, לגיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004". גיל הפרישה הוא 67 שנים לגבר, ונע בטווח 60 - 64 שנים לאישה (בהתאם לתאריך הלידה שלה). לפי הגדרה זו, אזרח ותיק אינו בהכרח אזרח ישראל, די בכך שהוא תושב ישראל. לתושב ישראל שהגיע לגיל המתאים ניתנת תעודת אזרח ותיק. אזרח ותיק זכאי להנחות בתשלומי אגרת הטלוויזיה, ארנונה, נסיעה בתחבורה ציבורית ובדמי כניסה לגנים, אתרים ומופעים. אזרח ותיק המקבל גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, זכאי להנחה בתשלום בגין תרופות הנכללות בסל שירותי הבריאות.
פעמים רבות אזרח ותיק הוא פנסיונר, כלומר מתפרנס מקבלת פנסיה, שאת הזכות לה צבר בעבודתו קודם שהגיע לגיל זקנה, אך חלק מהאזרחים הוותיקים לא צברו זכויות פנסיה, ועליהם להתפרנס בדרכים אחרות: להמשיך לעבוד או להסתפק בתמיכה של המוסד לביטוח לאומי.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- חוק האזרחים הוותיקים, באתר מוטק'ה
- שאלות ותשובות
- אזרחים ותיקים ופנסיונרים (גיל הזהב), באתר כל-זכות
