אחוזת הווארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת הספר "אחוזת הווארד

אחוזת הווארדאנגלית: Howards End), רומן מאת הסופר א. מ. פורסטר שפורסם לראשונה ב-1910 ונושאו העיקרי הוא היחסים בין קבוצות שונות במעמד הביניים באנגליה של מפנה המאה העשרים. הספר מתאר את הקשיים וגם התועלת שקיימת ביחסים בין אנשים בני מעמדות שונים.

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן מתאר את חייהן של שלוש משפחות אנגליות בתחילת המאה העשרים, המייצגות שינויים הדרגתיים במעמד הביניים באנגליה האדוארדית. משפחת וילקוקס הם קפיטליסטים עשירים שעשו את הונם בקולוניות, בני משפחת שלגל (מרגרט, טיבי והלן) שאביהם גרמני ואמם אנגליה, מייצגים את הבורגנות האינטלקטואלית ולהם הרבה מן המשותף עם חבורת בלומסברי; ובני הזוג באסט, בני המעמד הבינוני התחתון הנאבקים על קיומם.

האחיות הלן ומרגרט שלגל מנסות לעזור למשפחת באסט העניים, ומנסות להפחית את הדעות הקדומות שיש לבני משפחת וילקוקס לגביהם.

המוטו של הספר הוא "רק תקשר..."

רק לחבּר! זו הייתה כל דרשתה. רק לחבר את הפרוזה עם התשוקה, ואז שתיהן תתעלינה, והאהבה האנושית תיראה בשיאה. לא לחיות עוד ברסיסים.

בנות משפחת שלגל, מרגרט והלן, נתקלות לעתים קרובות בבני משפחת וילקוקס. הלן, האחות הצעירה, מתאהבת בבן הצעיר פול וילקוקס ונדחית על ידו. האחות הבכורה, מרגרט, מתיידדת עם אם המשפחה רות וילקוקס. הנכס היקר ביותר של רות הוא בית המשפחה "אחוזת הווארד" שאותו קבלה בירושה. היא מקווה שמרגרט תתגורר ב"אחוזת הווארד" וחשה שאצלה האחוזה תהיה בידיים טובות. בעלה של רות וילדיה אינם מעריכים את הבית ואת ההיסטוריה העשירה שלו, הם אינם מעריכים דברים אבסטרקטיים אלה היקרים מאוד ללבה של רות. למגינת לבם של בני משפחת וילקוקס, כותבת רות על סף מותה פתק בכתב ידה ובו היא מורישה את הבית למרגרט, שעומדת לאבד את ביתה בלונדון. הנרי וילקוקס, בעלה של רות, וילדיו שורפים את הפתק מבלי שמרגרט תדע על הירושה. אחרי מספר שנים מרגרט מתיידדת עם הנרי וילקוקס ולבסוף ומתחתנת אתו. מרגרט עצמאית וחופשית בדעותיה, מנסה לגרום לבעלה להיפתח מעט, אך ללא הצלחה מרובה. צ'ארלס וילקוקס, בנו הבכור של הנרי, ואשתו דולי מנסים למנוע ממרגרט לתפוס חזקה על "אחוזת הווארד".

בהדרגה מגלה מרגרט שהנרי מזלזל באנשי המעמדות הנמוכים. הלן משכנעת את לאונרד באסט, פקיד בבנק, לעזוב את עבודתו, כיוון שלדעתו של הנרי החברה שבה הוא עובד אינה בטוחה דיה. אחרי כמה שבועות משנה הנרי את דעתו בנדון, כשהוא שוכח לגמרי את לאונרד באסט. אבל עבור באסט זה מאוחר מידי, הוא עזב את עבודתו ואיבד את הכנסתו. באסט חי עם אשה "מופקרת" ומרגיש אחראי לגורלה, לבסוף הוא נושא אותה לאישה. מאוחר יותר מתברר שבצעירותה הייתה הפילגש של הנרי כששהה בקפריסין. הנרי זנח אותה, צעירה אנגליה הנמצאת בגלות ללא אפשרות לחזור לביתה. מרגרט מתעמתת עם הנרי ומוכיחה אותו על התנהגותו, הנרי בוש בפרשה אבל אינו מתחרט על יחסו הנוקשה לאישה שזנח.

נישואי מרגרט להנרי גרמו להלן להתרחק מאחותה. הלן ממשיכה לנסות לעזור ללאונרד באסט הצעיר, אבל בגלל הקשר בין אשתו להנרי, מסרב הנרי לבוא לעזרתו בכל צורה שהיא. הלן מנהלת רומן עם באסט, מתוך רחמים עליו ועל כך שנגזר גורלו לעוני. כשהלן מגלה שהיא בהריון, היא עוזבת את אנגליה ועוברת לגרמניה כדי להסתיר את מצבה, אך לבסוף חוזרת לאנגליה אל אחותה. מרגרט מנסה לשכנע את הנרי שכפי שהיא סלחה לו על הפרשה שלו, הוא צריך לסלוח להלן. בנו של הנרי, צ'ארלס, תוקף את באסט על החרפה שהמיט על ראשם, ספרייה שמתמוטטת על באסט מביאה למותו.

השערוריה וההלם גורמים להנרי להעריך מחדש את חייו והוא מתחיל לקשר עם אחרים. הוא מוריש את אחוזת הווארד למרגרט, ואחריה לאחיינה, בנם של הלן ובאסט. הלן מתפייסת עם אחותה ועם הנרי, ומחליטה לגדל את בנה באחוזת הווארד.

עיבודים לקולנוע ולטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 שודר סרט טלוויזיה על פי הרומן בכיכובם של גלנדה ג'קסון וליאו גן.

עיבוד קולנועי לרומן יצא ב-1992, בכיכובם של אמה תומפסון, ונסה רדגרייב, הלנה בונהם-קרטר, אנתוני הופקינס וסמואל וסט. אמה תומפסון זכתה בפרס האוסקר על תפקידה כמרגרט שלגל. בישראל יצא הסרט בשם "זיכרונות מאחוזת הווארד".

ספרה של זיידי סמית' "על היופי" הוא עיבוד מודרני והומאז' ל"אחוזת הווארד".

המיקום של "אחוזת הווארד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורסטר ביסס את "אחוזת הווארד" על "רוקס נסט" שבהרטפורדשייר, בית ילדותו משנת 1883 עד 1893. לפי התיאור בנספח לרומן, "רוקס נסט" היה כפר קטן וחווה על דרך וסטון מחוץ לסטיבנייג' (Stevenage).

תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר תורגם לעברית על ידי עודד פלד ויצא לאור בהוצאת ידיעות-אחרונות בשנת 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]