אז'ן זנוסקו-בורובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אז'ן זנוסקו-בורובסקי
Зноско-Боровский, Евгений Александрович
1884 ‏- 1954 (בגיל כ־69)
Eugene Znosko-Borovsky.jpg
הישג בולט היה מס' 17 בעולם בשנת 1916
מד כושר מרבי 2613 (דצמבר 1914)
מקצוע נוסף מבקר תיאטרון וסופר
ארצות מגורים רוסיה,צרפת

אז'ן אלכסנדרוביץ' זנוסקו-בורובסקיצרפתית: Eugène Znosko-Borovsky)‏ (16 באוגוסט 1884 סנקט פטרבורג - 31 בדצמבר 1954 פריז), שחמטאי רוסי-צרפתי. היה גם סופר ומבקר ספרותי.

זנוסקו-בורובסקי למד לשחק שחמט בילדותו וזכה לפרסים בתחרויות מקומיות ואזוריות, במקביל ללימודיו בגימנסיה היוקרתית על שם קיסר רוסיה אלכסנדר הראשון.

זנוסקו-בורובסקי פתח בקריירה השחמטאית הבינלאומית שלו בתחרות אוסטנדה 1906, שם זכה בפרס יופי על משחקו נגד עמוס ברן. קריירת המשחק של זנוסקו-בורובסקי נקטעה תכופות עקב אירועים אחרים בחייו. הוא עוטר ונפצע בעימותים צבאיים, שירת כמתנדב במלחמת רוסיה-יפן בשנים 1904 ו-1905 ונקרא שוב לשירות במהלך מלחמת העולם הראשונה. לאחר מלחמת האזרחים ברוסיה הוא הפליג על אוניה בריטית לקונסטנטינופול ומשם המשיך לפריז, שהייתה ביתו משנת 1920 ואילך.

כשחקן נפל זנוסקו-בורובסקי במעט מהטובים ביותר בעולם. היו לו תוצאות ראויות לציון בתחרויות בינלאומיות, כולל פריז 1930, שם סיים במקום הראשון ללא הפסד, לפני סבלי גריגורייביץ' טרטקובר, אנדור לילינטל וז'ק מיזס. כן היו לו הצלחות במשחקים אישיים מול יריבים דגולים. בין היתר, ניצח במשחקים מרשימים מול חוסה ראול קפבלנקה, עקיבא רובינשטיין, מקס אויבה ויפים בוגוליובוב, כמו גם דו-קרב קצר עם אדגר קול בשנת 1922. זנוסקו-בורובסקי הצטיין במיוחד במשחקים סימולטניים.

ברוסיה ובצרפת, שם כתב באופן קבוע מאמרים לבטאונים ולעיתונים, העריכו מאוד את כשרונותיו כאיש שיחה, כמורה וכסופר שחמט. הוא הצטיין בתחום הכתיבה וחיבר ספרים פופולריים רבים.

אימרה ידועה שלו היא "לא מסע, ולו הטוב ביותר, עליך לחפש, אלא תוכנית בת-ביצוע."

זנוסקו-בורובסקי נודע כמומחה לתיאטרון רוסי והיה מבקר ספרותי בעל חשיבות. בהספד עליו כתב ג'רלד אברהמס בביטאון הבריטי לשחמט (מרץ 1955) מזכרונותיו האישיים. [1]

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Eugene Znosko-Borovsky, The Evolution of Chess, 1910 ;
  • Eugene Znosko-Borovsky, Capablanca, 1911 ;
  • Eugene Znosko-Borovsky, The Muzio Gambit, 1911 ;
  • Eugene Znosko-Borovsky, Capablanca and Alekhine;
  • Eugene Znosko-Borovsky, The Middle Game in Chess ;
  • Eugene Znosko-Borovsky, How to play Chess Openings ;
  • Eugene Znosko-Borovsky, How not to play Chess  ;
  • Eugene Znosko-Borovsky, The Art of Chess Combination ;
  • How to Play Chess Endings, 1940. Reprinted in 1974 by Dover, ISBN 0-486-21170-3.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^

    "The death of Znosko-Borovsky deprives the chess world of one of the few survivors of an intellectually rich generation, the Russian Masters of the old regime ... My own memories of Znosko go back to 1923-24. I found him then, and at all times later, a stimulating friend and a delightful conversationalist in many subjects. His reputation as a dramatic and literary critic was, at one time considerable in Europe, though England knew little of this. Those who have read his chess works, however, must be aware that their writer was a kultur mensch in the best sense. Withal, he was stoical in adversity (adversity was always his lot) and possessed of great humour and resilience ... As a player he suffered from the demands of a professionalism that is incompatible with great performance: but he leaves records of many games which reveal, if not genius, then a great talent ... those who knew him will all agree that his life enriched, and in a degree inspired, the chess world."