אזרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אַזֶרִית, אַזֵרְבֵּיגַ'נִית (Azərbaycan dili آذربايجانجا ديلي Азәрбајҹан дили)
מדינות בהן מדוברת: אזרבייג'ן, איראן
אזורים בהם מדוברת: מרכז אסיה
סך כל הדוברים: כ-40 מיליון‏[1]
דוברי שפת אם:
כתב:
סיווג משפחתי: אלטאית[2]
טורקית
דרומית
אזרית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: אזרבייג'ן
גוף מפקח: אין
ראו גם: שפהרשימת שפות

אַזֶרית/אזרבײג'נית (Azərbaycanca, Azərbaycan dili) הוא מונח המתײחס לכמה ניבים קרובים המדוברים בקװקז ובאיראן. לרוב מקובל להתײחס אל הניבים האלה כלשפה אחת, השײכת למשפחת השפות הטורקיות. שני הניבים העיקרײם הם אזרית צפונית, שהיא השפה הרשמית ברפובליקת אזרבייג'ן, ואזרית דרומית המדוברת בעיקר באיראן. המונח "אזרית" מתײחס לפעמים גם לשפה שונה לגמרי, קרובה לפרסית, המכונה בדרך-כלל טאט, ואשר מדוברת באותו אזור, וגם בישראל בקרב יהודים יוצאי הקװקז. כל המידע שלהלן מתײחס לשפה האזרית השײכת למשפחת השפות הטורקיות.

האזרית הצפונית, שהיא השפה הרשמית באזרבייג'ן, מדוברת בפי כ-6 מיליון תושבי המדינה - 4 מיליון כשפה יחידה, והשאר דוברים גם רוסית. בנוסף, דוברים אותה אנשים רבים במדינות השכנות (ארמניה, גאורגיה, קזחסטן, קירגיסטן, טורקמניסטן, אוזבקיסטן ורוסיה) כשפה שנייה. בסך הכל עומד מספר דובריה על כ-15 מיליון. האזרית הצפונית מכונה לפעמים "טורקית אזרית".

האזרית הדרומית מדוברת בפי כ-25 מיליון איש, רובם תושבי איראן (38% מתושביה). שאר הדוברים הם תושבי עיראק (כמיליון דוברים), טורקיה (כחצי מיליון דוברים), אזרבײג'ן, ירדן, אפגניסטן וסוריה. באיראן נפוצה השפה בעיקר באזור הצפון, ובכמה שכונות בטהראן. האזרית הדרומית נכתבת באלפבית הערבי.

כל הניבים בהשפה שײכים לענף הדרומי של השפות הטורקיות בתוך משפחת השפות האלטאיות ביחד עם טורקית, טורקמנית ו-36 שפות נוספות.

שני הניבים העיקרײם בשפה הושפעו רבות מפרסית. כמו כן נקלטו בהן מלים רבות מארמנית ומרוסית. בין שני הניבים ניכרים הבדלים בכל התחומים: אוצר מילים, תחביר, מורפולוגיה.

הגײת השפה וכתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפה נכתבת כיום בעיקר באמצעות האלפבית הלטיני, אך רבים משתמשים גם בכתב הקירילי שהיה נפוץ טרם התפרקות ברית המועצות. ממשלת אזרבײג'ן מנסה, מאז שנת 1991, להטמיע את האלפבית הלטיני, אך התושבים מתרגלים למעבר באיטיות.

פונמות באזרית תקנית
סדקי וילוני חכי בתר־
מכתשי
מכתשי
/שִנִּי
שפתי
שִנִּי)
אפי m
סותם ɡ *k ɟ *c b p
מחוכך *ʤ *ʧ
חוכך h ɣ x ʒ ʃ v f
מקורב
(צדי)
j
l
מקיש ɾ
תנועות באזרית תקנית
Idioma azerí.png
* מזוהים כ-[ʦ ʣ] בניבים בסביבות תבריז ומערבה, דרומה ודרום-מערב לה (כולל כירכוךּ בעיראק); בניבי נאכֿטשיװאן ואײרום, בג'אבראײל ובניבים באזור הים הכספי.
* ברוב הניבים מזוהה כ-[ç] בסוף הברה/לפני עיצור אטום. דוגמאות: çörək ‏[ʧøˈɾæç] - 'לֶחֶם'/səksən ‏[sæçˈsæn] - 'שמונים'.
* פונמה במלים שאולות מרוסית וצרפתית בלבד.
  • [w] קײמת בניב כירכוךּ לעיל כאלופון /v/ במלים שאולות מערבית.

קישורים חיצונײם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שולײם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יש הערכות המונות 23-30 מיליון דוברים בלבד
  2. ^ קיומה של משפחת שפות אלטאית שנוי במחלוקת בקרב העוסקים בבלשנות היסטורית