אח"י רהב (צ-73)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אח"י רהב
HMS Sanguine.jpg
אה"מ סנגווין במלחמת העולם השנייה. לימים אח"י רהב
תיאור כללי
סוג אונייה צוללת
צי נקנתה מהצי הבריטי
סדרה הצוללות מסדרת S
סדרה קודמת אין
סדרה עוקבת הצוללות מסדרת T
אוניות בסדרה אח"י תנין ואח"י רהב
ציוני דרך עיקריים
מספנה (Cammel Laird Shipyard (Birkenhead, U.K
תחילת הבנייה 8 במאי 1944
הושקה 14 במאי 1945
הוכנסה לשירות 2 באוגוסט 1945
מצבה כיום הוצאה מהשרות
גורלה נמכרה ופורקה
נתונים כלליים
הדחק 715 טון (על מימי),990 טון (בצלילה)
אורך 217 רגל
מהירות 14.75 קשר על מימי, 9 קשר בצלילה
עומק צלילה 360 רגל
גודל הצוות 6 קצינים + 42 חוגרים ובד"א
הנעה מנועי דיזל/מנועי חשמל, 2 מדחפים
חימוש 6 צינורות משגרי טורפדו, 12 טורפדו, תותח 4" (102 מ"מ), 3 מכונות ירייה

אונית חיל הים (אח"י) "רהב" הראשונה הייתה צוללת מדגם S של הצי הבריטי ובהמשך צוללת חיל הים הישראלי.

הצוללת הושקה בשנת 1945. היא נרכשה על ידי חיל הים הישראלי ביחד עם "אחותה" אח"י "תנין" בשנת 1958. שתי הצוללות עברו שיפוץ יסודי במספנה המקורית שבנתה אותן, לפני שהן הוכנסו לסד"כ של חיל הים. בחודש פברואר 1959, בבסיס הצי בפורטסמות' שבאנגליה, עברה הצוללת HMS Sanguine מהצי הבריטי לחיל הים הישראלי, והוסר הלוט מעל שמה החדש: אח"י "רהב".

אח"י רהב בפיקודו של הדר קמחי, הגיעה לנמל הבית החדש שלה בחיפה ביוני 1960, והוצאה מהשרות בדצמבר 1967.

בחירת השם לצוללת[עריכת קוד מקור | עריכה]

השמות אח"י "תנין" ואח"י "רהב" נלקחו משמות שתי מפלצות המתוארות בספר ישעיהו:

Cquote2.svg

עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי-עֹז, זְרוֹעַ ה'--עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם, דֹּרוֹת עוֹלָמִים; הֲלוֹא אַתְּ-הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב, מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין.

Cquote3.svg
ספר ישעיהו פרק נ"א פסוק ט'

את השמות בחר ראש הממשלה דוד בן-גוריון.

הצוללות מדגם "S"[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוללות ה-"S" היו צוללות סיור בגודל בינוני, אשר תוכננו בשנות ה-30. התכנון הוכיח את עצמו כמוצלח ולכן גם במשך מלחמת העולם השנייה המשיכו בבניית צוללות מדגם זה.

נתונים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנעה 2 מנועי דיזל, 2 מנועי חשמל 2 צירים, 2 מדחפים
  • הספק על מימי (דיזל) 1900 כ"ס
  • הספק תת-מימי (חשמל) 1300 כ"ס

השרות בחיל הים הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי השיפוץ וסדרה ארוכה של ניסויי נמל וים עברה הצוללת סדרת אימונים (הנקראת בעגה המקצועית אימוני היבנות) כשהיא מופעלת על ידי צוות ישראלי בפיקוח בריטי. ב-8 ביוני 1960 הגיעה אח"י "רהב" לנמל הבית החדש שלה בנמל חיפה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יורם בר-ים, כלי שיט ישראליים בממד הרביעי, בהוצאת עמותת דולפין.
  • רד וצלול - סיפורה של שייטת הצוללות. תחקיר וכתיבה: משה אימבר. עריכה: ש' בינות. עיצוב והפקה: אלתן תקשורת בע"מ. הוצאת עמותת דולפין - יוצאי שייטת הצוללות, 1994.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]