אז'ן סקריב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אז'ן סקריב

אוגוסטין אז'ן סקריבצרפתית: Augustin Eugène Scribe, ‏24 בדצמבר 1791 - 20 בפברואר 1861) היה מחזאי ולבריתן צרפתי. הוא נודע בעיקר בשכלול ה"מחזה בנוי כהלכה" (pièce bien faite) עד הבאתו לכלל שלמות. הנוסחה הדרמטית הו הייתה עמוד התווך של התיאטרון הפופולרי במשך יותר ממאה שנים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקריב נולד בפריז. אביו היה סוחר משי והוא זכה לחינוך מעולה ויועד ללימודי משפטים, אך כבר בגיל צעיר החל לכתוב לבימה. יצירתו הראשונה, Le Prétendu sans le savoir, הוצגה אנונימית בתיאטרון הוורייטה בשנת 1810 ונחלה כישלון. אחריה באו עוד מחזות רבים, שנכתבו בשיתוף פעולה עם סופרים שונים, אבל להצלחה משמעותית זכה סקריב רק בשנת 1815.

נושא כתיבתו העיקרי של סקריב היה הבורגנות של תקופתו. הוא רכש מיומנות במשלח ידו בכתיבת קומדיות וודוויל, מערכוני בידור קצרים למעמד הבינוני, רבים מהם רצופים פזמונים. סקריב כתב יצירות פופולריות מאוד, שעלילותיהן המורכבות מלאות נפתולים מחוכמים. מגרעתן, כך מקובל לחשוב, היא העדר העומק בבניית הדמויות, במחשבה או בביקורת חברתית. הן עומדות בניגוד חריף, למשל, למחזות רומנטיים בני אותה תקופה, כמו אלה של ויקטור הוגו.

הצלחתו הגדולה הראשונה הייתה "ליל המשמר הלאומי" ("Une Nuit de la garde nationale) משנת 1815, שנכתבה יחד עם דלסטר-פוארסון. רבות משאר יצירותיו נכתבו גם הן בשיתוף פעולה עם אחרים.

סקריב היה פורה במידה שאינה מצויה. הוא כתב בכל סוגי הדרמה - וודוויל, קומדיות, טרגדיות, לבריות אופרה. נאמר עליו, שכתב לתיאטרון גימאס בלבד מאה חמישים יצירות לפני 1830. היו לו כמה שותפים לעבודה, שאחד מהם סיפק את העלילה, אחר את הדיאלוג, שלישי את הבדיחות וכן הלאה. סופר עליו, כי במקרים מסוימים שלח סכומי כסף בתמורה ל"זכות יוצרים על רעיונות" לאנשים, שלא היו מודעים כלל לשימוש שעשה בחומר מיצירתם. בין עמיתיו ליצירה היה ז'אן אנרי דופין (1787 - 1887), ז'רמן דלאווין, דלסטר-פוארסון ועוד.

אז'ן סקריב כתב לבריות לאופרות כמעט עם כל מלחין אופרה חשוב בתקופתו בצרפת ובאיטליה. הוא שיתף פעולה בכמה הזדמנויות עם ג'אקומו מאיירבר ואף סיפק את המילים ליצירות של ג'וזפה ורדי, וינצ'נצו בליני, דניאל אובר, ז'אק פרומנטל הלוי, פרנסואה-אדריאן בואלדייה, גאטנו דוניצטי וג'ואקינו רוסיני. כשפקד אותו המוות, עבד על לברית ל"אפריקאית" של מאיירבר.

ההתנסות הראשונה שלו בקומדיה רצינית הייתה בשנת 1822 ב"תיאטר פראנסז", עם "ואלרי", הראשון בשורה ארוכה של מחזות מצליחים. הוא גילה הבנה יוצאת מן הכלל במנגנון הבימתי ובטעם הקהל. ביכולת תיאטרלית צרופה אין לו מתחרים ומחזותיו נחשבים גם כיום למודלים של מבנה דרמטי. יתרה מזו, במשך חמישים שנה היה סקריב בכיר התומכים ברעיונות של המעמדות הבינוניים בצרפת ועל כך הוא ראוי ליחס של כבוד, גם אם סגנונו המוני והדמויות במחזותיו חסרות ייחוד.

סקריב כתב כמה רומנים, אך אף לא אחד מהם ראוי לציון.

הקומדיות המוכרות ביותר של סקריב הן:

  • "ברטראן וסוזט" (1833)
  • "ברטראן וראטון" על אמנות התככים (בית ספר לפוליטיקאים", 1833)
  • "כוס המים" (1842)
  • "אדריאן לקוברה" (1849) (יחד עם לגובה)
  • "קרב הנשים" (1851)
  • לבריות לרבות מן האופרות המפורסמות של אמצע המאה ה-19, בייחוד של אובר ודוניצטי. הלבריות של "האילמת מפורטיצ'י", "פרה דיאוולו", "רוברט השד" ו"ההוגנוטים" כולן או בחלקן פרי עטו, כמו גם "היהודיה" של הלוי ו"הגברת הלבנה" של בואלדייה.
  • הלברית ל"ערביות סיציליאניות" של ורדי ו"דון סבסטיאן" של דוניצטי.
  • על פי מחזות גם נכתבו לבריות איטלקיות לאופרות "לה סונאמבולה" של בליני, "אדריאנה לקוברר" של צ'ילאה ו"שיקוי אהבה" של דוניצטי.

בין השחקנים שבשבילם כתב תפקידים ראשיים מדמואזל מרס ורחל

סקריב נבחר לאקדמיה הצרפתית בשנת 1834.

מכלול יצירתו הופיע בשבעים ושישה כרכים בשנים 1874 - 1885.

המחזה העשוי כהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידוע גם בכינוי "מחזה עשוי היטב". חוק ראשון וחשוב ביותר הוא הרצף המתמשך של מניעי הפעולות. אסור שהנושא והשאלות שמציב המחזה יהיו זרים לקהל. ההזדהות והסבירות חשובים מאוד. בנוסחה השתמשו בין היתר ויקטוריאן סרדו, אז'ן לביש, ז'ורז' פדו והנריק איבסן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]