אח"י הגנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אח"י הגנה ק-20
K204XDG.jpg
אח"י הגנה ק-20 בעת ביקור בארצות הברית מאי 1951
Hagana k20.jpg
אח"י הגנה ק-20 בנמל חיפה 1948.
תיאור כללי
סימן זיהוי 4XDG
סוג אונייה קורבטה
צי הצי המלכותי הקנדי
חיל הים הישראלי
חברת ספנות המוסד לעליה ב'
סדרה קורבטות מסדרת FLOWER
אוניות בסדרה 267
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנות מורטון בקוויבק
הוזמנה 2 בינואר 1942
תחילת הבנייה 14 בינואר 1943
הושקה 3 ביולי 1943
הוכנסה לשירות 22 דצמבר 1943
בחיל הים הישראלי ב-9 ביולי 1948
גורלה הוצאה מהשירות ב 1954 ונגרטה
נתונים כלליים
הדחק 1015 טון
אורך 63 מטר
רוחב 10.1 מטר
שוקע 3.35 מטר
מהירות 16 קשר
גודל הצוות 94 קצינים ובעלי דרגות אחרים
טווח שיוט 3500 מיל ימי ב-12 קשר
מספר תרנים 1
הנעה קיטור שני דוודים, מנוע בוכנה תלת שלבי, 2750 כח סוס
צורת הנעה מדחף אחד
חימוש 1 תותח 75 מ"מ
1 תותח 65 מ"מ
2 תותחי נ"מ 20 מ"מ
4 מק"ב 13 מ"מ‏[1]
אמצעי גילוי ול"א מכ"ם שטח 271

אח"י הגנה (ק-20) הינה קורבטה מסדרת FLOWER מודל משופר שנבנתה בקנדה ושרתה בצי הקנדי במלחמת העולם השניה. לאחר המלחמה נרכשה על ידי המוסד לעליה ב' ושימשה להובלת מעפילים. עם הקמת המדינה שופצה והוכנסה לשירות בחיל הים. היא לקחה חלק במבצעי חיל הים במלחמת העצמאות. בשנת 1951 השתתפה במבצע קולומבוס וייצגה את ישראל בארצות הברית. ולקראת רכישת המשחתות הוצאה מהשירות ונגרטה.

איפיון ובניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקורבטות בצי הקנדי אופיינו לפעילות בקרבת החופים וצויידו גם כשולות מוקשים. צרכי מלחמת העולם שופרה ה הקורבטות לצורך פעילות בים הפתוח. בפרוץ מלחמת העולם השניה הוברר צורך לכמות רבה של כלי שיט שישמשו לאבטחת אוניות הסוחר כנגד הצוללות הגרמניות שנעשו איום קשה על התובלה בים. לאור הכמות הנדרשת נעשתה פשטות בתכנון כדי שהבנייה תוכל להיעשות בהרבה מספנות פרטיות. כלי שיט קטן שיועד לעמוד בתנאי הים בצפון האוקינוס האטלנטי.

בניית הקורבטות מהסדרה המשופרת להגדלת יכולת השהייה בים הוזמנה בינואר 1942 תכנית לשנים 1942-1943. הוכנסו שיפורים רבים שנלמדו בהפעלת הסדרה הראשונה בצי הבריטי. הגשר הורם בסיפון אחד גבוה יותר. הבסיס של התותח הקדמי הורם כדי להקטין את היתזי המים עליו ולקבל גזרת ירי רחבה יותר. הן צוידו בתותח בקוטר 4 אינץ' מדגם שאפשר ירי חצי אוטומטי של תחמושת אחודה וכך ניתן לשימוש נגד מטוסים. נגד צוללות הותקן בהן גם נשק יורה קדימה מסוג HEDGEHOG (קיפוד) בנוסף לפצצות עומק.
מערכת ההנעה היוותה שני דוודי קיטור שהפעילו מנוע בוכנות תלת שלבי. טווח פעולה היה 3500 מיל ימי במהירות 12 קשר המהירות המירבית כ-16 קשר.

הקורבטות בצי הקנדי נקראו על שם עיירות ובכך יצרו גם קשרי אימוץ בין הישוב לאוניה הנושאת את שמו. הקורבטה קיבלה מספר צי K520 ונקראה HMCS NORSYD על שם העיירה North Sydney בחבל נובה סקוטיה.‏[2]
הקורבטה HMCS NORSYD הוזמנה במספנות Morton Engineering and Dry Dock Company בקוויבק סיטי, קוויבק. הבנייה החלה בינואר 1943 ונמסרה לצי הקנדי ב-22 דצמבר 1943.

בצי המלכותי הקנדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת שרותה בצי הקנדי HMCS Norsyd K520


בגלל תנאי החורף נשלחה לסדרת היבנות בברמודה. בתום אימון ההבנות הצטרפה לכח הליווי המערבי ופעלה בליווי ואבטחת כלי שיט במשולש הנמלים ניו יורק, בוסטון והליפקס.

ב-8 ספטמבר 1944 בעת ליווי שיירה גילתה את הצוללת הגרמנית U-541 כשהיא על פני השטח ומתכוננת לתקיפת השיירה. NORSYD פתחה בירי תותחים על הצוללת וחייבה אותה להפסיק את ההתקפה. כח משולב של כלי שיט ומטוסים רדף אחרי הצוללת אך היא הצליחה להתחמק.‏[3]

לאחר המבצע הזה צורפה HMCS NORSYD לכח הליווי שפעל במרכז האוקינוס האטלנטי Mid-Ocean Escort Force ועסקה בליווי שיירות החוצות את האוקינוס האטלנטי.

במאי 1945 נכנסה לתחזוקה מתוכננת בהליפקס, אותה סיימה ביוני 1945 אך לא חזרה לשירות פעיל. עבור השתתפותה במערכה באוקיינוס האטלנטי (1939 - 1945) עוטרה בסימני הקרבות האטלנטיק של הצי המלכותי הבריטי וקרבות מפרץ סנט לורנס של הצי המלכותי הקנדי.

כאנית מעפילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנית המעפילים Col.J. WEDGWOOD אחות ל"הגנה" לאחר תפישתה בנמל חיפה, 2 יולי 1946.
נתיב הפלגת אנית המעפילים "הגנה" - 24-29 יולי 1946

הקורבטה סיימה שירות בצי הקנדי ב-25 ביוני 1945 החימוש והסונר הורדו ממנה והיא נמכרה לשימוש אזרחי. נרכשה על ידי המוסד לעליה ב' נרשמה בפנמה בשם BALBOA . יחד עם קורבטה נוספת K540 שקיבלה את השם וודג'ווד. הייתה זו הרכישה הראשונה של המוסד בצפון אמריקה. באפריל 1946 במהלך חג הפסח יצאו שתי האוניות מארצות הברית. הוודג'ווד שמה פניה לאיטליה בדרך נכנסה לפונטה דלגדה ולגיברלטר כאניה בשירות האו"ם. ההגנה נעה לנמל מרסיי
מפקד ההגנה היה איש המוסד לעליה ב' יהושע בהרב (רבינוביץ). מלווה נוסף היה בצלאל דרורי, האלחוטן היה אברהם ליחובסקי. צוות האניה, כלל מתנדבים יהודים מצפון אמריקה בראשותו של רב-החובל אריה פרידמן. צוות המתנדבים גויס ממתנועות השומר הצעיר והבונים מארצות הברית, עבד ללא שכר בין אנשי הצוות היו יעקב פרנק והימן שמיר.

כאשר האניה וודגווד העלתה מעפילים התגלתה על ידי המודיעין הבריטי ועוכבה באיטליה. החדירה לחופי הארץ כנגד הסיורים הבריטיים נראתה אבודה. לכן החליטו אנשי המוסד לעליה ב' לנצל את הפוטנציאל של ההגנה ביתר יעילות להעביר את המעפילים בלב ים. משימתה הראשונה של הגנה הייתה העברת 999 מעפילים מצרפת למפגש עם ספינת משא תורכית AKBEL II שקיבלה כינוי ביריה. המטרה הייתה שהגנה שהייתה במצב טכני טוב לא תיתפש ע"י הבריטים ותוכל לבצע הפלגה נוספת.
'הגנה' יצאה עם המעפילים ב- 23 ביוני 1946 מנמל לה סיוטה שליד מרסיי, צרפת. בין המעפילים הייתה ויתקה אשתו של אבא קובנר היא נפגשה עם ביריה ב-28 ביוני באזור קפריסין. הנסיון להצמיד את הספינות לא הצליח ונגרם נזק לביריה המעפילים הועברו בסירות 30 איש כל פעם מהגנה לביריה. לאחר דיון בין אנשי הצוות הועברו גם חפצי העולים. לקראת סיום הופיעה אניית מלחמה באופק ההגנה התרחקה והשאירה אחת הסירות. אך כשהתקרבה ראו אנשי הביריה כי זו אנית צי צרפתית והחליפו עימה ברכות. ‏[4]

לאחר העברת המעפילים הפליגה הגנה לאי היוני מילוס לתדלוק. במילוס הגיע רופא שנשלח מארץ ישראל וחיסן את אנשי הצוות כנגד מחלת אבעבועות. הסתבר כי הבריטים הפיצו שמועה שהעולים מביאים איתם אבעבועות והמוסד לעליה ב' הגיב בחיסון הצוות.

ביוגוסלביה הצטברו עקורים והשלטונות ראו בעין יפה את פינוים. היעד לאיסוף מעפילים היה נמל באקאר בצפון יוגוסלביה בנמל ספליט העלו נתב כדי לעבור בשדות המוקשים. בבקאר נעשו התקנות דרגשים הצטיידו במזון בעיקר מנות קרב אמריקניות. בליל 24/25 ביולי 1946 הגיעו העולים והועלו לאניה. תוך כך התברר שאחד הדוודים התקלקל וצוות המכונה ניסה לתקנו. על אף התקלה יצאה האניה בשעה 0:600 ביום 25 ליולי כשהיא נושאית 2678 מעפילים.
הפלגה תוכננה לחמישה יממות וכך גם המים והמזון. היומיים הראשונים עברו במזג אוויר טוב. ביום השלישי באיזור האיים היוניים תקלה בדוודים האניה נעצרה. החשמל כבה והמאווררים לא פעלו. האנשים עלו לסיפון האנייה קיבלה הטיה מסוכנת. האלחוטן שלח קריאת SOS הוקם קשר עם הצי הבריטי אך הבקשה לעזרה לא נענתה. מאוחר יותר טענו הבריטים שהקריאה הייתה נסיון לרמאות מצד ההגנה. נעשה שימוש בדרגשי העץ כחומר דלק והאנייה חזרה לנוע.
בקרבת חופי הארץ נתפסה על ידי שלוש משחתות בהובלת HMS VENUS. התקיימה התכתשות בין המעפילים הנחתים הבריטיים שחלקם נזרקו למים. ההגנה הובאה לחיפה ב-29 ביולי 1946 וצורפה לצי הצללים. הצוות התערב בין המעפילים שהועברו למחנה המעצר בעתלית. ‏[5] עד אז הייתה זו הכמות הגדולה ביותר של מעפילים שהובאה באנייה אחת. השיא נשבר על ידי האקסודוס שהביאה 4500 מעפילים ביולי 1947.

בחיל הים הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אונית המעפילים הגנה הוצאה מצי הצללים וצורפה לחיל הים 18 יולי 1948.

עם קום המדינה הושמשה האוניה על ידי מספנות העוגן ומספנת חיל הים. ב-18 יולי 1948 צורפה אח"י הגנה לשייטת הגדולה. את הפיקוד קיבל דוד מימון סגן המפקד מרדכי לימון ועל ההגה היה אברהם לוכסמבורג. ‏[6]

ב-19 לאוקטובר 1948 מתחולל קרב ימי בקרבת חוף אשקלון יחד עם אח"י וודגווד (ק-18) ואח"י נגה (ק-26) תקפו כל שיט מצרי בקרבת עזה. מטוסים מצריים תקפו את האוניות וגרמו לנזקים. הפילה מטוס מצרי שחש לעזרת הספינה, מן הרסיסים של המטוס המופל נהרג אחד מאנשי הצוות ונפצעו עוד ארבעה בהם מפקד הספינה מרדכי לימון.‏[7]

ב24 לאוגוסט 1948 יצאה כח בפיקוד שמואל ינאי שכלל אח"י הגנה יחד עם אח"י וודג'ווד למפגש עם הספינה האיטלקית ארג'ירו מדרום לכרתים. היה זה אקט הסיום לפרשת הלינו בו שם חיל הים ידו על נשק רב שנרכש על ידי הסורים.

ב-ליל 30/31 בדצמבר 1948 הפגיזה יחד עם אח"י וודג'ווד את עזה. למחרת התברר שאניות מלחמה מצריות אוכפות מצור על ישראל הן עצרו את האניה ריכרד בורכרד ולאחר סריקה עזבו אותה. הקורבטות וודג'ווד והגנה נשלחו לאתר ולסלק את הכח המצרי. ב -1 לינואר שעה 09:45 גילתה אח"י הגנה את הכח המצרי בתנועה מערבה. המצרים סגרו טווח ופתחו באש השייטות היריבות שייטו וירו אך לא היו פגיעות. השייטת המצרית פתחה מרחק. מטוס של חיל האוויר הגיע והפציץ את השייטת המצרית אך לא פגע.‏[8]

בשנת 1951 הצטרפה אח"י הגנה לפריגטה אח"י משגב (ק-30) במשלחת מבצע קולומבוס הפלגת ייצוג המדינה בארצות הברית. בשביל מפקדה רס"ן אריה שאנן היתה זו סגירת מעגל היות שיצא עם האניה בשנת 1946 מארצות הברית כרב חובל אריה פרידמן. לקראת היציאה לחו"ל עברת את שמו לשאנן.

מפקדי האוניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב סרן תקופת כהונה כמפקד הספינה הערות
יהושע בהרב (רבינוביץ) 1946 כאנית מעפילים
דוד מימון 1948 כולל מבצע שודד
שלמה אראל 1949 [9]
אריה שאנן (פרידמן) 1951 בעת מבצע קולומבוס
שאול אבני
יקותיאל נץ

מקורות וקישורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Macpherson, K: Frigates of The Royal Canadian Navy 1943-1974, Vanwell, St. Cathrinees, Ontario, Canada, 1988 P97.
  • Hazegray. "Revised Flower Class". Canadian Navy of Yesterday and Today. Retrieved 22 September 2013. 
  • Ready, Aye, Ready. "HMCS Norsyd". Retrieved 22 September 2013. 
  • Joseph M. Hochshstein and Murray S. Greenfield The Jews' Secret Fleet Gefen publishing House 1987

הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צפי מרלי שייטת 1 ע'3.
  2. ^ השם קוצר כדי למנוע כפילות עם פריגטה של הצי המלכותי האוסטרלי בשם דומה.
  3. ^ הצוללת U541 באתר הצוללות הגרמניות.
  4. ^ מקור (Hagana (Norsyd/Balboa) and Byria (Akbel II בספרם של יוסף הוכשטיין ומורי גרינפילד ע' 69-70.
  5. ^ המעפילים בהגנה היו הקבוצה האחרונה שהופנתה לעתלית. הבאים אחריה נשלחו לקפריסין.
  6. ^ מירון צור, מוקה לימון ע' 68.
  7. ^ צפי מרלי, שייטת 1 ע' 7.
  8. ^ אליעזר טל ע' 193.
  9. ^ שלמה אראל, לפניך הים ע' 135.